משבר התאבדויות בקרב חיילי צבא ישראל
לפי המדור לעניינים בינלאומיים, עקב איומים ביטחוניים גוברים, ישראל מנסה לשמר את נוכחותם של עשרות אלפי חיילי מילואים ולקדם תוכנית לביטול פטור החרדים משירות בצבא על מנת להתמודד עם המחסור בכוח אדם בצבא
לפי המדור לעניינים בינלאומיים, עקב איומים ביטחוניים גוברים, ישראל מנסה לשמר את נוכחותם של עשרות אלפי חיילי מילואים ולקדם תוכנית לביטול פטור החרדים משירות בצבא על מנת להתמודד עם המחסור בכוח אדם בצבא. בנסיבות אלה, ישראל ניצבת בפני משבר פנימי חדש, שעשוי להפוך בהדרגה לתנועה אנטי-מלחמתית בתוך החברה. ביום רביעי האחרון, "רועי וסרשטיין" (בן 24) שם קץ לחייו לאחר שהשתחרר ממילואים וסיים יותר מ-300 ימי מילואים. קרוביו ציינו כי הוא נחשף למאורעות קשים במהלך שירותו.
מה שחשוב הוא שבצבא ישראל לא מכירים את רועי וסרשטיין, כמו גם את "אריאל טמן", חייל מילואים נוסף שהתאבד גם הוא לאחר סיום שירותו, כחללי הצבא. לכן, קמה תנועת מחאה בחברה הישראלית נגד התעלמות הצבא מאנשים אלה ואי-הכרה בהם כ"גיבורים", תואר להרוגים בצבא ישראל. בתגובה, הרמטכ"ל "אייל זמיר" הנחה לבחון שינוי בחוק, כך שיאפשר לצבא ישראל את הסמכות לאשר במקרים ייחודיים הכרה כחללי הצבא בחיילים שמתו מחוץ לשירות צבאי. זאת במקרה שיימצא קשר ישיר בין פטירתו לשירותו הצבאי. לפי החוק הנוכחי, "חלל צה''ל" מוגדר כמי שנפל במהלך שירות סדיר או מילואים פעיל.
ראש אגף כוח האדם בצבא, בתיאום עם שר הביטחון והרמטכ"ל, הורה על הקמת ועדה לבחינת המענה הניתן לחיילים משוחררים ולאנשי מילואים שאינם בשירות פעיל, ששמו קץ לחייהם בעקבות שירותם הצבאי.
למעשה, ניתן לומר שמה שהניע את רשויות צבא ישראל להגיב למחאות הוא המגמה הגוברת של התאבדויות בקרב חיילים. לפי נתונים רשמיים של צבא ישראל, מספר החיילים בסדיר ובמילואים שהתאבדו בתהליך שירותם גדל מאז תחילת המלחמה באוקטובר 2023 בהשוואה לשנים קודמות. מהנתונים עולה כי מאז 7 באוקטובר 2023 ועד סוף אותה שנה, שבעה חיילים התאבדו במהלך שירותם, ובשנת 2024 מספר זה עלה ל-21. ראוי לציין כי הצבא סירב לספק נתונים רשמיים על מספר ההתאבדויות מתחילת 2025, והודיע כי יגיש דיווח סופי בסוף השנה. עם זאת, לפי נתונים שאסף "הארץ", השנה התאבדו לפחות 17 חיילים נוספים בשירות פעיל.
למרות כל האלה, צבא ישראל הצהיר, כבעבר, כי אינו ממהר עדיין לקבוע או לזהות "גל" של מקרי התאבדות או מגמת עליה. בהצהרת הצבא הודגשה כי המגמה צריכה להיבחן לאורך זמן וביחס לכמות אנשי המילואים וגודל הצבא. לדברי גורם צבאי, אין לקשר את כלל המקרים לאירועי לחימה. כי בבחינת כל מקרה לגופו עולה שחלק מהמקרים אינם קשורים ללחימה, וחלקם של חיילים שהיו בהכשרה או בתפקידים עורפיים.
חשוב לציין שמספר מקרי התאבדות שפורסם אינו כולל חיילים ששמו קץ לחייהם לאחר סיום שירותם הצבאי עקב פגיעה נפשית עמוקה בהם, וזה מראה שמספר מקרי התאבדות בקרב חיילים ישראליים גבוה בהרבה מהנתונים הרשמיים הללו. דוגמה לכך ניתן לראות בדו"ח הרשמי של צבא ישראל, בו קבע כי ממאי 2024 עד מאי 2025 טופלו יותר מ-3,500 חיילים בשל מצב נפשי וכ-2,000 חיילים נוספים בגין תגובות קרב. כמו כן, מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב מצא כי כ-12% מחיילי המילואים סובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).
לאור משבר כזה, צבא ישראל החליט לאחרונה לבחון המשך השירות של חיילי מילואים שמוכרים עם שיעור של 30% או יותר נכות נפשית. חיילים אלה חייבים להיפגש עם קצין בריאות הנפש, וזה יקבע אם הם כשירים להמשיך בשירות. ההחלטה התקבלה למעשה בעקבות חשיפת "הארץ" על גיוס רחב היקף של פוסט־טראומטיים למילואים.
במאי האחרון חשף הארץ כי מאות פצועים על רקע נפשי שמוכרים באגף השיקום מגויסים למילואים. מנגד, בצבא ישראל הודו כי ברשומות הצבא אין מידע על כל פצועי הנפש שמטופלים באגף השיקום. למעשה, בצבא הסבירו כי אם משרת מילואים לא דיווח בעצמו על מצבו הנפשי, אין להם כלל מידע על כך. באגף כוח האדם בצבא, במחלקת בריאות הנפש בחיל הרפואה ובאגף השיקום במשרד הביטחון אישרו אז גם כי היקף תופעה של חיילי מילואים הסובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית אינו ידוע.
אך טענה זו נדחתה בחלק מדיווח הארץ. בכירים באגף כוח האדם של הצבא הודו בראיון להארץ כי הדרג הצבאי היה מודע לתופעה נרחבת זו, אבל הוא בחר להתעלם מזו, מחשש שבדיקת כל מי שסובל מהפרעה נפשית עלולה לפתוח "תיבת פנדורה" ולהוביל לשחרורם של חיילי מילואים רבים משירות.
היום, צבא ישראל מתמודד, כאמור, עם מחסור בכוח אדם עקב איומים רב-ממדיים העומדים בפניו, ולחץ ציבורי ותקשורתי לשחרר חיילים הסובלים מהפרעה נפשית עשוי להיות בעל השפעה משמעותית על היערכות הצבא, לדברי גורמים צבאיים. לכן, אין פלא שצבא ישראל עדיין לא מוכן לקבל את "גל ההתאבדות" בקרב חייליו ומעדיף לתאר אירועים אלה כ"תקריות" בלבד.
