צונאמי דיפלומטי – ישראל ניצבת מול בידוד והכרה בפלסטין
ישראל נתונה להדרה לא רק מצד מדינות אירופיות שבאופן מסורתי ביקרו את מדיניותה, אלא גם מצד חלק מבעלות בריתה המסורתיות, כמו גרמניה ואיטליה, עם החרפת משבר הרעב ברצועת עזה.
בעוד הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון מעודד את מדינות אירופה ללכת בעקבותיו ולהכיר במדינה פלסטינית עצמאית בסתיו הקרוב, בוחן האיחוד האירופי את האפשרות להשעות את השתתפות "ישראל" בתוכנית מימון מחקר מרכזית בשל המשבר ההומניטרי בעזה, כאשר "ישראל" מתמודדת עם מה שתיאר מקור יודע דבר כ"צונאמי דיפלומטי" שמסכנותיו גוברות.
ישראל אינה סופגת חרמות רק מצד מדינות אירופיות שמבקרות את מדיניותה, אלא גם מצד חלק מבעלות בריתה המסורתיות כמו גרמניה ואיטליה, עם החרפת משבר הרעב בעזה.
גם קנדה, שנחשבת לתומכת בולטת של "ישראל", הודיעה כי בכוונתה להכיר במדינה פלסטינית בחודש הבא, והבהירה שהחלטה זו תהיה מותנית בקיום בחירות על ידי הרשות הפלסטינית בשנת 2026 ובמחויבות שלה לרפורמות.
הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון אמר בשבוע שעבר כי צרפת תכיר במדינה פלסטינית במהלך עצרת האו"ם בחודש הבא – מהלך שעורר את זעמה של ממשלת "ישראל", שטענה כי צעד כזה יועיל לתנועת "חמאס".
לאחרונה הודיע ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, כי ארצו תכיר גם היא במדינה פלסטינית אם "ישראל" לא תסכים להפסקת אש בעזה ולא תנקוט צעדים לקידום פתרון שתי המדינות.
גם ראש ממשלת מלטה, רוברט אבֵּלה, אמר כי ארצו תכיר בפלסטין במהלך אותו כינוס באו"ם.
בהמשך, שבע מדינות מערביות נוספות – אוסטרליה, קנדה, פינלנד, ניו זילנד, פורטוגל, אנדורה וסן מרינו – הודיעו שהן בוחנות גם הן הכרה במדינה פלסטינית, במטרה לחזק את פתרון שתי המדינות. ההצהרה פורסמה בכינוס של האו"ם בניו יורק שבראשו עמדו צרפת וערב הסעודית, והתמקד בזכות הפלסטינים להקמת מדינה ולשלטון עצמי.
ישראל הגבירה את הזרמת הסיוע ההומניטרי לעזה מאז יום ראשון האחרון, אך האיחוד האירופי וארגוני הסיוע של האו"ם מזהירים כי הפצת המזון והתרופות חייבת להאיץ באופן משמעותי כדי למנוע רעב רחב היקף ברחבי רצועת עזה.
האיחוד האירופי מאשים את ישראל: "סכנת רעב בעזה – למרות הפסקות הלחימה"
נציבות האיחוד האירופי האשימה לאחרונה את ישראל באופן מפורש בהפרת זכויות אדם ובהובלה לאפשרות של "רעב בעזה, שנגרם מהפצצות מתמשכות, פעולות צבאיות, עקירה המונית והתמוטטות שירותים בסיסיים". למרות שישראל הכריזה על הפסקות לחימה הומניטריות יומיות בעזה ועמדה בחלק מהתחייבויותיה בהתאם להסכם האחרון עם האיחוד האירופי בנושא הסיוע – "המצב עדיין מסוכן מאוד".
תגובות דיפלומטיות
על רקע התמונות היומיומיות של ילדים רעבים בעזה, ישראל מתמודדת כעת עם המשבר הדיפלומטי החמור ביותר מול בירות אירופה מאז תחילת המלחמה באוקטובר 2023, כך על פי אנליסטים לאתר "אל-מוניטור".
הולנד הודיעה בשבוע שעבר על איסור כניסת שני השרים הימנים הקיצוניים, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, בשל הסתה כלפי עזה והגדה המערבית וקריאותיהם לסיפוח הרצועה.
דיפלומט אירופי אמר ל"אל-מוניטור" כי מדינות נוספות באיחוד האירופי שוקלות צעדים דומים נגד שני השרים. דיפלומט ישראלי בכיר, שביקש להישאר בעילום שם, אמר כי "ישראל מתמודדת עם צונאמי דיפלומטי".
במקביל, פורום מדיניות החוץ הישראלי – ארגון הכולל דיפלומטים לשעבר – פרסם בשבוע שעבר הצהרה בה קרא לממשלה "לנקוט צעדים לסיום המלחמה בעזה ולמניעת סיפוחה", והזהיר מ"קריסה דיפלומטית מוחלטת, תוך כדי מלחמה ללא מטרה או סוף ברור, ועלייה באיומים להחרים את ההשכלה הגבוהה, המחקר המדעי ותעשיית ההיי-טק". הארגון הדגיש: "כדי לעצור את הקריסה ולהחזיר את מעמדה של ישראל באזור ובעולם, הממשלה חייבת לשנות כיוון".
סדקים ביחסי ישראל–אירופה
מאז תחילת המלחמה בעזה, מספר מדינות אירופיות פעלו להכרה במדינה פלסטינית – סלובניה, ספרד, אירלנד ונורווגיה כבר הודיעו על כך באביב האחרון. איסלנד ושוודיה עשו זאת עוד קודם – בשנים 2011 ו-2014. אמנם היחסים בין מדינות אלו לישראל תמיד היו מתוחים, אך דיפלומטים ישראלים מביעים כעת דאגה משינוי בגישה של שותפות אירופיות מסורתיות.
ראש ממשלת הולנד, דיק סחויפ, הזהיר כי אם ישראל לא תאפשר גישה חופשית וללא מגבלות לסיוע הומניטרי – ממשלתו תתמוך בהשעיית השתתפותה של ישראל בתכנית המחקר Horizon של האיחוד האירופי. לדבריו בפלטפורמה X, הולנד "תדחוף גם לנקיטת צעדים נוספים מצד האיחוד, כולל בתחום הסחר".
במהלך החודשים האחרונים הולנד הובילה את המאמצים האירופיים לקרוא לבחינה מחודשת של הסכם השותפות בין האיחוד האירופי לישראל, הכולל שיתוף פעולה בתחומי המדע, התרבות, האקדמיה והחברה האזרחית.
גם איטליה מגבירה לחצים
ראש ממשלת איטליה, ג'ורג'ה מלוני – מנהיגת מפלגת הימין הקיצוני "אחי איטליה" – נחשבת לתומכת מובהקת של ישראל. עם זאת, אף על פי שאיטליה הודיעה השבוע שלא תכיר במדינה פלסטינית, מלוני החריפה את ביקורתה על הקמפיין הישראלי בעזה והגבירה את מאמצי הסיוע ההומניטרי.
בתחילת השבוע הודיעה ממשלת איטליה על תרומה של 12 מיליון אירו לתכנית המזון של האו"ם למען עזה. כמו כן, מלוני גינתה את ישראל על הפצצה שפגעה בכנסיית המשפחה הקדושה בעזה באמצע החודש שעבר, והביאה למותן של שתי נשים. "ההתקפות הישראליות על אזרחים נמשכות כבר חודשים – זה בלתי מתקבל על הדעת, ולא ניתן להצדיק התנהגות כזו", אמרה.
סנקציות עדיין על הפרק
ב-16 ביולי, הציגה נציבות האיחוד האירופי לשרי החוץ רשימה של 10 סנקציות פוטנציאליות נגד ישראל, בעקבות קריסת המצב ההומניטרי בעזה. הסנקציות כוללות השעיית שיתופי פעולה טכניים והקפאת מרכיבים בהסכם השותפות. אחת הסנקציות המרכזיות היא השעיית השתתפות ישראל בתכנית Horizon – האפשרות המתקדמת ביותר כרגע.
דיפלומט ישראלי בכיר הסביר: "כל עוד איטליה וגרמניה מתנגדות להשעיית ההשתתפות, ההצעה לא תועלה להצבעה – ההחלטה דורשת רוב של מדינות המייצגות לפחות 65% מאוכלוסיית האיחוד. בלי גרמניה ואיטליה – אין סיכוי שזה יעבור".
עם זאת, הוא הוסיף: "למרות הפיצול בנוגע להכרה במדינה פלסטינית, יש קונצנזוס באיחוד בנוגע לצורך הדחוף לפתור את המשבר ההומניטרי בעזה – ויש הבנה רחבה לתפקיד שממלאת ישראל בהחמרת המשבר". גורם בכיר באיחוד האירופי אמר: "על ישראל להיערך לאפשרות של סנקציות אירופיות".
