מדוע חסרה לטרויקה האירופית הלגיטימיות הדרושה להפעלת מנגנון "סנאפבק"?
למרות שלשלוש המדינות האירופיות קיימת היכולת להפעיל את מנגנון ה"סנאפבק", הן אינן מחזיקות בלגיטימיות הנדרשת לכך. הטרויקה אינה יכולה להפעיל את המנגנון הקבוע בסעיפים אלה מבלי לפנות תחילה למנגנון יישוב הסכסוכים המוזכר בסעיפים 36 ו־37 של תוכנית הפעולה המשותפת (הסכם הגרעין).
בזמן שהאפשרות להפעיל את מנגנון ה"סנאפבק" בידי שלוש המדינות האירופיות גוברת, מתקיים דיון משפטי על חוקיות הצעד ועל האפשרות להשיב את סנקציות מועצת הביטחון נגד איראן.
במאמר שפרסם פרופ’ מחסן עבדוללהי, מרצה למשפט בינלאומי באוניברסיטה, נכתב: "הטענה כי לטרויקה האירופית אין עוד מעמד של 'צד משתתף' בהסכם בשל עמדותיה או הפרותיה החוזרות, ולכן אין לה זכות משפטית להפעיל את מנגנון ההפעלה – לא תצלח. שכן, אין צורך באישור צד שלישי לצורך הפעלת המנגנון". עם זאת, הוסיף כי למרות היכולת להפעיל את ההליך, הרי שלמדינות אלה חסרה הלגיטימיות לכך. הדבר מתבטא, לדבריו, במכתב ששלחה הטרויקה למועצת הביטחון ב־8 באוגוסט 2025.
בהתאם לכך, המליץ הפרופ’ לאיראן להדגיש את היעדר הלגיטימיות של הטרויקה בהפעלת המנגנון, מהסיבות הבאות: אי־מילוי התחייבויותיהן בהסכם הגרעין, תוך שיתוף פעולה עם הסנקציות האמריקאיות החד־צדדיות ו"מדיניות הלחץ המקסימלי" בעקבות פרישת ארה"ב מההסכם; הימנעות מהפעלת מנגנון אינסטקס (INSTEX) האירופי; חוסר אמונה בהסכם עצמו, תוך תמיכה ביוזמת ארה"ב להפסקת ההעשרה לחלוטין, אף שההסכם הכיר בהמשך ההעשרה וקבע לה גבולות; אי־גינוי התקיפות הישראליות והאמריקאיות נגד מתקנים הכלולים בהסכם, ואף הבעת תמיכה ושביעות רצון מהן.
לדברי עבדוללהי, המשמעות המשפטית של מציאות זו היא בהתאם לחוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק בפרשת נמיביה משנת 1970: צד שהפר באופן שיטתי הסכם, אינו יכול לטעון לזכויותיו על פי אותו הסכם. שימוש כזה מנוגד לעקרונות תום הלב ו־האססטופל (Estoppel).
הוא הוסיף כי: מבחינה משפטית, הטרויקה אינה רשאית להשתמש במנגנון המופיע בסעיפים 36 ו־37 מבלי להפעיל תחילה את מנגנון יישוב הסכסוכים. פנייה לערוץ זה היא תנאי מקדים לשליחת מכתב הפעלה למועצת הביטחון – תנאי שהטרויקה התעלמה ממנו.
