הכנסת אישרה למעלה מ־30 מיליארד שקל נוספים למימון המלחמה
הקיצוצים למימון "תקציב המלחמה" עשויים לעבור בתמיכת ש״ס ובהימנעות חלקית של חברי הכנסת החרדים, למרות המחלוקת סביב חוק הפטור מגיוס. נתוני משרד האוצר חושפים כי הוצאות הביטחון הוכפלו מאז 2022 והגיעו ל־168 מיליארד שקל ב־2024, עם זינוק חד בעלויות המילואים.
ביום רביעי בערב הצביעה הכנסת, בקריאה ראשונה, בעד סדרת קיצוצים למימון תוספת של יותר מ־30 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, במסגרת "תקציב המלחמה".
ההצבעה עברה בתמיכת חברי הכנסת של ש״ס, בעוד שחברי "יהדות התורה" נעדרו או נמנעו, מה שאיפשר את אישור החוק חרף המתיחות בקואליציה עם המפלגות החרדיות.
42 חברי כנסת תמכו בהצעת החוק לתקציב נוסף לשנת 2025, לעומת 37 מתנגדים. החוק יועבר בהמשך לוועדת הכנסת שתכריע איזו ועדה פרלמנטרית תדון בו.
לפי החוק החדש, מסגרת תקציב המדינה לשנת 2025 תוגדל ב־30.8 מיליארד שקל, על רקע ההסלמה הביטחונית – כולל המלחמה מול איראן.
התוספת תיועד למשרד הביטחון, לביטוח הלאומי ולהוצאות ביטחוניות נוספות, לצד תשלומי ריבית ועמלות.
עוד נקבע כי תקציב המדינה לשנת 2025 יעמוד על 786.7 מיליארד שקל (נטו) – מתוכם 578.8 מיליארד כהוצאות שוטפות ו־207.9 מיליארד לפיתוח והשקעות הון.
בדברי ההסבר נכתב כי התיקון נשען על החלטת הממשלה מ־19 באוגוסט, שאיפשרה להגדיל את תקרת ההוצאה התקציבית ב־30.8 מיליארד שקל נוספים לצורך מימון צורכי הביטחון.
במקביל, נמשכת המתיחות בממשלה סביב חוק הפטור מגיוס: יהדות התורה הודיעה על פרישה מהקואליציה ומהממשלה, בעוד ש״ס פרשה מהממשלה בלבד. עם זאת, שתי המפלגות ממשיכות להוות לשון מאזניים בהצבעות התקציב, כך לפי דיווח חדשות 12.
מקורבים לח״כ משה גפני, יו״ר ועדת הכספים לשעבר, הבהירו בתחילת השבוע כי "בניגוד לפרסומים – לא התקבלה החלטה סופית בעניין ההצבעה על התקציב". גפני עצמו אמר בסיור במוסדות חינוך חרדיים כי "ההכרעה תתקבל בידי גדולי הרבנים".
בהמשך דיווחו ב"יהדות התורה" כי הרב דב לנדו הורה לנציגי דגל התורה "להימנע באופן מופגן" בהצבעה. לאחר מכן פרסמה הנהגת המפלגה כי "בשל אי־עמידת הקואליציה בהתחייבויותיה, הוחלט שגדולי הרבנים מורים לנציגי הסיעה להימנע מהצבעה בקריאה הראשונה על תקציב הביטחון".
עוד נאמר כי התיקון "משרת אך ורק את צורכי מערכת הביטחון", וכי ההכרעה לגבי הצבעות בהמשך תישאר בידי ההנהגה הרבנית.
הממשלה דנה בחודש שעבר בהגדלת הגירעון מ־4.9% ל־5.2%. שינוי התקציב מחייב חקיקה מחדש של חוק התקציב בשלוש קריאות בכנסת.
נתוני משרד האוצר מצביעים על עלייה חדה בעלויות המלחמה: מתחילת 2025 ועד פרוץ העימות מול איראן שילמה הממשלה כ־2.3 מיליארד שקל כפיצויים לתושבי הצפון שפונו מבתיהם.
עוד עולה כי הוצאות הביטחון זינקו מ־75 מיליארד שקל ב־2022 לכ־168 מיליארד שקל ב־2024 – יותר מהכפלה (פי 2.24). בשנת 2023, עם פרוץ המלחמה באוקטובר, הסתכמו ההוצאות בכ־98 מיליארד שקל. העלייה התלולה ביותר נרשמה בביטחון המילואים: מ־פחות מ־2 מיליארד שקל ב־2022 לזינוק של כ־32 מיליארד שקל ב־2024.
