כיבוש עזה; מכת חסד ישראל על האסירים הנותרים
אושרה הצעת של "בנימין נתניהו", ראש ממשלת ישראל, לכיבוש העיר עזה על ידי הקבינט המדיני-ביטחוני בליל חמישי, בעוד שניסיון לכבוש את עזה סותר את המאמץ לחלץ את חיי השבויים הישראלים שנותרו ברצועת עזה
התוכנית לכיבוש העיר עזה, שאושרה על ידי הקבינט המדיני-ביטחוני בסוף השבוע האחרון כשלב הראשון באסטרטגיה הצבאית החדשה של ישראל ברצועת עזה, תגרום נזקים וסיכונים גדולים לישראל.
ההצעה לכיבוש עזה אושרה על ידי הקבינט המדיני-ביטחוני של המשטר למרות ההתנגדות הרבות מישראל ומחוצה לה. לתוכנית זו יש יתרונות וחסרונות לישראל. בין היתרונות ניתן למנות הקמת התנחלויות ברצועה זו, נוכחות ללא הגבלת זמן של כוחות צה''ל ומניעת נוכחות ופעולות חמאס, יצירת הגבלות נוספות וקשיים יותר על תנאי החיים של תושבי עזה ולאלץ אותם לעזוב את מולדתם, ואובדן כגון הרג של האסירים הנותרים, העלייה במספר נהרגים של צה''ל עקב נוכחות ארוכת הטווח של כוחותיו, תשישות נוספת של כוחות אלה, עלייה חדה בעלויות הצבא והביטחוניות של המשטר, ופגיעה נוספת של תדמיתה של ישראל בעיני דעת הקהל הבינלאומית.
מצד אחד, כשרעיון הכיבוש עומד על סדר היום, ועם הפסד של הסיכוי למשא ומתן להגעה להסכם הפסקת האש, חייהם של האסירים הישראלים הנותרים בעזה עומדים בפני סכנה חמורה, משום שלקבוצות ההתנגדות לא תהיה עוד סיבה להשאיר את האסירים בחיים.
מצד שני, גם המחיר האנושי של נוכחותו המתמשכת של צה''ל בעזה גבוה מאוד, אפילו עכשיו, כשחושבים שחמאס נחלש. לדוגמה, עיתון "ידיעות אחרונות" פרסם את מספר ההרוגים של צה''ל במהלך מבצע "מרכבות גדעון" בכ-50. מספר הרוגים זה גבוה מאוד עבור מבצע שנמשך 80 יום בלבד (וזאת לאחר שנתיים של מלחמה). זהו הנתון שהודיע צה''ל בנוגע להרוגים לאחר צנזורה מחמירה, וסביר להניח שהמספר האמיתי גבוה יותר.
כמו כן, בחודשים האחרונים הוקמו תנועות חדשות על ידי כמה מבנות בריתה המערביות של תל אביב להכרה במדינה פלסטינית עצמאית עקב המשך רצח העם של ישראל ברצועת עזה והשימוש המאורגן בנשק הרעבה. עד כה, צרפת, בריטניה, קנדה ופורטוגל הודיעו על נכונותן להכיר במדינה פלסטינית עצמאית בספטמבר 2025, וייתכן שיתווספו לרשימה זו מספר מדינות מערביות נוספות.
סקרים חדשים מראים כי רגשות אנטי-ישראליים ואף אנטישמיים נמצאים במגמת עלייה בקרב העם של מדינות אירופאיות ומערביות רבות בעלות ברית של ישראל כתוצאה מהרג הפלסטינים המתמשך על ידי משטר ישראל. לדוגמה, סקר ידוע של YouGov שנערך במאי 2025 מצא כי דירוגי התמיכה נטו בישראל בגרמניה (-44), צרפת (-48) ודנמרק (-54) ירדו לרמות הנמוכות ביותר מאז תחילת הסקר בשנת 2016; בעוד שבאיטליה (-52) וספרד (-55) הם היו ברמות הנמוכות ביותר או אחת הנמוכות ביותר, אם כי ההשוואה התבססה על 2021.
סקר גרמני של DeutschlandTrend שנערך בתחילת אוגוסט 2025 מצא גם כי 66% מהגרמנים רצו שהממשלה שלהם תפעיל לחץ על ישראל להפסיק את ההרג ברצועת עזה. אותו סקר מצא כי 62% מהגרמנים לא הסכימו שגרמניה צריכה לתמוך בישראל בגלל הרקורד האנטישמי שלה במהלך מלחמת העולם השנייה. פינוי צוות השגרירות הישראלית ביוון וכל הצוותים הדיפלומטיים והמנהליים שלה מאיחוד האמירויות הערביות בעקבות העלייה במתיחות וברגשות האנטי-ציוניים הוא אחת הדוגמאות הקונקרטיות להתפתחות זו. ראוי לציין כי בעקבות הטבח בתושבי עזה ומניעת כניסת סיוע הומניטרי לעזה, העם היווני לא אפשר בעבר לתיירים ישראלים להיכנס לאיים של ארצו, נושא שהוביל לעימותים בינם לבין משטרת יוון.
על פי סקר של העיתון הישראלי "מעריב", 62% מהציונים חוששים לנסוע לאירופה עקב גל האנטי-ישראלי ביבשת.
מה שברור הוא שהיתרונות הללו, שעשויים להיות אפשריים עבור ישראל בטווח הארוך, אינם שווים את ההפסדים שייפגעו מישראל מרגע יישום תוכנית זו, והמשטר הישראלי, כשם שלא הצליח להביס לחלוטין את חמאס, ייאלץ בסופו של דבר לוותר על רעיון "השלום באמצעות כוח" של הימין הקיצוני ולקבל את המציאות.