תעמולה ישראלית-אמריקאית לאחר ניסיון החיסול של בכירי חמאס בדוחא
עמדתו של נתניהו לגבי המשך המלחמה ברורה: הוא רוצה להמשיך בה בכל מחיר. עמדתו של טראמפ, לעומת זאת, אינה ברורה – הוא מצהיר על רצונו לסיים את המלחמה ולשחרר את החטופים, אך ייתכן שכעת איבד את קטאר כמתווכת מרכזית.
התקיפה הישראלית בדוחא ביום שלישי נכשלה בהשגת יעדה – חיסול בכירי חמאס. לאחר שישראל החלה להודות בכישלון, יצא נתניהו בהצהרה תקיפה ואיים על קטאר ועל כל מדינה שמארחת אנשי חמאס: "או שתגרשו אותם, או שתשפטו אותם – אחרת אנחנו נעשה זאת". בכך התעלם מהגינויים הבינלאומיים הרחבים.
משרד הפנים הקטארי הודיע כי שלושה אזרחים קטארים נהרגו בתקיפה, בהם הִמָאם חאליל אל-חיה, בנו של ראש הלשכה המדינית של חמאס. עוד דווח על פצועים ועל מציאת שרידי גופות בזירות שונות בעיר.
לפי הדיווחים, הפגישה שהותקפה עסקה בהצעת הנשיא טראמפ להפסקת אש ולחילופי שבויים. בישראל גובר הקונצנזוס שנתניהו ויתר בפועל על החזרת החטופים ופגע במתווך המרכזי – קטאר – מה שמחזק את ההערכה כי הוא מעוניין בהמשך המלחמה ולא בסיומה.
בניגוד לטענות בתקשורת הישראלית כי חלק מראשי מערכת הביטחון התנגדו לפעולה, הדיווחים מלמדים שהשב"כ היה זה שהכין את תוכנית התקיפה כבר לפני שנה, וחיל האוויר ביצע אותה בפועל – מה שמערער את טענת ההתנגדות.
המאמר משווה זאת לשקר אחר – כאילו הרמטכ"ל אייל זמיר התנגד לתוכנית לכיבוש עזה שהוביל נתניהו, אך בפועל הוא הורה על גירוש תושבי העיר תוך התעלמות מהסתייגויות היועצת המשפטית הצבאית. המשמעות היא שזמיר, כמו נתניהו, פועל להרחבת הפגיעה באזרחים ולהפרת הדין הבינלאומי.
המאמר טוען כי ארה"ב הייתה שותפה מלאה לתקיפה: ישראל לא יכולה לתקוף בקטאר – שבה נמצאת הבסיס האווירי האמריקני הגדול ביותר במזרח התיכון – בלי תיאום מוקדם עם פיקוד המרכז (סנטקום). לפי קטאר, ארה"ב עדכנה אותה רק אחרי שהפצצות כבר החלו ליפול, מה שמוכיח לכאורה כי וושינגטון עיכבה במכוון את ההתרעה ושיתפה פעולה עם התוכנית הישראלית.
בכך, נטען, בגדה ממשל טראמפ בקטאר – המתווכת המרכזית בין ישראל לחמאס – ואולי אף ניצל את ההצעה שהעביר דרכה לחמאס כדי לאפשר לישראל לנסות לחסל את הנהגת התנועה.
" וול סטריט ג'ורנל" דיווח שטראמפ כינה את התקיפה "מהלך לא נבון", אך לפי המאמר זהו חלק מהספין: אילו ארה"ב באמת התנגדה, היא הייתה שולחת שליח בכיר כדי למנוע את התקיפה ולא מסתפקת בשיחת טלפון. יצוין כי מפקד סנטקום החדש ביקר בישראל ימים ספורים לפני התקיפה – מה שמרמז על תיאום מוקדם.
הטקסט מסכם: עמדת נתניהו ברורה – הוא שואף להמשיך במלחמה כדי לשרוד פוליטית ולהשיג את יעדיה (חיסול חמאס והשבת החטופים). עמדת טראמפ, לעומת זאת, נותרה מעורפלת, והוא אף עלול לאבד את קטאר כמתווכת החשובה ביותר לסיום המלחמה.
רעב מודע ומתמשך בעזה
ישראל הביאה מתנקשים אמריקאים לרצועת עזה, המשתייכים לשבט גזעני הקרוי על ידי עצמו "רוכבי האופנועים הכופרים", בטענה שהם משתתפים באבטחת מרכזי "קרן עזה ההומניטרית" לחלוקת מזון — מסגרת שהקימו בעבר קצינים ישראלים בחודש מאי.
נראה כי השימוש במילה "כופרים" בשם השבט נועד לעורר תגובת זעם בקרב מוסלמים בארצות הברית; השבט מארגן פעילויות פרובוקטיביות, כולל על-אף חגיגות גריל חזיר בחודש הרמדאן, וחבריו מתארים את עצמם כ"צלבנים מודרניים", כך על פי חקירה עיתונאית של שירות השידור הבריטי BBC שפורסמה השבוע.
מרכזי "קרן עזה ההומניטרית" לחלוקת סיוע מתאפיינים בכאוס, שהוביל למות עשרות פלסטינים בעת המתנה לחלוקת מזון. דיווחים בתקשורת ישראלית ציינו כי שעות הפתיחה של המרכזים אינן מתפרסמות, תושבים מעזה אינם מורשים להתקרב אליהם, מלבד כאשר הם פתוחים למשך שעה ביום בלבד. כשהם סגורים, שומרים על מרכזים אלה יורים לעבר העומדים בקרבתם — לעיתים באופן אקראי — כשהגיזרה נפתחת.
עשרות רופאים ישראלים פנו לשר הביטחון ישראל כ"ץ בדרישה להפסיק את ירי הכוחות הישראלים לעבר עזתים שמנסים להשיג מזון במרכזי "קרן עזה ההומניטרית", אחרי עדויות של חיילים שטענו שקיבלו הנחיות לירות באזרחים, "אפילו כשהם אינם מהווים סכנה".
בתחילת יולי דרשו 170 ארגוני זכויות והקלה מהעולם ומהארץ לעצור מיידית את פעילות "קרן עזה ההומניטרית" ולאפשר לסוכנויות האו"ם לחזור ולספק מזון לעזתים. הארגונים הזהירו כי באמצעות "קרן עזה ההומניטרית" הכניסה ישראל את הפלסטינים לדילמה בלתי אפשרית — רעב או סיכון לירי.
הארגונים ציינו כי ארבעת המרכזים שהקימה "קרן עזה ההומניטרית" בדרום הרצועה, שמצויים בשליטת הצבא הישראלי, החליפו כ-400 מרכזי חלוקה של האו"ם שפעלו ברצועה במהלך הפסקת האש בין 19 בינואר ל־18 במרץ.
לאחר שאסרה ישראל על פעילות סוכנויות האו"ם, הועברו למקומות צבאיים מיליון אזרחים, שנאלצו להיכנס אליהם ולהתמודד מדי יום עם ירי שגרם למותם ולפציעתם של מאות — זאת לאחר שנאלצו לצעוד שעות ברגל בתנאים מסוכנים על מנת להגיע לאזורי החלוקה. הארגונים טענו כי "אזורים אלה הפכו לזירות טבח חוזרות בעקבות הזלזול של ישראל בדיני ההומניטריים הבינלאומיים".
ישראל מתעלמת מרעב אף אחרי אזהרות היועצת המשפטית הצבאית, יפעת תומר־ירושלמי, שאזהרה מפני ביצוע פעולות צבאיות המפרות את הדין הבינלאומי. תומר־ירושלמי קראה להרמטכ"ל זמיר לדחות את העקירה של תושבי העיר עזה לצורך כיבושה, עד שהתנאים הדרושים לקליטתם באזורי הביטחון בדרום הרצועה יתממשו.
אולם זמיר, לפי דוחות, קיבל החלטה — בישיבה שבה היועצת המשפטית לא נכחה — לדחות את אזהרתה והוציא הוראה צבאית להתחיל בעקירת תושבי העיר עזה, ללא עדכון היועצת הצבאית בכך, כך דווח ב"דה מרקר" (הארץ).
זמיר טוען כי פעל לפי הדין הבינלאומי, גם בשיחות עם חיילי המילואים שמביעים חשש מהשלכות הפרת הדין הבינלאומי. בהחלטתו על עקירת תושבי עזה, הוא אומר המבצע נועד לקיים את החלטת נתניהו להמשיך במלחמה ללא סיום.
