לראשונה בתולדות ישראל: ועדת שרים תכנס מחר לשימוע לפני פיטורים ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה
ברקע משבר הגיוס, משפט נתניהו וחקירת "קטאר-גייט" — הממשלה מקדמת הדחת היועצת המשפטית לממשלה. בהרב-מיארה צפויה להחרים את השימוע, אותו היא מגדירה "בלתי חוקי". המשפטנים מזהירים: "פוליטיזציה מסוכנת של שלטון החוק".
אירוע חסר תקדים במערכת השלטונית של מדינת ישראל: תכונס לראשונה ועדת שרים לצורך שימוע לפני פיטורים ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, זאת לאחר שהממשלה הביעה בה אי-אמון. מדובר בצעד דרמטי, שעשוי לזעזע את יסודות מערכת האיזונים הדמוקרטית – וכזה שכבר זכה לביקורת נוקבת מצד משפטנים בכירים.
למרות שהיועצת טרם אישרה את הגעתה, צפוי כי תודיע במכתב רשמי על סירובה להשתתף – בטענה שמדובר בהליך בלתי חוקי, שמנוגד לפסיקת בג"ץ ולעקרונות הפרדת הרשויות.
"הליך עוקף ועדת איתור – אינו חוקי"
המהלך להדחת בהרב-מיארה מתבצע ללא ועדת האיתור המקובלת ("ועדת גרוניס"), לאחר שהממשלה לא הצליחה להרכיב אותה – ובעקבות כך שינתה את הכללים והקימה ועדת שרים בראשות עמיחי שיקלי. בנוסף לשיקלי, חברים בוועדה: בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר, גילה גמליאל ומיכאל מלכיאלי – כולם ממתנגדי היועצת.
בהרב-מיארה טוענת כי ההליך אינו חוקי, והוא נועד "לכונן נאמנות פוליטית במקום אמון ציבורי". לטענתה, חברי הוועדה כבר הביעו דעה מוקדמת ולכן השימוע פסול מעיקרו.
המשנה ליועמ"ש ד"ר גיל לימון כתב בחוות דעת חריפה כי "מדובר בשינוי טקטוני בתפקיד היועמ"ש, תוך מחיקת מנגנוני הביקורת והפיכתו לגורם פוליטי". לדבריו, "הצעה זו תביא לפוליטיזציה של שלטון החוק, ותפגע אנושות בעצמאות הייעוץ המשפטי לממשלה".
שלושת המניעים להדחה
במערכת המשפטית ובדרג המדיני מזהים שלושה מניעים עיקריים למהלך:
1. משפט נתניהו: ראש הממשלה מוטרד מהמשך החקירה הנגדית בתיקיו, במיוחד בעת מלחמה, ומעוניין ביועץ שיבחן את האפשרות לבטל את ההליכים.
2. משבר הגיוס: בהרב-מיארה מתנגדת בחריפות לחוק הפטור, בשל פגיעתו בשוויון וביטחון המדינה, וכן בשל חשש לקריסה כלכלית.
3. חקירת "קטאר-גייט": תיקים הקשורים למקורבי ראש הממשלה מצויים בשלבי סיום, וייתכן שיוגשו כתבי אישום. החשש הוא מ"נזק תדמיתי" לנתניהו.
לוין: "שיתוק ממשלתי מחייב הדחה"
במכתב חריף שהגיש לממשלה, טוען שר המשפטים יריב לוין כי קיים "שיתוק של ממש בעבודת הממשלה" בגלל היועצת. לוין מצטט את מסקנות ועדת שמגר, לפיהן ניתן לפטר יועמ"ש "כאשר קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הצדדים".
לדבריו, בהרב-מיארה "סיכלה מדיניות ממשלתית, חקיקה, מינויים וייצוג משפטי", והפרה את אמון הציבור. בין השאר האשים אותה ב"הסתה לאלימות", "הדלפות", "תמיכה בסרבנות", ואף "היעדר טיפול בפשיעה במגזר הערבי".
היועמ"שית משיבה: "לא משילות – אלא כוח שלטוני ללא גבולות"
במכתב תגובה לממשלה כתבה בהרב-מיארה: "לא אמון מבקשת ההצעה לקדם – אלא נאמנות. לא משילות, אלא כוח שלטוני ללא גבולות. הממשלה לא מעל החוק".
היא הוסיפה כי בתקופת כהונתה סייעה לקידום מאות חוקים והחלטות ממשלה, ורק במקרים בודדים נקבעו מניעות משפטיות.
מה צפוי כעת?
הוועדה צפויה לפרסם את המלצתה בתוך זמן קצר – ולאחריה תובא ההחלטה למליאת הממשלה, שם נדרש רוב של 75% מהשרים. עם זאת, ההערכה הרווחת היא שבג"ץ יבלום את ההדחה, אם וכאשר תתקבל.
גם השופט נעם סולברג הבהיר לאחרונה כי אין לראות באור ירוק של בג"ץ אישור מהותי להדחה, וציין כי "הצעד אינו בלתי הפיך".
לראשונה מאז 1948, ייתכן שישראל תעמוד בפני תקדים מסוכן: פיטורי היועץ המשפטי לממשלה – לא בשל עבירה, אלא בשל חוסר הסכמה פוליטית.
