ישראל ניסתה לחבל בשיחות איראן-ארה"ב ולגרור את וושינגטון למלחמה
חוקרת עצמאית טענה שישראל תקפה את איראן בזמן שיחות בין וושינגטון לטהראן, במטרה לחבל במו"מ ולגרור את ארה"ב למלחמה עם איראן.
שירין טהמאסב האנטר, פרופסור אורחת בבית הספר לשירות חוץ באוניברסיטת ג'ורג'טאון, טוענת שישראל ניסתה לחבל בשיחות בין ארה"ב לאיראן, להפגין את עוצמתה הצבאית ולגרור את וושינגטון למלחמה עם הרפובליקה האסלאמית של איראן.
בראיון בלעדי לסוכנות הידיעות האיראנית "אירנא" ביום שבת, אמרה החוקרת האיראנית-אמריקאית כי התקיפה הישראלית על איראן נועדה מלכתחילה לסכל את השיחות בין ארה"ב לאיראן, שמטרתן הייתה למצוא פתרון בדרכי שלום לסוגיית הגרעין האיראנית. לדבריה, ישראל מעולם לא חפצה בפיוס בין איראן לארה"ב, והתקיפה הייתה תוקפנית ונוגדת את אמנת האו"ם.
לשאלה בנוגע לטענת ישראל ל"הגנה מונעת", אמרה טהמאסב האנטר כי מה שמכונה "הגנה מונעת" הוא למעשה תוקפנות. פעולה הגנתית מתבצעת רק כאשר מדינה מותקפת בפועל. יתרה מזאת, איראן הייתה מוכנה לנקוט צעדים נוספים כדי להרגיע מדינות אחרות שהיא אינה חותרת להשגת נשק גרעיני.
באשר לאפשרות של אג'נדה נסתרת מצד ארה"ב, אמרה החוקרת כי קשה לקבוע האם השיחות עם איראן נועדו באמת להגיע להבנות או שמא היוו תרגיל שנועד להפתיע את איראן. בתחילה, ארה"ב הייתה מוכנה לפשרה, אך לאחר מכן הנשיא דונלד טראמפ שינה את עמדתו בעקבות שכנוע של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וניצים אמריקאים.
בתשובה לשאלה על הסתירה לכאורה בין דברי טראמפ, אמרה החוקרת שאין באמת סתירה בין דיפלומטיה למלחמה. כפי שאמר קרל פון קלאוזביץ, מלחמה היא המשך של דיפלומטיה באמצעים אחרים. מלחמות מתנהלות, אך בסופו של דבר נפתרות בדרכי דיפלומטיה. לדבריה, התקיפות על איראן נועדו לגרום לה להיות גמישה יותר להסדר שיהיה מקובל על ארה"ב וישראל. עם זאת, העמידה של איראן והגנתה על ריבונותה הראו שגם לארה"ב תעלה מלחמה ביוקר.
בנוגע לסיסמתו של טראמפ "שלום באמצעות עוצמה", אמרה האנטר כי המשמעות של שלום כזה היא שארה"ב צריכה להפגין כוח רב מספיק כדי שהיריבים לא יעזו לערער על עליונותה. זהו שלום חד-צדדי שאינו מתחשב בדאגות הלגיטימיות של מדינות חלשות יותר.
בתשובה לשאלה על טענותיו של הנשיא האמריקאי לגבי דיפלומטיה וחזרה לשולחן המשא ומתן, אמרה כי חוסר האמון של איראן בכוונות האמריקאיות מובן בהחלט. אך ללא דיאלוג וויתורים הדדיים, קיים סיכון למלחמה הרסנית אף יותר. לדבריה, על איראן לכלול מנגנוני הגנה בכל הסכם עתידי עם ארה"ב, כדי לא להיתפס שוב לא מוכנה לשינויים בעמדות האמריקאיות – כפי שקרה בהסכם הגרעין (JCPOA) שממנו פרשה ארה"ב ב-8 במאי 2018.
לגבי אופייה הלוחמני של ישראל והפסקת האש עם איראן, אמרה כי הפסקת האש צריכה להיות מלווה בצעדים קונקרטיים שימנעו חידוש מעשי האיבה.
עוד ציינה כי בצעדים קונקרטיים היא מתכוונת לפתרון נושאים שנותרו במחלוקת בין איראן למעצמות המערב, לרבות סוגיית הגרעין, ביטחון אזורי מסוים וכמובן – הסרת הסנקציות הכלכליות על איראן. לדבריה, ללא טיפול בנושאים אלו, הסיכון לעימות נוסף יישאר בעינו.
