האם נתניהו מהמר את ההימור האחרון שלו על עזה?
בעוד נתניהו מכריז על כיבוש מלא של רצועת עזה, מזהיר הרמטכ"ל של צה"ל כי המשך המלחמה לא יביא לניצחון – אלא רק יחריף את השחיקה. מדובר במחלוקת חמורה שמטילה צל לא רק על שדה הקרב, אלא גם על עתידה הפוליטי של תל אביב.
על רקע כישלון המשא ומתן להפסקת אש בעזה והעמקת משבר הרעב שנגרם בשל המצור, שבו גורמים ישראלים – ובראשם ראש הממשלה המבוקש על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי, בנימין נתניהו – לדבר בשעות האחרונות על האפשרות של כיבוש מלא של רצועת עזה. בעניין זה, שאלה רשת "אל-ג'זירה" מספר פרשנים על מידת הריאליות של האיום הזה.
המועצה לביטחון לאומי של ממשלת ישראל, הידועה בשם "הקבינט", צפויה להתכנס הערב (שלישי), שם ייתכן שיוחלט סופית על הרחבת ההתקפות הצבאיות בעזה – במיוחד לאחר דיווחים כי הנשיא האמריקני לשעבר דונלד טראמפ נתן לנתניהו אור ירוק לפעול לכיבוש מלא, למרות התנגדות גורמי הביטחון בישראל.
עיתון "ישראל היום" דיווח מפי גורם מדיני בכיר כי נתניהו עדיין לא הוציא פקודה רשמית למבצע צבאי רחב היקף על יתרת הרצועה, אך קצב ההתקדמות בכיוון הזה הולך וגובר.
למרות זאת, דווח כי אם אכן תצא לפועל תוכנית כיבוש עזה, עשוי הרמטכ"ל, האלוף אייל זמיר, להתפטר.
מנגד, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר – מאנשי הימין הקיצוני בממשלה – קרא לזמיר להבהיר בפומבי כי יציית לפקודות נתניהו בכל מצב, גם אם תתקבל החלטה על כיבוש מחודש של הרצועה.
איום או מנוף לחץ?
בריאיון לרשת "אל-ג'זירה", אמר ד"ר מהנד מוסטפא, מומחה לענייני ישראל, כי האיום בכיבוש עזה אינו רק תרגיל פסיכולוגי – והוא עשוי להתממש אם חמאס לא תיענה לתנאים הישראליים. לדבריו: "ישראל מוכנה להסכם זמני, כל עוד חמאס תקבל את תנאיה להפסקת אש. אחרת, האיום ייהפך למעשה".
הפרשן הצבאי והביטחוני אסמאעיל ח'אלד סבור שנתניהו רציני בכוונתו למבצע נרחב בעזה, משום שהאופציה הצבאית עד כה לא הניבה תוצאות, והמשא ומתן תקוע. לדבריו, ישראל ניצבת תחת לחץ בינלאומי ואזורי גובר בשל מדיניות הרעב שלה והאסון ההומניטרי שהיא גורמת.
בריאיון טלפוני לאל-ג'זירה אמר: "נתניהו שואף לכפות מציאות חדשה בעזה – מציאות של התנגדות מפורקת מנשקה וללא שלטון חמאס. מטרתו היא תדמית של ניצחון מכריע והחזרת תחושת ביטחון בגבול הדרומי".
בינתיים, הפרשן הפוליטי איבראהים אל-מד'ון סבור שנתניהו כלל לא מעוניין לסיים את המלחמה – אלא רואה בה מנוף פוליטי פנימי, במיוחד נוכח האווירה המתוחה והקיטוב בציבור הישראלי.
לדבריו, נתניהו יודע שכל פשרה במשא ומתן תוביל לדרישות נוספות מהצד השני, ולכן מעדיף הסלמה על פני הפסקת אש שלא תספק עבורו הישגים מוחשיים. אל-מד'ון אמר לאל-ג'זירה: "המשא ומתן תקוע במצב של שיתוק מוחלט. חמאס הביעה גמישות מסוימת, אבל התגובה הישראלית נותרת עמומה, ריקה ממחויבות – רמז מובהק לכוונת ישראל למשוך זמן ולהונות".
הוא גם מתח ביקורת על תפקידה של ארצות הברית: "ארה"ב כבר לא מפעילה לחץ – היא עצמה הפכה לגורם שמבלבל את התהליך. לדברי אל-מד'ון, דבריו של שליח ארה"ב סטיב יטקוף מוכיחים שוושינגטון היא שותפה מלאה של ישראל באסטרטגיית ההשמדה ההמונית".
לטענתו, ההטיה הזו החלישה את המשא ומתן והחזירה אותו לנקודת ההתחלה.
לבסוף, אמר אסמאעיל ח'אלד: "המשא ומתן צפוי להימשך – אך באיטיות ותחת לחץ צבאי והומניטרי כבד יותר. או שאחד הצדדים ייכנע לדרישות הצד השני – או שהשיחות ייכנסו למבוי סתום לזמן בלתי מוגבל". לדבריו, נתניהו כלל אינו מעוניין להפסיק את המלחמה – לא רק משיקולים פוליטיים, אלא גם מאמונות אידיאולוגיות ואישיות. בראשו יש לו מטרות שאפתניות בהרבה – כולל תוכניות לשינוי פני האזורים הפלסטיניים בירושלים, בגדה ובעזה.
האם כיבוש עזה באמת אפשרי?
בתשובה לשאלה האם איום ישראל בכיבוש מלא של רצועת עזה הוא מעשי, אומר ד"ר מהנד מוסטפא שישנן מכשולים מרכזיים להחלטה כזו – בראשם התנגדות צה"ל עצמו.
לדבריו, הצבא סובל משחיקה חמורה בכוחו, חושש מאבדות כבדות, וסובל ממשבר לגיטימציה בציבור להמשך הלחימה. נוסף לכך, גם חייהם של החטופים הישראלים יהיו בסכנה אם יתבצע מהלך כזה.
מוסטפא מדגיש שהתסריט הגרוע ביותר מבחינת צה"ל הוא הטלת שלטון צבאי ישיר על עזה לאחר כיבושה – מצב שעלול לשקוע את ישראל עמוק בבוץ העזתי, במחיר דמים וכלכלי כבד. הוא גם מזהיר כי חדירה לערים צפופות כמו עזה ומחנות הפליטים תחריף את הזעם הבינלאומי ותוסיף לחץ על ארה"ב עצמה.
הפרשן איבראהים אל-מד'ון מסכים. לדבריו, הערכות הצבא ריאליות יותר – הם מבינים שכל התקדמות נוספת תגרור מעגל נוסף של שחיקה, דליפת מידע רגיש או אבדות נוספות בקרב הכוחות.
לדבריו, כל מתקפה קרקעית רחבת היקף תיתקל בהתנגדות עזה – שתגרור אבדות לישראל ותוצאות משפטיות ובינלאומיות חמורות. זאת במיוחד לאור העובדה שישראל לא הצליחה לשבור את עמוד השדרה של ההתנגדות גם לאחר שנתיים של מלחמה.
האם ממשלת נתניהו תעמוד תחת לחץ מצד משפחות החטופים?
בנוגע לפעולות מחאה מצד משפחות החטופים הישראלים בעזה, סבור הפרשן איבראהים אל-מד'ון שלמרות שהמחאות הללו נושאות אופי סמלי ומוסרי חזק – במיוחד לאחר פרסום תמונות קשות של מצבם הבריאותי הירוד של חלק מהחטופים – הממשלה הישראלית אינה מייחסת להן חשיבות בשלב זה, ואף עושה בהן שימוש כאמצעי לחץ נוסף.
ד"ר מהנד מוסטפא מזהיר שאם יירשמו פגיעות נוספות בקרב החיילים או החטופים, עלולה גל המחאה בישראל להתפרץ לכדי "פיצוץ חברתי" שלא תוכל ממשלת נתניהו להכיל.
עם זאת, לפי הפרשן הביטחוני אסמאעיל ח'אלד, עוצמת המחאה הציבורית נחלשה ביחס לעבר, ונתניהו הצליח לנטרל את הלחץ באמצעות כלים פוליטיים ותקשורתיים – למרות שהמתח בקרב משפחות החטופים נותר בעינו.
הוא מוסיף: "במקום לנסות לפתור את סוגיית החטופים, ממשלת ישראל ממשיכה להתייחס אליה כקלף מיקוח מול ההתנגדות – ולא כבעיה הומניטרית הדורשת פתרון".
