הציונים חשופים למשבר כלכלי; כיצד המלחמה בעזה בולעת את תקציב ישראל?
ההערכות האחרונות של צבא ישראל לגבי העלויות וההוצאות של המלחמה בעזה סותרות למציאות בשדה הקרב, עד כדי כך שמפקדי הצבא של המשטר הציוני ביקשו לאחרונה תוספת תקציבית של 5.5 מיליארד דולר למבצע "מרכבות גדעון ב'".
לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, קבינט נתניהו החליט לבצע את המבצע לכיבוש העיר עזה כשתקציב הצבא של ישראל לא עמד בתוכנית החדשה. בהקשר זה, הממשלה הכינה הצעת חוק לתוספת של 9 מיליארד דולר לתקציב 2025, שאושרה בקריאה ראשונה של הכנסת בשבוע שעבר, אך יישומה דורש אישור בשתי קריאות נוספות. חשוב לציין כי הגידול בתקציב הצבא הביא לירידה של 3.35% בתקציבם של משרדים אחרים, שמשמעותו ירידה במתן שירותים ציבוריים.
בנוסף, לפי הצהרה של משרד האוצר הישראלי, שינויים אלה בתקציב שווים ל-1.5%מהתמ"ג, ולכן הגירעון התקציבי במשטר הציוני יגדל מ-4.9% ל-5.2%. בנסיבות כאלה החלה המבצע הקרקעי בעיר עזה. אבל כבר בהתחלה, משרד הביטחון הישראלי הגיע למסקנה שאפילו התוספת של 9 מיליארד דולר לתקציבו אינה מספיקה, מה שיהיה פגיעה קשה מאוד בכלכלת המשטר הזה.
לפי דיווח של אתר האינטרנט "כלכליסט" ביום חמישי (17 בספטמבר), צבא ישראל דורש תוספת נוספת עבור מרכבות גדעון ב', בהיקף של 20 מיליארד שקל (5.5 מיליארד דולר), מתוכם 8 מיליארד שקל (כ-2.16 מיליארד דולר) כבר ב־2025. זאת בעוד שבמשרד האוצר הכריזו כי בשנה זו הם עשויים לתקצב את המבצע ב־4 מיליארד שקל בלבד (1.8 מיליארד דולר).
הדרישה החדשה של הצבא מראה כי הערכות העלויות של המבצע לא היו ריאליות. בהקשר זה, "אסטבן קלור", הפרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, העריך לפני תחילת המבצע כי "עלויות יישום התוכנית לכיבוש העיר עזה עלולות להגיע לכ-100 מיליארד שקל (29.2 מיליארד דולר) – 5% מהתמ"ג - ועלויות אלו עלולות להביא להגדלת החוב ולהפחתת איכות חייהם של הציונים".
הוא הוסיף: "בנוסף להוצאות הצבאיות, יוטלו על הכלכלה הישראלית גם הוצאות אזרחיות ומגבלות משמעותיות פוטנציאליות על השקעות ויצוא. לכן, חברות מסחריות ישראליות עלולות להתמודד עם סנקציות, ואני חושב שהכלכלה הישראלית לא תוכל לעמוד בפגיעה כה גדולה לאורך זמן".
עד כה, ישראל מימנה את המלחמה המתמשכת באמצעות הלוואות והגדלת חובותיה, מה שגרם ליחס החוב-תוצר של ישראל לעלות מכ-60% לפני המלחמה לכ-70%, ולתשלום של 60 מיליארד שקלים (17.7 מיליארד דולר) ריבית מדי שנה.
על פי דיווח של כלכליסט, המלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר עלתה לישראל כ-300 מיליארד שקלים (88.5 מיליארד דולר) עד כה, סכום שהגדיל מאוד את נטל ההלוואות והחובות של הממשלה.
על פי דיווחים בתקשורת הישראלית, ניתן לבחון את ההשלכות הפנימיות של הוצאות המלחמה בכמה תחומים:
מיתון בשוק הנדל"ן
העימות הצבאי גרם לירידה של 47% במכירות דירות חדשות בשטחים הכבושים, כאשר בעלים וקבלנים רבים מנסים למצוא קונים מחוץ לפלסטין הכבושה - תופעה שמעולם לא נראתה כמותה, לדברי מומחים.
בריחת הון אנושי
מספר התושבים שעזבו את פלסטין הכבושה בשנתיים האחרונות הוא יוצא דופן בקנה מידה היסטורי. ישראל סיימה את שנת 2024 עם הגירה שלילית של 83,000 ישראלים – כפול מהממוצע השנתי בתקופה שבין 2009 ל־2021. הנתונים של הלמ"ס מחזקים את זה: רוב העוזבים את ישראל הם משכילים, בעלי תארים אקדמיים, במיוחד בתחומי הטכנולוגיה והכלכלה. בריחת מוחות היא מכה ישירה ביכולת של ישראל לצמוח, לחדש ולשמור על תשתית אנושית של המשטר הזה.
יציאת ההון הפיננסי
ישראלים רבים חוששים מהעתיד בפלסטין הכבושה. בהקשר זה, השווקים הפיננסיים של המשטר הישראלי רואים זרם אדיר של כספים שיוצאים להשקעות פיננסיות בחו"ל, ולא מדובר רק ברכישת נדל"ן מעבר לים. בשנת 2024 לבדה נרשם גידול של 62% ביציאות ההון. הנתון הזה לבדו מוסיף לחץ עצום על כלכלת ישראל. בנוסף, מנתונים עולה ירידה בהיקף ההשקעות החיצוניות בישראל. המשמעות כפולה: מצד אחד, חוסר אמון של הציבור הישראלי ביציבות הכלכלית בשטחים הכבושים; מצד שני, משקיעים זרים שמביטים מהצד, בוחנים את המצב הביטחוני והחברתי ומעדיפים להרחיק את כספם מהשוק הזה.
בהינתן נסיבות כאלה, ב־2024 הורד דירוג האשראי של המשטר הציוני על ידי מספר חברות דירוג בינלאומיות. זה לא רק מהלך סמלי – יש לכך השלכות כלכליות ישירות. ביניהן: פחות אמון בישראל להלוות לה, כשחלק גדול מהוצאות הצבא של המשטר ממומן באמצעות הלוואות.
כאמור, הגידול של 9 מיליארד דולרים בתקציב הביטחון ל-2025 הביא לירידה בתקציבם של משרדים אחרים. לכן, מחקרים מראים שמאז תחילת המלחמה, ענפי המשק צומצמו במקביל, והתקציב זורם בעיקר לביטחון, וענפים חיוניים אחרים – כמו חינוך, בריאות ותרבות – נדחקים לאחור. התוצאה: הגירעון התקציבי הוכפל.
הנקודה האחרונה היא שמגמה זו עדיין נמשכת, והנזק החמור שנגרם למבנה הצבאי של ישראל עקב המלחמה בעיר עזה גרם לצבא המשטר הציוני לבקש פעמיים הגדלת תקציב מאז תחילת השנה. זאת למרות שלא חלף אפילו שבוע מאז תחילת המבצע המכונה "מרכבות גדעון ב'", ולדברי בכירים צבאיים בישראל, המלחמה בעיר עזה עלולה להימשך עד ינואר 2026. לכן, העימות הצבאי בעיר זו אתגר את תקציב ישראל ועלול להגדיל את הגירעון שלה מעבר ל-5.2%.
