חלומותיה המנופצים של ישראל
אמברגו נשק גרמני משתק את צי השריון של ישראל
באתר כלכליסט נכתב: גרמניה היא ספקית הנשק השנייה בגודלה של ישראל וההצהרה על הפסקת האספקה של ציוד שיכול לשמש במלחמה בעזה יכולה לפגוע קשה בכוחות הלוחמים – מה יקרה אם לא נקבל מנועים לטנקים?
ביחס ישיר להתארכותה ולהסתבכותה של המלחמה בעזה, כך גם מתארכת רשימת המדינות האוסרות על יצוא ביטחוני לישראל. אל הרשימה הזאת הצטרפה בסוף השבוע גרמניה, כשהקנצלר שלה פרידריך מרץ הצהיר כי מדינתו לא תספק לישראל אמצעים ביטחוניים שיכולים לשמש את צה"ל בפעילויותיו ברצועה. אמברגו נשק על ישראל אינו דבר שזר לה, במיוחד מאז שבעולם הבינו שראש הממשלה בנימין נתניהו משתמש במלחמה בעזה למען הישרדותו הפוליטית.
אם הגבלות על אספקת נשק ממדינות כמו איטליה, קנדה, הולנד או אוסטרליה התקבלו בארץ בשוויון נפש מסוים, מההגבלות של קנצלר גרמניה ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להתעלם. ולראיה – מניית אלביט מערכות הגיבה אתמול בירידה חדה של 5.8%. פרט להיותה מידידותיה הקרובות היחידות שנשארו לה בעולם, גרמניה היא ספקית הנשק השנייה של ישראל, אחרי ארה"ב. ההצהרה הגרמנית באה בתגובה להחלטת הקבינט מיום שישי להרחיב את המלחמה ולכבוש את עזה.
בשיחה שנתניהו קיים בסוף השבוע עם מרץ הוא הצטדק וניסה למכור את המסרים והסיסמאות שהוא מוכר לבייס הפוליטי וטען ש"גרמניה מתגמלת את טרור החמאס".
גרמניה היא ספקית הצוללות וחלק מכלי השייט המשמשים את חיל הים הישראלי. מעבר לכך, לגרמניה יש מעורבות קריטית במערך היבשה של צה"ל. MTU הגרמנית היא המתכננת, המפתחת והיצרנית של מנועי טנקי המרכבה והנגמ"שים איתן ונמ"ר.
התעשיות המקומיות לא מסוגלות לייצר מנועים לטנקים ולמשוריינים, כפי שאינן יכולות לייצר פצצות ענק לתקיפת מטרות המבוצרות עשרות מטרים מתחת לקרקע. בשעת מבחן, כמו בלחימה באיראן ביוני האחרון, ישראל נזקקה לסיוע אמריקאי חריג בתקיפת מתקני הגרעין שלה.
כעת עלינו לראות כיצד צבא ישראל, עם כוחו הקטן והמותש ופגיעותיו הנפשיות הרבות עקב האכזריות שהוא מבצע כלפי תושבי עזה החפים מפשע מצד אחד, וציודו הצבאי עומד להיגמר מצד שני, מתכוון לעמוד בציפיות הרבות והבלתי סבירות של ראש ממשלת המשטר הזה?
