המכה הקטלנית של איראן למרכזי הכשרת טייסים ותעשיית הביטחון של ישראל
נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הודיע ??על הריסת ארבעה אוניברסיטאות ומכונים לטכנולוגיה ישראליים במהלך מתקפות טילים איראניות על חיפה, תל אביב ובאר שבע – מכונים העוסקים בעיקר בהכשרת טייסים לחיל האוויר הישראלי ומומחים בתחום ההנדסה הקרבית ובתעשיית הביטחון של המשטר הציוני
לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, בעקבות סיום מלחמת 12 הימים בין איראן לישראל וזמן קצר לאחר מתקפות הטילים האיראניות על לב השטחים הכבושים, הולכות ומתבררות בהדרגה התוצאות וההערכות המבצעיות, כמו גם השפעות המכות הקטלניות על התשתיות המדעיות והאקדמיות של המשטר הציוני, שיש להן קשרים הדוקים למערכות הביטחון, הצבא והמודיעין בישראל.
כתוצאה מכך, הערכות מבצעיות ראשוניות של הנזק שנגרם מפגיעת טילים איראניים במרכזי המחקר והפיתוח של המשטר הציוני מצביעות על כך שלפחות ארבעה אוניברסיטאות ומכונים לטכנולוגיה בישראל נהרסו כליל או נפגעו במהלך מתקפות הטילים האיראניות על חיפה, תל אביב ובאר שבע, לפי נתונים שפרופסור "דניאל חיימוביץ'", נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, כבכיר הראשון בתחום המדע והטכנולוגיה במשטר הישראלי, הודה בהם.
ביקורו של נשיא המדינה יצחק הרצוג בהריסות מכון ויצמן למדע
בנוסף להודאה בנזק העצום שנגרם למכון יצמן למדע, הוא חשף את הנזק החמור שנגרם מפגיעת שני טילים איראניים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, כמו גם את הפגיעות באוניברסיטת חיפה ובמוסד הטכניון למחקר ופיתוח בחיפה, וגם אישר את הריגתם של סטודנטים ישראליים רבים כחיילי מילואים ישראליים בחזית הקרב נגד לוחמי ההתנגדות הפלסטינית בעזה וההתנגדות האסלאמית הלבנונית.
הוא הוסיף עוד: כל טייסי חיל האוויר שהוכשרו ב־20 השנים האחרונות הם בוגרי אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, וכמעט כל הבכירים בחטיבות המחקר ביחידות המודיעין בישראל הם בוגרי אוניברסיטאות ומכוני מחקר אלה, אשר כעת אינם מסוגלים להמשיך בפעילותם עקב פגיעות טילים בליסטיים איראניים.
+++
40-45 מעבדות של המכון ויצמן למדע נהרסו במהלך מתקפת טילים איראנית
המכה הקטלנית שנגרמה מפגיעת טילים איראניים בבניין מכון ויצמן למדע תישאר כנראה בראשם של בכירים בצבא ואף של פרופסורים וחוקרים במכון הזה במשך שנים רבות. לדברי פרופסור חיימוביץ', נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, רק במכון ויצמן נהרסו 40 עד 45 מעבדות מחקר בכמה בניינים, ועוד כ־20 מעבדות ניזוקו בכמה רמות במהלך פגיעת טילים איראניים. גל ההדף שנגרם מרעש הטילים האיראניים בבוקר פגע לא רק בבניין מכון ויצמן למדע, אלא בכ־40 מבנים ברחבי הקמפוס.
ביקורו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בהריסות מכון ויצמן למדע
לדוגמה, הטיל שפגע במטרה ליד בית החולים "סורוקה" בבאר שבע גרם לנזקים חמורים גם באוניברסיטה הסמוכה ובמרכז הספורט שלה. "כל בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון נפגע, אנחנו לא יודעים איך נחזור ללמד שם. בנוסף, שש מעבדות נהרסו כליל", אומר חיימוביץ'.
הוא הוסיף: ההדף גם הגיע לקמפוס מעבר לכביש, וגרם נזק ל־30 מתוך 60 בניינים. רק מבניין אחד פונו 42 חברי סגל וסטודנטים.
שרידי מכון ויצמן למדע לאחר פגיעת טילים איראניים
בבאר שבע עדיין אומדים את הנזקים, אך ההערכה מדובר בעשרות רבות ואולי אף במאות מיליוני שקלים. בנוסף, באוניברסיטת תל אביב הוחלט על מגלה בגובה 2,000 שקלים (590 דולר) לכל סטודנט שפונה מביתו בשל נזקי נפילת הטילים.
כמובן, היקף הנזק לתשתיות המדעיות והאקדמיות בשטחים הכבושים אינו מוגבל למלחמה בת 12 הימים עם איראן, אלא שהנזק שנגרם לתשתיות המחקר של ישראל מאז ה-7 באוקטובר 2023, פגע גם בתהליכי מחקר של פרופסורים וסטודנטים ציוניים. חיימוביץ' מחלק את הנזקים לשלוש רמות - הראשונה היא הרס המעבדות וחומרי המחקר. בניין מחקר עולה בערך 50 מיליון דולר. על זה צריך להוסיף 50 עד 100 מיליון דולר לרכישת ציוד. אז מדובר בנזק כולל של מיליארדי דולרים.
השמדת דגימות מעבדה בישראל בעקבות התקיפה האיראנית
הוא הוסיף: "יש גיבוי אלקטרוני לכל דבר, אבל לא דמיינו שנצטרך גיבוי גם לחומרים ביולוגיים, למשל חיידקים, רקמות, דגימות DNA וכדומה, למקרה שבניין נהרס. היו גיבויים, אבל לרוב שמו אותם במקפיאים אחרים באותו הבניין, שנהרס לחלוטין עקב פגיעת הטילים של משמרות המהפכה של הרפובליקה האסלאמית של איראן. במקרים מסוימים עשרות שנות מחקר של פרופסורים וסטודנטים הלכו לאיבוד. אני לא יודע מה הייתי עושה אם הייתי מאבד את כל זני הזרעים שאספתי למחקר שלי במדעי הצמח. מפחיד אותי אפילו לחשוב על זה".
פרופסור דניאל חיימוביץ', נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בדרום פלסטין הכבושה
חוקרים זרים עוזבים את פלסטין הכבושה
חיימוביץ' עוד הוסיף: "הרמה השנייה היא נזקים הנגרמים מעצירת עבודתם של החוקרים בתנאי מלחמה. זה חשוב מכיוון שהמחקר הישראלי הוא בחזית העולמית. חוקרים רבים מכל העולם באים לחקור בפלסטין הכבושה. אבל סטודנטים וחוקרים צעירים רבים עזבו את הארץ עם פרוץ המלחמה. מדובר במאות דוקטורנטים ותלמידי פוסט-דוקטורט, שקידום פרויקטים ומחקרים רבים מבוסס במידה רבה עליהם. לחבר קרוב שלי, למשל, היו שישה פוסט-דוקטורנטים מחו''ל – כולם עזבו את הארץ ועכשיו אין לו דרך לעשות את המחקר. כשאי אפשר לחקור, אי אפשר לכתוב מאמרים, זה כמו מפעל בלי עובדים ואין את התוצר".
סנקציות בתחום מדע ומחקר מחכות לציונים
מנקודת מבטו של נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, רמת הנזק השלישית נוגעת לקשרים מקצועיים, בעיקר עם מערב אירופה, שנפגעו בעיקר מתוצאות המלחמה בעזה. "יש איומים על השעיית חברותה של ישראל בתוכנית המענקים "Horizon2020", שהיא אולי מפעל המימון הגדול בעולם למחקרים", אומר חיימוביץ'.
בנוסף לאוניברסיטת בן-גוריון בדרום השטחים הכבושים, גם בחיפה ובמוסדות האקדמיים במרכז פלסטין הכבושה פגעה המלחמה בפעילותן השוטפת של התשתיות המדעיות. לדברי סגן הנשיא והדיקן למחקר ופיתוח של אוניברסיטת חיפה, פרופ' "אורן גזל-אייל", לעיתים אף הוסטו משאבים לטובת צרכים ביטחוניים ודחופים. כמה מהחוקרות והחוקרים, הוא אומר, הפנו את הדגש בימי המלחמה למחקר עיוני או דיגיטלי, והיו שאף פיתחו יוזמות מחקריות חדשות הנוגעות להשפעות החברתיות, הפסיכולוגיות והסביבתיות של המלחמה עצמה.
פרופ' "אורן גזל-אייל", סגן הנשיא והדיקן למחקר ופיתוח של אוניברסיטת חיפה
פרופ' "נועם אדיר", המשנה לנשיא למחקר של הטכניון, מסכים שאם הסטודנטים הזרים שעזבו את פלסטין הכבושה לא יחזרו, זו תהיה מכה רצינית למגזר המחקר והפיתוח של ישראל. לצד השפעות מיידיות וקצרות טווח, הוא מציע גם על "תוצר לוואי חיובי" של המלחמה: "הרבה חוקרים ישבו בבית ועבדו על מאמרים והצעות מחקר שאף פעם לא היה להם זמן לכתוב".
פרופ' "נועם אדיר", המשנה לנשיא מוסד הטכניון למחקר ופיתוח
לדברי פרופ' "עודד רבינוביץ'", משנה בכיר לנשיא הטכניון, מספר המגויסים למילואים בצבא ישראל מקהילת הטכנין עלה מאוד עם תחילת המערכה מול איראן. בשונה מאוניברסיטאות אחרות, שכבר סיימו את הסמסטר, בטכניון יש עוד כשבועיים של למידה, שכן פתיחת הסמסטר נדחתה בגלל המלחמה האחרונה בלבנון.
לדברי פרופ' "ירון שב-טל", סגן נשיא למחקר באוניברסיטת בר-אילן, למעט דברים חריגים שדורשים טיפול קבוע, כגון מחקר באמצעות בעלי חיים, ניסויים שנעשים לאורך שנים, או מכשירים שאי אפשר לכבות – המחקר הניסויי באוניברסיטה זו נעצר לגמרי. "גם לפני העימות הצבאי בין איראן למשטר הציוני, הדברים התנהלו באיטיות בגלל המלחמה בעזה", הוא מדגיש. "יש חוקרים עם מאמרים בעריכה, והם לא יכולים לעבוד על תיקונים, או דו''חות לקרנות מחקר שמתעכבים. זה משפיע גם על סטודנטים שרוצים לצאת לפוסט-דוקטורט".
חיימוביץ' מביע חוסר שביעות רצון מחוסר תשומת הלב של הרשויות הישראליות לענף המחקר והפיתוח בישראל, ואומר: המקום המרכזי שתפסו האוניברסיטאות והמוסדות האקדמיים בסדר העדיפויות של איראן מעורר מחשבות נוגות.
הוא אומר: לפעמים נראה לי שהאיראנים מכירים בחשיבותנו יותר מכמה דמויות בממשלה שלנו.
המכה של איראן למרכזי הכשרת טייסים ומהנדסים לתעשיית הביטחון של ישראל
נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מודה עוד כי לאוניברסיטה שלו תפקיד חשוב בהכשרת טייסים בצבא ישראל, כמו גם מהנדסים העובדים בתעשיות הביטחון של ישראל. הוא ממשיך בהקשר זה: כל טייסי חיל האוויר של צבא ישראל שהוכשרו ב-20 השנים האחרונות הם בוגרי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, כמעט הבכירים בחטיבות המחקר ביחידות המודיעין הם בוגרי אוניברסיטאות אלה; כיפת ברזל, קלע דוד ושאר מערכות ההגנה האווירית הן פירות של טכנולוגיה ישראלית שמגיעה ממחקר שהחל באוניברסיטאות אלה ולאחר מכן התפתח.
שרידי מכון ויצמן למדע לאחר פגיעת טילים איראניים
25 שנה לפני הקמת המשטר הציוני המבשר רעות ב-1948, ההוגים הציוניים הקימו את הטכניון ואת האוניברסיטה העברית. אבל מוסדות אלה, כמוח מאחורי מערכות הביטחון, המודיעין והצבא של המשטר הציוני, הפסיקו לפעול בעקבות מתקפות הטילים האיראניות הקטלניות, כך שהחששות לגבי עתידו של משטר זה יתגברו בקרב הקהילה המדעית הישראלית.
