מהן מטרותיה של ישראל בדחיפה לכיבוש מחדש של עזה?
על פי מומחים, תוכניתה של ישראל עוסקת יותר בהעתקה המונית של פלסטינים, בשימוש באיום הפלישה כמנוף במשא ומתן, ובהישרדותו הפוליטית של נתניהו.
בעוד שישראל מקדמת את תוכניתה לכיבוש מחדש של עזה, מזהירים אנליסטים כי המהלך עלול להביא להעתקה כפויה של עד 800 אלף פלסטינים ולהפוך את הרצועה למקום בתנאים הדומים ל"מחנה ריכוז".
מבקרים רואים בכך את אחד המהלכים המסוכנים ביותר עד כה במלחמה בעזה, ומומחים אומרים לסוכנות "אנאדולו" כי המדיניות פחות עוסקת בהבסת חמאס ויותר בהנדסת העתקה המונית, שימוש באיום הפלישה במו"מ, והארכת הלחימה לטובת הישרדותו הפוליטית של נתניהו.
אורי גולדברג, אנליסט ישראלי, אמר שהתוכנית פועלת בשני מישורים – צרכים פוליטיים פנימיים ומדיניות "מאושרת" של עקירה כפויה.
"יש כאן תוכנית שאושרה על ידי ממשלת ישראל לטיהור אתני של עזה ולעידוד הגירה – כפי שהם מכנים זאת – ובינתיים להמשיך להרוג כמה שיותר פלסטינים", אמר גולדברג.
גם אם עקירה מלאה של הפלסטינים לא תהיה אפשרית, הזהיר גולדברג כי ההכנות כבר בעיצומן. הוא ציין את דברי שר הביטחון על "ריכוז" הפלסטינים בהריסות רפיח: "מה שבפועל הוא מחנה ריכוז למאות אלפי פלסטינים הוא כעת יעד מדיניות מוצהר".
למרות שצעדים כוללים כמו כיבוש מלא אולי לא סבירים, אמר גולדברג, "ישראל בהחלט מסוגלת להרוג עוד אלפים רבים של פלסטינים, ואין סיבה להניח שהיא לא תעשה זאת".
מוחמד מג'דלי, פרשן ערוץ 12 וראש מערכת החדשות של רדיו נס, ציין את המחיר הצבאי הכבד של מהלך כזה.
לדבריו, כיבוש עזה ידרוש העתקת כ־800 אלף פלסטינים, רבים מהם כבר עקורים מאזורים אחרים ברצועה.
"הצבא אמר בבירור בישיבת הקבינט האחרונה שזה בלתי אפשרי… בגלל קשיים לוגיסטיים עצומים ומחסור חמור בכוח אדם", אמר.
מנוף לחץ על חמאס
על פי מג'דלי, המטרה העיקרית היא להשתמש באיום הכיבוש מחדש כדי להחזיר את חמאס לשיחות עקיפות.
"המטרה המוצהרת היא שנתניהו רוצה לשמר את שלטונו. אבל המטרה המרכזית – אולי לא מוצהרת – היא להחזיר את חמאס לשולחן המו"מ ולהוביל אותו להסכים לעסקה חלקית… להחזרת החטופים הישראלים", אמר.
לטענתו, ישראל איבדה את כל מנופי הלחץ על חמאס בשבועות האחרונים, עקב לחץ בינלאומי גובר, הכרה אירופית במדינה פלסטינית והזעם הבינלאומי על משבר הרעב שישראל יצרה בעזה.
"לאחר שאיבדה את כל המנופים הללו… ישראל מנסה כעת למצוא קלף חדש – איום הכיבוש של עזה", אמר.
רוברט גייסט פינפולד, מרצה ללימודי ביטחון בקינגס קולג' לונדון, הוסיף כי הצבא מתנגד בתוקף לתוכנית לכבוש את עזה, "בדיוק משום שהוא יודע שזה יסכן את החטופים".
הוא ציין כי במבצעים קודמים נהרגו חטופים מירי כוחותינו או על ידי חוטפיהם.
הישרדות פוליטית של נתניהו
פינפולד טען כי התוכנית משרתת יותר את הצרכים הפוליטיים של נתניהו מאשר את האינטרסים האסטרטגיים של ישראל.
"כיבוש עזה ישאיר את ישראל במצב לחימה, מה שיאפשר לנתניהו להמשיך להשתמש בביטחון הלאומי כתירוץ לדחות את משפטו ולמנוע ועדת חקירה על הכשלים לפני 7 באוקטובר 2023", אמר.
גולדברג היה חד: "במובן אחד אין כאן תוכנית אמיתית, ובמובן השני… יש רשימה גדולה של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות – ואלה כעת גם יעדים רשמיים של ממשלת ישראל".
שלושת המומחים הדגישו את הדרישות הלוגיסטיות העצומות של התוכנית.
מג'דלי העריך כי יידרשו לגיוס 200 אלף מילואימניקים – "מספר עצום" לעומת כ־350 אלף בשיא הגיוס בתחילת המלחמה.
גולדברג העריך כי הצבא מדגיש את הקשיים "כדי להראות לממשלה שאי אפשר לבצע את מה שהיא רוצה".
הוא הדגיש שהממשלה "לא יודעת מה היא עושה", מעבר לריצוי "המתנחלים שמחויבים לטיהור אתני של רצועת עזה".
פינפולד הוסיף כי הפערים בין ההנהגה האזרחית לצבא מתרחבים: "יש מתיחות אמיתית בישראל בין ההנהגה האזרחית להנהגה הצבאית".
הממד הבינלאומי
פינפולד ציין שנתניהו אמר שישראל לא תספח את עזה אלא תעביר את הניהול למדינות ערב – "כנראה שילוב של מדינות המפרץ כמו איחוד האמירויות, קטאר וערב הסעודית".
בראיון ל־Fox News בשבוע שעבר, אמר נתניהו: "אנו מתכוונים, כדי להבטיח את ביטחוננו, להסיר את חמאס, לאפשר לאוכלוסייה להיות חופשית… ולהעביר את השליטה לממשל אזרחי… איננו רוצים להחזיק בה. אנו רוצים שיהיה לנו היקף ביטחוני, אך איננו רוצים לשלוט בה".
הוא הוסיף כי ישראל רוצה "להעביר אותה לכוחות ערביים שינהלו אותה כראוי, בלי לאיים עלינו, ולתת לתושבי עזה חיים טובים".
פינפולד אמר שחזון זה נתקל במכשול מרכזי: "המדינות הללו רוצות לעזור בשיקום עזה, אך ישראל חייבת קודם להתחייב לפתרון שתי מדינות ולהכרה במדינה פלסטינית".
הוא טען שהמטרה ארוכת הטווח של נתניהו היא להפוך את עזה לבלתי־אפשרית למגורים עד כדי כך שמדינות ערב ירגישו שאין להן ברירה אלא להתערב – תוך ויתור על דרישותיהן מישראל.
