עראקצ’י: אשליית "ישראל הגדולה" היא איום קיומי ואיום על השלום והביטחון הבין־לאומי
שר החוץ האיראני הדגיש כי כל ספק, חולשה או אשליה המבוססים על אמון בהבטחות כוזבות כגון "הסכמי אברהם", יביאו לנזק חמור לאומה האסלאמית.
על פי דיווח סוכנות הידיעות "טסנים", כתב שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י, מאמר בעיתון "א-שרק אל-אווסט", ובו נאמר:
בערב כינוס חירום של שרי החוץ של מדינות האסלאם בג’דה, מתמקד שוב ושוב מצפון העולם, הפעם ביתר שאת, באיום הקיומי והזהותי החמור ביותר המאיים על האזור והעולם האסלאמי – הישות הציונית; ישות שהחריבה את עזה הרס מוחלט, הפכה אותה לאדמה חרוכה, ביצעה את הטבח האכזרי ביותר בנשים וילדים, גירשה את תושביה שוב ושוב בהעברה בכפייה, השתמשה ברעב ובמגפות ככלי להשמדה המונית חדשה, והפכה את מרכזי חלוקת המזון למלכודות מוות לנשים וילדים רעבים – ובכך חרתה את אחת הטרגדיות האנושיות החמורות ביותר בעת החדשה. מה שמתרחש ברצועת עזה איננו עימות צבאי חולף או משבר הומניטרי רגיל, אלא רצח עם מאורגן, טיהור אתני בוטה – תחת שתיקה אמריקנית ומערבית מוחלטת.
פשעים אלה אינם מוגבלים לעזה בלבד: ההתרחבות המואצת בהתנחלויות בגדה המערבית, בליווי פעולות טרור מצד מתנחלים חמושים כלפי הפלסטינים לשם גירושם בכוח וסיפוח השטח לישות, לצד הגברת קצב הייהוד של ירושלים, הפרות חוזרות ונשנות של הפסקות האש והתקפות מתמשכות על לבנון, פגיעות בתשתיות בתימן, הניסיון לערער את יסודות המדינה בסוריה ולהצית בה מחלוקות כדי לפרקה, וכן התוקפנות הצבאית האחרונה נגד איראן שגבתה את חייהם של למעלה מאלף שהידים – כל אלו, יחד עם פרסום מפות מזויפות על ידי מנהיגי הישות בדבר "המזרח התיכון הגדול", מצביעים בבירור על התפשטות "הגידול הסרטני" הזה בגוף האזור כולו.
תוכנית הכיבוש המלא של רצועת עזה והעברת תושביה בכפייה לאזורים מרוחקים אינה אלא חוליה נוספת בשרשרת המרושעת להשמדת העם הפלסטיני. הצהרות ומעשים אלה מצד פושעי המלחמה הציונים – הנרדפים בבתי דין בין־לאומיים – מגלים בבירור את הכוונה המוקדמת של ישות זו להשלים את פרויקט הטיהור האתני. מטרתם היא למחוק לחלוטין את הזהות הגאוגרפית והפוליטית של עזה בפרט ושל פלסטין בכלל.
הישות הכובשת, בזמן שהיא זורה הרס ומבעירה מלחמות בעזה, בלבנון ובשאר חלקי האזור, פועלת גם לקריעת סוריה באמצעות הפצצות והשמדת תשתיות חיוניות והגברת הכאוס במקומות כמו סוידאא’.
השאלה המרכזית והמכרעת היא: לאחר סוריה – איזו מדינה באזור תהיה הבאה על הכוונת? והאם ניתן בכלל לדמיין גבולות לשאיפות ההתפשטות הבלתי־מרוסנות של ישות זו?
הצהרותיו האחרונות של ראש ממשלת הישות, במסגרת ביצוע התוכנית ההתרחבותית המכונה "ישראל הגדולה מן הנילוס ועד הפרת", אינן סתם טענות חולפות, אלא הכרזה מפורשת על מדיניות ואסטרטגיה המכוונת להפרת ריבונותן, שלמותן הטריטוריאלית וביטחונן של מדינות עצמאיות באזור – ובהן סוריה, ירדן, מצרים, לבנון, ואף כוויית, עיראק וערב הסעודית. טענה מסוכנת זו היא הפרה בוטה של אמנת האו"ם ושל כללי המשפט הבין־לאומי, וחושפת את כוונותיה התוקפניות להשתלט על העולם האסלאמי כולו.
בנסיבות אלו, המשך שיתוף הפעולה והתמיכה מצד חלק מהמעצמות המערביות, ובעיקר ארצות הברית, בישות פושעת זו – איננו רק שותפות לפשע, אלא מהווה סכנה גוברת לשלום וליציבות האזור והעולם. הווטו החוזר ונשנה במועצת הביטחון של האו"ם שלל מהארגון את היכולת למלא את חובותיו – לעצור את התוקפנות הישראלית ולהעמיד את הפושעים לדין.
כינוס החירום של ארגון שיתוף הפעולה האסלאמי מתקיים בעת שמצב פלסטין הכבושה חצה מזמן את גבולות האסון; כבר אין מילים לתאר את הטרגדיה האנושית והמוסרית המזעזעת. די בסטטיסטיקות כדי לחשוף את גודל הזוועה: למעלה מ־70 אלף בני אדם – רובם נשים וילדים – נהרגו או נקברו מתחת להריסות ההפצצות בשנתיים האחרונות, ויותר מ־170 אלף נפצעו. לפי נתוני האו"ם, נרצחים מדי יום בממוצע 38 ילדים פלסטינים בידיי ישראל בדרכים האכזריות ביותר. כיום, 90% מעזה הפכה לבלתי ראויה למגורים, וישראל פתחה רשמית בכיבוש צבאי של העיר ובהעברת תושביה חסרי הבית לדרום הרצועה. בתוך מציאות זו, מכריז ראש ממשלת הישות, כשהוא שואב ביטחון מתמיכת המערב המלאה, בגלוי כי הוא מופקד על יישום רעיון "ישראל הגדולה" – קרי, כיבוש וסיפוח שטחים ערביים ואסלאמיים החל מירדן, מצרים, לבנון וסוריה ועד ערב הסעודית.
לאור נתונים אלה, אין מקום לאשליות או לאדישות. יש להפוך את הכינוס הקרוב של שרי החוץ בארגון שיתוף הפעולה האסלאמי לנקודת מפנה שתבסס את הנחישות הקולקטיבית של המדינות האסלאמיות לרסן את שאיפותיו הבלתי־מרוסנות של נתניהו וחבורתו, ולמנוע מהם להמשיך ברצח חפים מפשע, בהרס מדינות אסלאמיות ובסיפוח אדמותיהן. אין די בכך שהכינוס יסתכם בהבעת סולידריות עם העם הפלסטיני או בהבעת צער ודאגה למצב הקיים; מדובר במבחן היסטורי אמיתי לאומה האסלאמית, ואולי באחת ההזדמנויות הנדירות לגבש גיוס אזורי ובין־לאומי שיבלום את התוקפנות הישראלית. על הכינוס להתעלות מעבר לפרסום הצהרות וגינויים בלבד, ולהפוך להפעלת לחצים מדיניים ודיפלומטיים מקסימליים, באמצעות יצירת קואליציה בין־לאומית חזקה שתאלץ את הישות הציונית להפסיק לאלתר את רצח העם, ולבטל את תוכניותיה ההתפשטותיות, הבדלניות והכיבושיות.
בנוסף, נקיטת צעדים משפטיים תקיפים באמצעות כל המוסדות הבין־לאומיים, לרבות בית הדין הבין־לאומי לצדק ובית הדין הפלילי הבין־לאומי, לשם העמדת מנהיגי הישות הפושעת לדין והטלת עונשים עליהם, בצד סנקציות כוללות צבאיות וכלכליות – היא הכרח שאין להתעלם ממנו.
לצד זאת, יש חובה דחופה להעניק סיוע מיידי וללא תנאים, באמצעות הקמת מסדרון הומניטרי בטוח בפיקוח האו״ם וארגון שיתוף הפעולה האסלאמי, כדי להבטיח אספקת מזון, תרופות ודלק לתושבי עזה הנצורים ללא כל מחסומים – זוהי חובת אנושית ודינית דחופה.
הרפובליקה האסלאמית של איראן רואה בקיום כינוס זה צעד חיוני לתיאום צעדים אפקטיביים, מרתיעים ודחופים אלה. חובתנו הדתית והאנושית, כנציגי המדינות האסלאמיות, לצד החובות המשפטיות של מדינותינו כצדדים מחויבים לאמנת האו״ם, לאמנה למניעת רצח עם ולאמנות ז׳נבה מ־1949, מחייבת אותנו לקבל החלטה מעשית ורצינית כדי לסייע לאחינו בעזה ובגדה המערבית, לעצור את רצח העם, להעמיד לדין את הפושעים ולמנוע את שאיפותיה ההתפשטותיות של ישות זו המפרה את החוק בעולם האסלאמי. עלינו לפעול בנחישות ליישום החלטות אלו.
כל היסוס, עצלות או אשליה המבוססים על אמון בהבטחות כוזבות כגון "הסכמי אברהם", יגרמו להפסד כבד לאומה האסלאמית. שתיקה והשתהות אל מול הזוועות והפשעים שמבצעת הישות הציונית, ועיכוב במאבק נגד המדיניות והמעשים הנאציים של "היטלר של זמננו", אינם בגידה בעם הפלסטיני המדוכא בלבד, אלא גם בגידה בכל הערכים המוסריים וביסודות התרבות האנושית, והם איום חמור על הביטחון, הריבונות ושלמותן הטריטוריאלית של מדינות האזור.
תם העידן של השמעת סיסמאות, פרסום הצהרות וגינויים בלבד. כעת הוא הזמן לאחדות ולסולידריות, באמירה ובמעשה, בעולם האסלאמי – כדי לקבל החלטות גורליות, ולחזק את שיתוף הפעולה והתיאום המלא ליישומן, במטרה להציל את חייהם של המדוכאים בעזה ולהגן על העולם האסלאמי.
ההיסטוריה שופטת אותנו היום. עלינו להוכיח שהאומה האסלאמית, ברגעיה הכואבים והגורליים ביותר בהיסטוריה שלה, מסוגלת להגן על המדוכא ולרסן את הרוצח. שמירת העולם האסלאמי, הבטחת הביטחון הלאומי והריבונות של מדינות האזור, והגשמת היעד הקדוש של הקמת מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה ירושלים – כל אלה תלויים בהחלטה האמיצה והנחרצת שתתקבל בארגון שיתוף הפעולה האסלאמי מול האיום הקיומי הנשקף מישות הכיבוש ההשמדה.
