בן גביר מקדם מדיניות להגבלת הפגנות בטענה של "שמירה על רחובות פתוחים"
בן גביר מציג מדיניות להגבלת מחאות, הכוללת איסור על חסימת כבישים, תוך איום ליישמה תוך ימים. המסמך עורר תגובות זועמות ממנהיגי תנועות המחאה ופעילי זכויות אדם, שראו בו צעד לפגיעה בזכות להפגין ולהעמיק את הפגיעה בדמוקרטיה.
שר הביטחון הלאומי של ישראל, איתמר בן גביר, קידם צעד חדש שמטרתו להטיל מגבלות נרחבות על הפגנות, באמצעות "מסמך מדיניות" שהגיש ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בסוף יוני האחרון, ודרש ממנה לאשרו.
דיווחים ישראליים מהיום, יום חמישי, ציינו כי המסמך קובע איסור על חסימת כבישים ראשיים, כניסות לבתי חולים, צירים חיוניים והדרך לשדה התעופה בן גוריון, וכן כבישים מרכזיים נוספים במקומות שונים.
בן גביר כתב במסמך: "הכבישים והצירים החיוניים חייבים להישאר פתוחים בכל עת, ואין לאפשר את חסימתם בשום שלב. בפרט, אין להניח חפצים כלשהם על הכביש, וברור שאין לזרוק חפצים לעברו". השר איים כי "אם לא תגיב היועצת המשפטית תוך חמישה ימים, המדיניות תיכנס לתוקף".
המסמך שחיבר בן גביר כולל גם הטלת מגבלות על חסימת רחובות בתוך ערים, כך שפעולה זו תתאפשר רק באישור מוקדם של המשטרה. כמו כן, הוא קורא למנוע הפגנות בתוך בתי תפילה, ונכתב בו: "חופש הפולחן בבתי הכנסת גובר על חופש ההפגנה בתוך או בסביבת בתי הכנסת".
באופן כללי, המסמך מדגיש כי על המשטרה לאזן במהלך כל מחאה בין "חופש הביטוי", "חופש התנועה" ו"הזכות לפרטיות, לשקט ולרכוש".
הבוקר, בן גביר פרסם הודעה רשמית שבה אמר כי "חופש הביטוי וההפגנה חשובים, אך לא על חשבון חיי אדם וביטחון הציבור. אין זה סביר שכבישים ראשיים, כניסות לבתי חולים וצירי חירום ייחסמו, דבר שמהווה סכנה ישירה לאזרחים. מדיניות זו מאזנת בין הזכות להפגין לבין חובת המשטרה לשמור על חופש התנועה, הסדר הציבורי וביטחון המדינה".
בן גביר ציין בהודעתו כי "המסמך נשלח ליועצת המשפטית לממשלה לפני מספר חודשים, מבלי שקיבל מענה עד כה", והוסיף כי "אם לא יתקבל מענה תוך חמישה ימים, המדיניות תיכנס לתוקף". הוא הדגיש כי המדיניות החדשה כוללת איסור על חסימת "כבישים שחסימתם מובילה לבידוד יישובים, וכבישים מרכזיים, אזוריים ומהירים". המסמך קבע כי "אין להניח חפצים מכל סוג על הכביש או לזרוק אותם לעברו".
פרסום המסמך עורר תגובות ממנהיגי תנועות המחאה נגד הממשלה. בהצהרה שפורסמה על ידי בכירי מארגני ההפגנות נאמר כי "בן גביר, סמוטריץ' ונתניהו מבקשים לפרק את הדמוקרטיה כדי להמשיך במלחמה חסרת תוחלת נגד רצון העם".
הם הוסיפו: "החטופים, החיילים ואזרחי ישראל לא מעניינים אותם. הם מוכנים להקריב את כולנו בדרכם לשלטון בלתי מוגבל וליישום האג'נדה הכהניסטית שלהם, אך הציבור בישראל לא יאפשר זאת. לא ניתן לעמוד מול רצון העם".
עיתון "הארץ" ציין כי צעד זה סותר את ההבנות שהושגו בין בן גביר ליועצת המשפטית באפריל האחרון, עם חזרתו לתפקידו, שבהן נקבע כי "השר לא יתערב באופן ישיר או עקיף בענייני הפגנות ומחאות נגד הממשלה".
עם זאת, הוא הסתמך על סעיף אחר בהסכם הקובע כי "מדיניות השר בנושאים הנוגעים לחופש הביטוי וההפגנה תפורסם מראש לאחר התייעצות עם המפכ"ל והיועצת המשפטית לממשלה".
בימים אלה פועלת ועדה משותפת הכוללת נציגים ממשרד המשפטים ומקורבים לבן גביר, במטרה לשלב את סעיפי ההסכם בתקנות המשטרה והנחיותיה. סגן היועצת המשפטית, גיל לימון, הודיע לבן גביר כי הוועדה תדון במהלך השבועות הקרובים גם ב"מסמך המדיניות" בנוגע להפגנות, וכי היועצים המשפטיים פנו לקבלת עמדה בכתב ממפכ"ל המשטרה, דני לוי, ומחלקת המשפטים במשטרה.
הדיווח ציין כי עמדתו הנוכחית של בן גביר סותרת את דבריו כחבר כנסת באופוזיציה ב-2021, כאשר אמר כי "יש אירועים של חסימת כבישים, זה לא נעים, אבל זה לא אסון. יש לכם שיקול דעת. אנחנו בדמוקרטיה, ובדמוקרטיה סוגרים רחוב".
גורמים בזכויות אדם טענו כי אישור מסמך בן גביר יהווה מכה לזכות להפגין. הם הוסיפו כי "בשבועות שבהם מאות אלפים מפגינים לתמיכה במשפחות החטופים ולדרישה לסיים את המלחמה, בן גביר מנסה לנצל את סמכותו כשר כדי לפגוע בזכות הציבור להשמיע את קולו. עצם פרסום המסמך מהווה הפרה של החוק וסותר את החלטות בית המשפט העליון".
