בג"ץ מתלבט: מה יעלה בגורל פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר?
שופטי בג"ץ, בראשות הנשיא יצחק עמית, מקיימים התייעצויות מכריעות בנוגע לעתירות נגד פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר. ההחלטה עשויה להכתיב את מעמדו של השירות ואת גבולות יחסי הכוח בין הממשלה לגופי הביטחון.
בג"ץ נמצא בימים אלו בשלבים מתקדמים של התייעצויות בשאלה כיצד להכריע בעתירות נגד פיטוריו של ראש השב"כ, רונן בר. הנשיא יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז דנים באפשרויות שעל הפרק, לאור התצהירים שהגישו ראש הממשלה בנימין נתניהו ובר עצמו.
מרחב הפעולה של השופטים רחב: הם יכולים לפסול את פיטורי בר בשל פגמים פרוצדורליים בהליך בלבד, מה שיאפשר לממשלה לנסות ולבצע פיטורים מחודשים – אך בצורה תקינה. לחלופין, בג"ץ יכול להכריע כי הפיטורים עצמם פסולים מטעמים מהותיים, כמו חוסר סבירות בהחלטה, ניגוד עניינים או שיקולים זרים. הכרעה כזו תחסום את אפשרות פיטוריו בעתיד הקרוב, ותעצב מחדש את יחסי הממשלה והשב"כ.
אפשרות דרמטית נוספת היא קיום חקירות נגדיות של בר ונתניהו, מהלך נדיר ביותר בבג"ץ, שידרוש עימות ישיר בין הגרסאות. עם זאת, מדובר בצעד חריג ולא שגרתי שלא נעשה בשנים האחרונות.
אפשרות שמרנית יותר היא ניסיון לגבש הסדר פשרה: קביעת מועד מוסכם לפרישת בר, תוך ניהול משא ומתן בין הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, במטרה למנוע פסק דין עקרוני. ניסיון כזה יצריך גם חשיפת מידע שמערכת הביטחון מעדיפה לשמור חסוי.
לצד כל אלה, קיימת גם האפשרות הנדירה שבג"ץ ידחה את העתירות. אף שהשופטים הביעו רמזים על פגמים בהליך, ייתכן שהתצהיר של בר עצמו, שבו לא טען כי זכויותיו קופחו, יטה את הכף. בכך, טענת הפגיעה בזכות הטיעון נותרת בידי העותרים בלבד – ולא מצד בר עצמו.
הכרעת בג"ץ צפויה לקבוע תקדים משפטי משמעותי ביחסי הדרג הפוליטי וראשי מערכת הביטחון בישראל.
