סנקציות הסנאפבק: איום ממשי או רק לוחמה פסיכולוגית?
למרות טענות המערב כי הפעלת מנגנון ה"סנאפבק" תפגע קשות ביצוא הנפט של איראן, הנתונים מראים כי צעדים אלו אינם מסוגלים להטיל מגבלות מעבר לאלו שכבר הוטלו במסגרת הסנקציות האמריקאיות.
בעוד כלי תקשורת מערביים טוענים כי המנגנון יצמצם באופן משמעותי את יצוא הנפט האיראני, נראה כי מדובר בעיקר בנרטיב שנועד להגביר את הלחץ הפסיכולוגי על טהראן.
ביום שישי התכנסה מועצת הביטחון של האו״ם לדון בטיוטת החלטה על "המשך הסרת הסנקציות על איראן" לפני פקיעת פרק הזמן של 30 הימים בתהליך הסנאפבק. תשעה מחברי המועצה הצביעו נגד הארכת ההקלות, ארבעה הצביעו בעד ושניים נמנעו.
בהתאם למנגנון הסנאפבק, משמעות ההצבעה היא שהטיוטה לא התקבלה, ולמעשה מועצת הביטחון אישרה את החזרת הסנקציות של האו״ם על איראן.
פירוט ההצבעה במועצת הביטחון:
- נגד: ארצות הברית, בריטניה, צרפת, יוון, דנמרק, סלובניה, פנמה, סיירה ליאון, סומליה
- בעד: סין, רוסיה, פקיסטן, אלג׳יריה
נמנעים: דרום קוריאה (נשיאת המועצה) וגיאנה
טיוטת ההחלטה נכשלה בשל חסימת ארה״ב ובעלות בריתה במערב. במהלך הישיבה הדגיש שליח רוסיה כי לחותמות על הסכם הגרעין אין כל זכות חוקית להחזיר את סנקציות האו״ם נגד טהראן. לדבריו, מאמצי הטרויקה האירופית להחזיר את הסנקציות חסרי לגיטימציה משפטית ומשקפים את דחייתן את הדיפלומטיה בסוגיה הגרעינית האיראנית.
האם סנקציות הסנאפבק יעצרו את מכירות הנפט של איראן?
הנתונים על הפקת הנפט ויצואו מראים כי מאז תחילת שנת 1389 (מרץ 2010), עם קבלת החלטה 1929 – שנחשבה לחמורה ביותר של האו״ם נגד איראן – ועד ראשית 1391, שמרה איראן על יצוא יציב של למעלה משני מיליון חביות ביום.
מאז 1391, מי שהשפיעו בפועל על מכירות הנפט של איראן היו דווקא הסנקציות החד־צדדיות של ארצות הברית, שחזרו ב־1397 לאחר פרישת וושינגטון מהסכם הגרעין. אולם השפעתן פחתה בהדרגה.
לוחמה פסיכולוגית או השפעה ממשית?
העדויות מצביעות כי בניגוד לדיווחים מערביים המזהירים מפגיעה ישירה ביצוא הנפט, מנגנון הסנאפבק נושא בעיקר משמעות סמלית ופסיכולוגית. הוא אינו יכול להוסיף מגבלות מעבר לאלו שכבר הוטלו על ידי משרד האוצר האמריקאי.
גם שר הנפט של איראן, מוחסן פקנז'אד, אמר לפני שבועיים כי הסנקציות הללו אינן צפויות להחמיר מעבר למגבלות שכבר הוטלו על ידי ארצות הברית. לדבריו, "נכון לעכשיו אין לנו בעיות במכירות הנפט. בארבעת החודשים הראשונים של השנה, לעומת השנה שעברה, מכרנו 21 אלף חביות ביום יותר – כ־630 אלף חביות בחודש."
מכאן ברור כי מדינות המערב, באמצעות הפעלת מנגנון הסנאפבק באופן בלתי חוקי, אינן מסוגלות להטיל מגבלות נוספות על יצוא הנפט של איראן. מטרתן היא בעיקר להחריף את הלחץ הפסיכולוגי באמצעות נרטיבים תקשורתיים. לפי פרשנים פוליטיים, מדובר יותר ביצירת הישגים מדומים עבור המערב מאשר בפגיעה ממשית בכלכלה האיראנית.
