נתניהו מסרב לעסקה עם חמס בשל מחלוקות עם הצבא וגופי הביטחון
מתיחות ומשבר אמון בין ראש הממשלה בישוב הציוני בנימין נתניהו לממשלה והצבא הפכו לכותרת הבולטת בנוף בישוב הציוני, עם התגברות המחלוקות בתוך הקבינט על עתיד התקיפה על עזה ונושא השבויים.
עיתון "ידיעות אחרונות" חשף כי נתניהו סירב להצעת עסקה חלקית עם תנועת חמס לשחרור מספר אסירים, למרות תמיכת דרך זו על ידי ראשי הצבא, השב"כ והמוסד. ראש המטה הכללי אייל זמיר התרה במועצה בתוך הפגישה מסכנת ההתעלמות מהעסקה, והביע ביקורת חריפה על הראשות הפוליטית על ההתרפותה בימי התקיפה בשבעה באוקטובר.
לעומת זאת, נתניהו התעקש לסרב לכל עסקה חלקית והדגיש כי קיבל תמיכה מהנשיא האמריקאי דונלד טראמפ להמשיך במבצע צבאי רחב הידות. עמדה זו החריפה את הפילוג בין הרמה הפוליטית לצבאית, והעמיקה את תחושת החשד וחוסר האמון בתוך המוסד הביטחוני.
ברמה המדינית, הצבא הכריז על תחילת גיוס שישים אלף חיילים במילואים לתמיכה במבצע בעזה, עם פיזור אגפים בחזיתות לבנון, סוריה והגדה המערבית. אך דיווחים עבריים ואמריקאים, כמו זה שפרסמה "וול סטריט ג'ורנל" ו"הארץ", מציגים תמונה של צבא מותש, הסובל מעלייה במספר מקרי ההתאבדות והתרעמות על אורך הקרב והיעדר ראייה חותכת.
השסע הפנימי השתקף גם בזירה המשפטית, שבה הגישו ישראלים ביניהם אנשי צבא לשעבר ואנשי עסקים עתירה לבית המשפט העליון נגד החלטת כיבוש עיר עזה, בטענה כי היא נתנסחה ללא התחשבות בהשלכות הביטחוניות והבינלאומיות. זאת בשלבו של לחץ ציבורי גובר, שבו הישוב הציוני חווה הפגנות רציפות הדורשות לעצור את המלחמה ולשחרר את השבויים.
משבר אמון בין הראשות הפוליטית לצבאית חלץ את עצמו גם לשורות הצבא, שבו חיילים במילואים מאמינים כי הצבא עצמו אינו רוצה מלחמה זו. כל זאת מאשרת כי הישוב הציוני מתמודד עם משבר מורכב, הגודר את גבולות זירת הקרב למשבר אמון מבני בין הראשות הפוליטית לצבאית והמאיים על ההחלטה האסטרטגית של הישוב העברי.
