ועדת השרים אישרה: ממשלה חדשה תוכל לפטר בכירים – גם במערכת הביטחון
על רקע עימותים סוערים עם היועמ"שית ונציגי מערכת הביטחון, ועדת השרים לחקיקה אישרה את "חוק פוגל", שיאפשר לממשלה להחליף בעלי תפקידים בכירים – כולל ראש שב"כ, היועצת המשפטית לממשלה ואפילו הרמטכ"ל – בתוך 100 הימים הראשונים לכהונתה. היועמ"שית: "פוליטיזציה מסוכנת"; בן גביר: "תנו לממשלה למשול בלי אזיקים".
בצעד דרמטי שעשוי לשנות את אופי השירות הציבורי והביטחוני במדינת ישראל, ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (ראשון) את הצעת החוק של ח"כ צביקה פוגל, המאפשרת לממשלה חדשה לפטר נושאי משרות בכירות – כולל במערכת הביטחון – בתוך 100 הימים הראשונים לכהונתה.
החוק, המכונה "רפורמת המשילות", יאפשר להחליף את היועצת המשפטית לממשלה, ראש השב"כ, ראש המוסד, הרמטכ"ל ובכירים נוספים, בכפוף לכך שהשלימו שני שלישים מתקופת כהונתם. יוצאים מן הכלל: נשיא המדינה ומבקר המדינה, שמונו בהצבעה חשאית בכנסת.
בן גביר: "בלי אזיקים"; בהרב-מיארה: "סכנה לשלטון החוק"
שר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בירך על המהלך וכתב: "הממשלה נבחרה כדי ליישם מדיניות, לא כדי להיתקל שוב ושוב במחסומים של פקידות בכירה שמונתה על ידי ממשלות קודמות". לדבריו, "תנו לממשלה למשול – בלי אזיקים".
מנגד, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מתחה ביקורת חריפה: "הצעת החוק תוביל לפוליטיזציה מוחלטת של השירות הציבורי והביטחוני", כתבה, והזהירה מפגיעה קשה ביכולתם של בכירים "להציג תמונת אמת בלא מורא".
סערה בוועדה: שיקלי נגד אלקין, לוין נגד היועמ"ש
במהלך הדיון התחוללה סערה, כאשר השר עמיחי שיקלי הציג דוגמאות לעמדות ביטחוניות שסיכלו מדיניות ממשלתית, לרבות סירוב לכאורה של הרמטכ"ל הרצי הלוי להקמת מתחם סיוע הומניטרי. שיקלי דרש: "צריך קו כמו בארה"ב – בלי החרגות".
השר זאב אלקין הביע התנגדות להצעה: "לא נכון שהממשלה תחליף את כל הדרג הביטחוני. רמטכ"ל, שב"כ, מוסד – צריך סיבה טובה לפיטורים כאלה".
במהלך חילופי דברים עם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה ד"ר גיל לימון, שאל שר המשפטים יריב לוין: "באיזו מדינה יש ליועמ"ש סמכויות כאלה?". לימון השיב כי "לכל מדינה מערכת איזונים משלה", והוסיף שהחוק "יהפוך את המערכת לפוליטית".
לוין ענה בתקיפות: "הציבור לא מוכן שהקול שלו לא ייספר. אם אתם לא מבינים את זה – זה עצוב". לימון: "זה נשמע כמו איום". לוין: "זה תיאור מדויק של המצב".
משרד הביטחון מזהיר: "ערעור היציבות"
נציג משרד הביטחון בדיון הזהיר כי החוק עלול לפגוע בתפקוד הצבא: "מערכת ביטחונית כמו צה"ל מתוכננת לטווח ארוך. שינוי פתאומי עלול לערער את היציבות", אמר. "החלטה על החלפת רמטכ"ל צריכה להתקבל במשורה".
בסיכום הדיון, סוכם שהסעיף הנוגע לרמטכ"ל יקודם רק בכפוף להסכמת שר הביטחון, ואם זו לא תושג – תפקיד הרמטכ"ל יוחרג מהחוק. ההחלטה מגיעה ברקע מתיחות שפורסמה הבוקר בין שר הביטחון ישראל כ"ץ לרמטכ"ל אייל זמיר לקראת סבב מינויים חדש בצה"ל.
רק הצהרה – או צעד ממשי?
חרף האישור בוועדת השרים, החוק לא יקודם לעת עתה בכנסת, בשל החרם שמטילים המפלגות החרדיות על ההצבעות בקואליציה. מאז פתיחת כנס הקיץ במאי, עשרות חוקים אושרו בוועדת שרים אך לא עלו לקריאה טרומית – וייתכן שגם החוק הזה ייתקע ב"פקק החקיקה".
יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל, בירך על האישור ואמר: "זה צעד קטן ומבורך של הוועדה וצעד גדול לשמירה על הדמוקרטיה". לדבריו, ההצעה תחזק את אחריות נבחרי הציבור ותאפשר להם לממש מדיניות – גם אם נתקלת בהתנגדות מהפקידות הבכירה.
הצעת החוק מבטאת ניסיון נוסף מצד ממשלת נתניהו להרחיב את שליטתה במערכת המשפטית והביטחונית. מבקריה מזהירים מפני קריסת מערכות האיזונים הדמוקרטיים; תומכיה טוענים שזו הדרך להחזיר ריבונות אמיתית לנבחרי הציבור. הקרב על "מי שולט בממלכה" רחוק מלהסתיים.
