בחירות 2026: חוק הגיוס ומשבר משפטי מאיימים על ממשלת נתניהו
סוגיות חוק הגיוס והמשבר המשפטי סביב פיטורי היועמ"שית מעצבים את המערכה לבחירות לכנסת ה-26, כאשר ממשלת נתניהו ניצבת בפני אתגרים פוליטיים משמעותיים שעשויים להוביל לקריסת הקואליציה.
המרוץ לבחירות לכנסת ה-26, שצפויות להתקיים עד אוקטובר 2026, מתחמם על רקע שני נושאים מרכזיים: חוק הגיוס והמשבר המשפטי המתפתח סביב החלטת הממשלה לקדם פיטורי היועצת המשפטית לממשלה (יועמ"שית) באמצעות ועדת שרים. שני נושאים אלה עלולים להכריע את עתיד הקואליציה הנוכחית בראשות בנימין נתניהו.
חוק הגיוס, הנדון בימים אלה בוועדת החוץ והביטחון, מהווה מוקש פוליטי עבור הקואליציה. רוב מצביעי הימין הלאומי, המהווים בסיס תמיכה משמעותי לממשלה, מתגייסים לצה"ל ותומכים בגיוס חרדים, בעוד המפלגות החרדיות – ש"ס ויהדות התורה – נאבקות לשמר את הפטור מגיוס. אם הממשלה תיפול סביב סוגיה זו, היא עלולה לאבד תמיכה משני המחנות: מצביעי הימין הלאומי עשויים להימנע מהצבעה בשל תחושת אכזבה מקידום "השתמטות" חרדית, והציבור החרדי עלול להפחית תמיכה עקב כישלון נציגיו להבטיח הישגים. תרחיש זה עלול להחליש את הקואליציה ולשלוח את חבריה לאופוזיציה.
במקביל, משבר משפטי חמור מתפתח סביב החלטת הממשלה לקדם פיטורי היועמ"שית באמצעות ועדת שרים, תוך התעלמות מהחלטת תשעה שופטי בג"ץ הדורשים מענה לעתירות נגד המהלך. השופטים ביטלו דיון שתוכנן למחר והוציאו צו ביניים כמבוקש בעתירות, תוך אזהרה כי אי-שיתוף פעולה מצד הממשלה עלול להוביל לביטול ההחלטה. אם הממשלה תתעלם מפסק דין של בג"ץ ותפטר את היועמ"שית, ישראל עלולה להיקלע למשבר חוקתי חסר תקדים, שיספק לנתניהו נושא מרכזי לקמפיין הבחירות.
בבחירות הקודמות ב-2022, נושא הרפורמה המשפטית הוביל לניצחון גוש הימין בראשות נתניהו, שהקים ממשלה ימנית מובהקת. כעת, המשבר המשפטי המתחדש עשוי לשחזר את הדינמיקה הזו, כאשר נתניהו עשוי לנצל את המתיחות מול בג"ץ כדי לגייס את מצביעיו. עם זאת, חוק הגיוס והמתיחות בקואליציה עלולים להפוך את המערכה הקרובה למאתגרת במיוחד עבור ראש הממשלה.
