חילוקי דעות בין הדרג המדיני והצבאי בישראל בנוגע לכיבוש עזה מתגברים
הסוגיה הפנימית החשובה ביותר בישראל בימים אלה היא הוויכוח על כיבוש העיר עזה. ב-6 באוגוסט, הקבינט המדיני-ביטחוני של המשטר הציוני העביר את התוכנית לכיבוש העיר עזה
מספר ימים לאחר מכן, הוצאו צווים מנהליים להיערכות למבצע זה על ידי משרד הביטחון וצבא ישראל, כולל גיוס של 60 אלף חיילי מילואים והארכת שירותם של 20 אלף חיילים נוספים. לשם כך, נתניהו וישראל כץ הדגישו את הצורך להאיץ את ביצוע הפעולה, והצבא פתח במתקפות על שכונת זיתון וסיים הפסקות יומיות של פעולות צבאיות שנועדו להקל על חלוקת הסיוע בעיר עזה, ובכך הכריז למעשה עליה "אזור מלחמה מסוכן".
לכן, המבצע לכיבוש העיר עזה "מרכבות גדעון 2" הוכנס לסדר היום של הצבא, ולפי המידע האחרון שפורסם על המבצע הזה, ישתתפו בו חמש אוגדות סדירות שיכללו חיילי מילואים. אלה ייקראו לשירות מתחילת ספטמבר.
עם זאת, קיימים חילוקי דעות פנימיים בין שרי הממשלה לבין המטכ''ל בנוגע לקידום תוכנית זו. המחלוקת הגיעה לשיאה בישיבת קבינט ביום ראשון (30 בספטמבר), ובמהלך הישיבה בת שש שעות, הרמטכ"ל "אייל זמיר" דן עם השרים על העיתוי, הסיכונים והציוד הנדרש לביצוע הפעולה. הרמטכ"ל מתנגד לכיבוש העיר עזה וסבור שיש אפשרויות טובות יותר על השולחן. הוא ניסה בישיבה זו לשכנע את הדרג המדיני לא לבחור באפשרות הכיבוש, משום שפעולה זו תאתגר את ישראל מבחינת חייהם של החיילים והחטופים, אספקת כוחות קרביים, שליחת סיוע הומניטרי ולגיטימציה בינלאומית.
אז קיימים כיום סכסוכים בין הדרג המדיני והצבאי בישראל בשלושה נושאים:
1. גיוס חיילי מילואים
לדברי אייל זמיר, התוכנית לכיבוש העיר עזה דורשת כ-200 אלף חיילי מילואים, ולפי הערכת הצבא, בשיא המבצע יהיו בצבא ישראל בין 110 ל-130 אלף אנשי מילואים. הם יגוייסו בשלוש פעימות: בספטמבר, בנובמבר ובחודש מרץ של שנה הבאה. אבל למרות הלחצים הכבדים מהדרג הפוליטי, בצבא לא מוכנים להתיש עוד יותר את הכוחות השחוקים. מסיבה זו, גם מדיניות החופשות בשאר יחידות הצבא לא השתנתה, מה שמקשה על האצת יישום התוכנית הזו.
2. הסכם עם חמאס
לדעת הרמטכ"ל, קידום הסכם חלקי עם חמאס שמטרתו שחרור חטופים יכול להתקיים במקביל ליישום התוכנית לכיבוש העיר עזה, אך שרי הממשלה מתנגדים לכך. ההסכם החלקי כולל את החזרתם של 10 אסירים חיים ו-18 ישראלים מתים תוך כ-60 יום, במהלכם יתקיים משא ומתן על סיום המלחמה והחזרת שאר החטופים, בנוסף להפסקת אש ברצועת עזה ושחרור מאות פלסטינים מבתי כלא ישראליים. חילוקי הדעות בין הדרג הפוליטי לרמטכ"ל בנושא זה הובילו למתחים קשים ביניהם במהלך ישיבת קבינט שנערכה לאחרונה.
3. עתיד יישום התוכנית לכיבוש העיר עזה
נושא נוסף שגרמה לסכסוך בין הדרג הצבאי והפוליטי בישראל הוא חששו של זמיר מיישום התוכנית לכיבוש העיר עזה. הוא חושש שגם זו לא תוביל להשמדת חמאס. הוא העלה את החשש הזה בישיבת הקבינט ואמר שבמקרה כזה, ייווצר ואקום וצבא ישראל יהיה אחראי לניהול האוכלוסייה הפלסטינית, דבר שקשה מאוד (ואולי בלתי אפשרי) עבור הצבא. לכן, הרמטכ''ל פנה לשרים ואמר שתוכניתם תוביל לממשל צבאי, וכי זה אינו ביכולת הצבא. זמיר הביע את דאגתו מכך שהשרים לא באמת יודעים לאן הם מובילים את מלחמת עזה, ואמר: "תבינו את המשמעות. אתם הולכים לממשל צבאי. התוכנית שלכם מובילה אותנו לשם".
בנסיבות כאלה, חלק מחיילי המילואים מחו. בהקשר זה, מאות חיילי מילואים הכריזו במסיבת עיתונאים ביום שלישי (2 בספטמבר) על סירובם להתייצב למבצע כיבוש עזה. הם כללו קצינים בכירים ששירתו מאות ימי מילואים במלחמת "חרבות ברזל". הם רואים בהחלטה לצאת למבצע לכיבוש סופי של עזה פעולה בלתי חוקית, ומדגישים כי מדיניות זו אומצה רק במטרה להאריך את חיי הממשלה. הם גם מצהירים כי חייל שנדרש לעשות פקודות בלתי חוקיות הוא חייל שאחר כך לא יצליח לישון בלילה, לא יצליח לתפקד חזרה עם משפחתו ומעגלי הפגיעה הם לא רק החייל עצמו, אלא ילדיו, משפחתו, חבריו ומקום העבודה שלו.
בהקשר זה, ממחקר שנערך לאחרונה בקרב אנשי כוחות הביטחון בישראל עולה כי עד כמה אמירה זו נכונה ועד כמה מזיקים נזקי המלחמה ומילוי פקודות שאינן נכונות מבחינה מוסרית. לפי מחקר זה, לא פחות מכשליש (30%) מאנשי הביטחון הישראליים דיווחו על מחשבות אובדניות, בדרגות חומרה שונות, וכ-10% מהם דיווחו על סימפטומים פוסט-טראומטיים (PTSD) ברמה גבוהה ביותר.
נקודה נוספת היא שזמן קצר לפני קיום עצרת מחאה זו, מאות אנשי מילואים, חיילים, מפקדים וקצינים חתמו על מכתב במסגרת תנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל", ובו ביקשו מבנימין נתניהו ואייל זמיר להימנע מכיבוש העיר עזה, להגיע להסכם עם חמאס ולעצור את המלחמה. הם הדגישו כי החזרת חטופים אפשרית רק באמצעות עסקה, והתארחות המלחמה והרחבתה המתוכננת גורמות נזק פיזי ונפשי כבד לחיילים ולמשפחותיהם, ומובילות למותם של אנשים חפים מפשע רבים.
כמו כן, האלוף "יצחק ברק", לשעבר ראש מחלקת התלונות הצבאיות בישראל, הזהיר בהקשר זה כי רעיון כיבוש העיר עזה עלול להיות הרסני ולהוביל לאבדות כבדות מבלי להשיג את המטרה של ניצחון על חמאס. הוא תיאר את ההחלטה כ"טיפשית" וכתוצאה של לחץ פוליטי מצד הקבינט הלא לגיטימי של נתניהו.
בנוסף למחאות אנשי הצבא וחיילי המילואים, גם חלק מהחברה הישראלית מתנגד להרחבת המלחמה ברצועת עזה, ובמיוחד לכיבוש העיר עזה, והם מקיימים עצרות מחאה במקומות שונים מדי כמה ימים. כל האלה גרמו לפילוג בישראל, מה שהשפיע לא רק על המבנה החברתי אלא גם על מנהיגים בכירים.
אך למרות חילוקי הדעות הללו, אתר החדשות "ynet" הודיע ??כי תחת לחץ הממשלה, החל השלב הראשון לגיוס המילואימניקים ביום שלישי (2 בספטמבר) - גיוס של כ-60 אלף חיילים. ההערכה היא כי צבא ישראל יתחיל בקרוב לפרוס חטיבות סדירות למוקדי ריכוז ברחבי רצועת עזה כדי להיערך לכניסת כוחות מסיבית במטרה לצור על העיר עזה ולהתחיל בתמרון. לשם כך, צבא ישראל יפתח מסדרון בדרום מערב לפינוי תושבים מעזה למרחבים הומניטריים.
