האם בריטניה תצליח לשכנע את ארה"ב להחריף את העימות באוקראינה?
הממשלה הבריטית פועלת לשכנע את וושינגטון להסיר את המגבלות על תקיפות בעומק שטח רוסיה ואף מוכנה לרכוש נשק אמריקני עבור אוקראינה — אך מהלך כזה מנוגד להצהרות של דונלד טראמפ על רצונו לסיים את המלחמה.
לפי דיווח של סוכנות הידיעות טסנים, עיתון "איזבסטיה" הרוסי כתב בניתוח שפורסם כי בשבועות האחרונים גברו ההערכות כי ייתכן שיוסרו המגבלות שהוטלו על אוקראינה בשימוש בנשק אמריקני ארוך-טווח לתקיפות בשטח רוסיה. מקורות בפרלמנט הבריטי חשפו שלונדון מנסה לשכנע את וושינגטון לחדש את התקיפות מסוג זה. השאלה היא האם ארה"ב מוכנה להצית מחדש את אש הסכסוך הצבאי בין רוסיה לאוקראינה?
לדברי מומחים, שיחות בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ככל הנראה כללו את הנושא הזה. לבריטניה יש את היכולת ללחוץ על ארה"ב להסרת המגבלות, אך אנליסטים סבורים שטראמפ מודע לכך שמהלך כזה עשוי להאריך את המלחמה ולסתור את הצהרותיו לגבי הסכסוך.
נראה כי בריטניה מעלה את סוגיית הסרת המגבלות שוב ושוב בפורומים דו-צדדיים ורב-צדדיים, ותפקדה בשנים האחרונות כמתווכת בין ארה"ב לאיחוד האירופי לצורך גיבוש מדיניות אחידה מול רוסיה. לונדון אף מוכנה לרכוש נשק אמריקני עבור אוקראינה, אף על פי שהציבור הבריטי כבר עייף מהמשך המלחמה.
ריצ'רד בלאף, חבר בית הלורדים, אמר: "לבריטניה יש את היכולת לרכוש נשק לאוקראינה, אך השאלה המרכזית היא אם היא באמת רוצה לעשות זאת. דעת הקהל עייפה מהמלחמה, אך הממשלה יכולה לפעול בהתאם לאישור הפרלמנט, ונראה שהפרלמנט משלים עם המצב הנוכחי."
אוקראינה השתמשה לראשונה בטילי ATACMS אמריקניים לתקיפה בעומק רוסיה בנובמבר 2024. אז יורטו חמישה מתוך שישה טילים ששוגרו. התקיפות הללו התאפשרו לאחר החלטה לא-רשמית של הנשיא דאז, ג'ו ביידן, לבטל את מגבלות התקיפה על שטח רוסיה, אך ההיתר כלל רק תקיפות בטווח של עד 300 ק"מ. כיום מגבלות השימוש בטילים ארוכי-טווח אמריקניים עדיין בתוקף, ואוקראינה פועלת זמן רב להסרתן. בכירים בקייב מעלים את הסוגיה דרך שותפיהם בנאט"ו ובמגעים ישירים עם וושינגטון.
בנוסף לטילי ATACMS, אוקראינה קיבלה גם טילים בריטיים מדגם Storm Shadow וצרפתיים מדגם SCALP — החלטות שהתקבלו באופן חשאי. עם זאת, מלאי הנשק ארוך-הטווח של אוקראינה כמעט אזל, וקייב דורשת כעת טילים גרמניים מדגם Taurus לצורך תקיפת מתקני ייצור ואחסון נשק ברוסיה. גרמניה טרם הסכימה לספק אותם, אם כי הקנצלר החדש, פרידריך מרץ, לא שלל אפשרות כזו.
בזירה הדיפלומטית לא הושגה התקדמות ממשית. סבב השיחות השלישי שהתקיים ב-23 ביולי באיסטנבול לא הניב תוצאה ברורה. אמנם הועלתה אפשרות לפגישה בין מנהיגי רוסיה ואוקראינה, אך מוסקבה הבהירה שפגישה כזו אפשרית רק כשיסוכם הסכם שלום. לפי שעה, הסכם כזה לא נראה באופק — מה שמעניק לאיומי טראמפ להקשחת עמדתו מול רוסיה משנה תוקף.
בצעד מפתיע, טראמפ קיצר את המועד שהוא מעניק לפתרון הסכסוך מ-50 ל-10 ימים, ואיים להטיל מכסים של 100% על סחורות רוסיות ועל מדינות הרוכשות אנרגיה מרוסיה, בהן סין, הודו וטורקיה. איום זה עשוי לשמש כקלף לחץ של אירופה להגביר את השימוש בנשק ארוך-טווח נגד רוסיה.
עם זאת, פרשנים סבורים כי לאחר תום האולטימטום, טראמפ יתמקד יותר באמצעים כלכליים ולא בהסרת מגבלות צבאיות. הוא יעדיף, כך נראה, לנקוט בגישתו שלו ולהתעלם מהמלצות בנות ברית קטנות כמו לונדון ובריסל. טראמפ מעוניין להצטייר כמנהיג שחתר לשלום וסיים את המלחמה באוקראינה — לא כמי שהוביל את העולם למלחמה רחבה יותר. סביר להניח שהמאמצים הבאים יתמקדו בהרחבת משלוחי הנשק והחרפת הסנקציות הכלכליות על מוסקבה.
הפרשן המדיני טיגראן מלוויאן מסכם: "בתום המועד שהציב טראמפ לרוסיה, קשה להאמין שוושינגטון תשנה באופן מהותי את עמדתה בנוגע להסרת מגבלות השימוש בנשק. טראמפ יעדיף לפעול בדרכו ולא להישמע לעצות של שותפיו הקטנים. הוא ירצה להיזכר כמי שהביא שלום — לא מי שדחף למלחמה כוללת."
המגבלות שהטילה וושינגטון על השימוש של אוקראינה בטילים ארוכי-טווח מתוצרת ארה"ב אינן נובעות מסירוב לעזור לבעלות בריתה, אלא בראש ובראשונה מתוך רצון להימנע מהסלמה צבאית ישירה עם רוסיה. כך הסביר הפרשן המדיני טיגראן מלוויאן, שציין כי השימוש בנשק כזה מוסדר בהסכמים דו-צדדיים הכוללים תנאים ברורים, והאמריקאים מקפידים על פיקוח קפדני כדי למנוע הפרות שעלולות להביא להשלכות חמורות.
לדבריו, הסכנה המרכזית בהענקת חופש פעולה רחב יותר לאוקראינה בבחירת מטרות לתקיפות אוויריות היא שהיא עלולה, בגיבוי מדינות אירופה וללא תיאום עם ארה"ב, להרחיב את התקיפות שלה לעומק אסטרטגי בתוך שטח רוסיה.
במקביל, הלחץ המערבי אינו מוגבל רק לרוסיה. מדינות בבריקס ובארגון שנחאי לשיתוף פעולה, שמשתפות פעולה כלכלית עם מוסקבה, נתונות גם הן ללחצים. המערב מקווה לבודד את רוסיה מהמערכת הכלכלית הגלובלית, במיוחד לאור ניסיונותיה להרחיב את קשרי הסחר הבינלאומיים שלה. בהתאם לכך, החל מה-1 באוגוסט יוטלו על הודו מכסים בגובה 25% וקנסות בשל שיתוף פעולה עם רוסיה — כולל רכישת נשק ואנרגיה.
לסיכום, המאמצים של ממשלת בריטניה לשכנע את ארה"ב להסיר את המגבלות ולהסלים את העימות נמשכים, אך מדיניותו של טראמפ להימנע ממלחמה ישירה עם רוסיה ושאיפתו לסיים את הסכסוך במהרה — מלמדות שוושינגטון תעדיף, לפחות לעת עתה, להשתמש בלחצים כלכליים ובסנקציות כאמצעי העיקרי שלה. עם זאת, סכנת ההסלמה עדיין מרחפת, במיוחד אם מדינות אירופה יפעלו עצמאית ויחמשו את אוקראינה בטילים ארוכי-טווח — מהלך שמעיד על כך שהן אינן רואות בדיפלומטיה או במו"מ יעד אמיתי, אלא ממשיכות לדבוק בניסיון להביס את רוסיה — מטרה שלא קרבה להגשמה גם אחרי למעלה משלוש שנות לחימה.
