רונן בר פורש — והאשמה נותרת במקומה: נתניהו מסרב לקחת אחריות
בעוד ראש השב"כ רונן בר מודיע על סיום כהונתו תוך לקיחת אחריות נדירה על מחדלי מבצע 7 באוקטובר, ראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיך להיאחז בכיסאו — תוך התעלמות מהקריאות הציבוריות והפוליטיות להכיר בכישלונו ולפרוש.
במהלך טקס זיכרון לחללי שירות הביטחון הכללי, ראש השב"כ רונן בר הודיע אמש (שני) כי יסיים את תפקידו ב-15 ביוני. בר בחר לעזוב את תפקידו באופן יזום, תוך שהוא מצביע ישירות על הכישלון המודיעיני הקשה שהוביל לאסון 7 באוקטובר, וכינה את המחדל "קריסת כל המערכות".
דבריו של בר לא הותירו מקום לספק: "לקחתי אחריות — ועתה אני מממש אותה", אמר, תוך שהוא רומז לבכירים במערכת הפוליטית שמסרבים לעשות זאת. המסר הברור מופנה כלפי אדם אחד בראש ובראשונה — ראש הממשלה בנימין נתניהו.
למרות שהשב"כ, הצבא ושאר זרועות הביטחון לקו בכשל מערכתי חריף, נתניהו — שהחזיק בסמכויות עליונות בתחום הביטחוני — מתחמק בעקביות מקבלת אחריות כלשהי. בשעה שראשי מערכת הביטחון מתפטרים או מודחים, ראש הממשלה נשאר על כיסאו, אדיש לביקורת הציבורית ולטענות הקשות על אחריותו הישירה לאירועים.
במערכת הפוליטית נשמעו קריאות חדות. יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד טען כי בר הפגין מהי לקיחת אחריות אמיתית, והוסיף: "לעם ישראל מגיעות בחירות עכשיו". גם ח"כ יאיר גולן הדגיש: "נתניהו, עכשיו תורך", תוך קריאה מפורשת לראש הממשלה ללכת בעקבות בר.
אפילו בחלקים מהימין קיימת אי-נחת. קריאות להדיח את בר נתפסות כניסיון שקוף להסיט את האשמה מהכתובת האמיתית — בלפור. בה בעת, ראש הממשלה שומר על שתיקה רועמת וממשיך לנהל מאבקי הישרדות פוליטיים במקום להנהיג דוגמה אישית ולהודות בכישלון.
בתוך כך, מובילי המחאה הציבורית נגד נתניהו תקפו אף הם: "התפטרות ראש השב"כ היא עדות למנהיגות אמיתית. נתניהו חייב לפרוש — הוא לא יכול להמשיך להוביל את המדינה לאחר שאיבד את אמון הציבור".
רונן בר סיכם את דבריו בקריאה להבטחת עצמאותו של שירות הביטחון הכללי ולמניעת התערבות פוליטית בו, מתוך תפיסה שחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית תלוי בכך. בשעה שהוא פונה לדרך חדשה — האחריות הפוליטית על האסון הגדול בתולדות המדינה עדיין מונחת במלואה על כתפיו של מי שממשיך להתכחש לה: בנימין נתניהו.
שקמה ברסלר, משה רדמן, יאיא פינק ועמי דרור, ממובילי המחאה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, מסרו: "התפטרות ראש השב"כ ב-15 ביוני היא עוד דוגמה למנהיג שלוקח אחריות על, האחרון שנשאר הוא ראש ממשלת חמאס הוא נכס. מי שאשמתו על האסון גדולה משל כולם ומי שעדיין לא ענה על השאלה הפשוטה - למה הוא מגבה את מי שעבדו עבור אויבי ישראל תוך כדי מלחמה? הוא לא יכול להמשיך בתפקידו ועל בג"ץ להכריע באופן עקרוני שאדם כזה לא יכול למנות את ראש השב"כ הבא".
