ההרתעה האיראנית החשאית מפני מלחמה
לאחרונה הזהיר ראש ממשלת קטאר ושר החוץ מוחמד בן עבד א-רחמן א-ת'אני בראיון לטאקר קרלסון כי כל מתקפה על איראן "תצית מלחמה בקנה מידה גדול באזור". הוא הבהיר: "האם אנחנו יכולים לצפות שמדינה תותקף ותשתוק? בהחלט תהיה תגובה, ויהיו תגובות בכל האזור"
בעוד הוויכוח על האפשרות של תקיפה צבאית ישראלית על מתקני הגרעין של איראן באישור ירוק של ארצות הברית מתלהט בחוגים בינלאומיים, תגובתן של מדינות האזור, ובראשן מדינות ערב במפרץ הפרסי, מעידה על התנגדותן הנחרצת ודאגתן העמוקה מהשלכות מהלך כזה. עדויות והתבטאויות עדכניות של כמה בכירים במדינות אלה מאשרות בבירור כי הם חוששים לא רק מהשלכות המלחמה הזו על איראן, אלא גם מהשפעותיה ההרסניות על ביטחונן ויציבותן. עמדות אלו הן תוצאה של מספר גורמים מרכזיים שייבחנו בהמשך.
1. התבטאויות בכירים אזוריים וחששות מפני התפשטות המלחמה
לאחרונה הזהיר ראש ממשלת קטאר ושר החוץ מוחמד בן עבד א-רחמן א-ת'אני בראיון לטאקר קרלסון כי כל מתקפה על איראן "תצית מלחמה בקנה מידה גדול באזור". "האם אנחנו יכולים לצפות שמדינה תותקף ותשתוק? בהחלט תהיה תגובה, ויהיו תגובות בכל האזור".
הוא גם הדגיש, כי מדינות האזור מודאגות לא רק מהשלכות המלחמה על איראן אלא גם מהשפעותיה הישירות על ביטחונן הלאומי. בסיסים צבאיים של ארה"ב, מתקני אנרגיה ותשתיות קריטיות של מדינות המפרץ הפרסי יהיו תחת איום ישיר במקרה של עימות. עובדה זו הפכה את קטאר ומדינות אחרות באזור למתנגדות נחרצות לתקיפה צבאית נגד איראן.
2. סעודיה ומחיריה של מלחמה בלתי רצויה
יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן נוקט בשנים האחרונות במדיניות של נורמליזציה ופיתוח כלכלי. פרויקטים כגון NEOM (עיר ההיי-טק) ומאמצים נרחבים למשוך השקעות זרות מתוכננים כולם על בסיס ביטחון אזורי. מלחמה בסדר גודל של תקיפה באיראן עלולה להביס לחלוטין את כל התוכניות הללו.
בניגוד לעמדותיה של סעודיה לפני עשרות שנים, בן סלמאן נטש בגלוי מדיניות תוקפנית ולעומתית ומנסה לספק את היציבות הדרושה להתפתחותה הכלכלית של סעודיה באמצעות הפחתת המתחים באזור. במצב כזה, תקיפה ישראלית באיראן תדרדר את האזור למשבר בלתי נשלט שתשפיע לא רק על איראן, אלא גם על סעודיה עצמה ועל כל מדינות המפרץ הפרסי.
3. תפקידה של איראן ביצירת הרתעה עקיפה
בנוסף לעוצמתה הצבאית של איראן, הפועלת כהרתעה ישירה מפני תקיפה צבאית, קיימת גם הרתעה עקיפה וסמויה. הרתעה זו נובעת מכך שמדינות האזור רואות עצמן תחת איום ומחשיבים את פרוץ המלחמה כמו חוסר יציבות נרחב במפרץ הפרסי ולפגיעה קשה בכלכלתן. הרתעה חשאית זו הפכה אפילו את בעלות בריתה הקרובות ביותר של ארה"ב וישראל באזור, איחוד האמירויות וערב הסעודית, למתנגדות בפני כל פעולה צבאית נגד איראן. מדינות אלה מודעות היטב לכך שאיראן תגיב במקרה של תקיפה, ותגובה זו עלולה לפגוע בבסיסים אמריקאים ובמתקנים חיוניים של מדינות באזור בנוסף לישראל.
4. תלותו הכלכלית של האזור ביציבות הגיאופוליטית
כלכלות מדינות המפרץ הפרסי תלויות מאוד ביצוא אנרגיה, השקעות בינלאומיות ויציבות גיאופוליטית. מלחמה בסדר גודל של תקיפה באיראן תגרום לעלייה פתאומית במחירי הנפט, לקריסת ערך השווקים הפיננסיים באזור ולבריחת משקיעים זרים. תרחיש כזה יהיה לא רק קטסטרופלי עבור מדינות ערב, אלא יהיו לו גם השלכות חמורות על הכלכלה העולמית. מסיבה זו, מדינות ערב שמות בשנים האחרונות דגש על פתרונות דיפלומטיים ומניעת הסלמה ולא על עימות. קטאר, עומאן ואף סעודיה ניסו בכמה הזדמנויות לשמש כמתווכות בין איראן לארצות הברית כדי למנוע עימות בקנה מידה גדול. עמדה זו משקפת יותר מכל את ההבנה מדויקת של מדינות ערב את המחיר האמיתי של עימות צבאי, שבניגוד לסבורים אחדים לא רק ישפיע על איראן, אלא ידרדר את האזור כולו למשבר.
