משבר בענפי החקלאות והבנייה - תוצאה של מלחמותיו האינסופיות של נתניהו!
לפי הדו"ח האחרון שפרסם משרד הביטחון הישראלי, עלות המלחמות של ישראל מאז 7 באוקטובר 2023 היא 57 מיליארד דולר. הנקודה החשובה היא ש-57 מיליארד דולר שהוצאו על המלחמות ב-22 החודשים האחרונים אינם כוללים סיוע אמריקאי
לפי הדו"ח האחרון שפרסם משרד הביטחון הישראלי, עלות המלחמות של ישראל מאז 7 באוקטובר 2023 היא 57 מיליארד דולר. הנקודה החשובה היא ש-57 מיליארד דולר שהוצאו על המלחמות ב-22 החודשים האחרונים אינם כוללים סיוע אמריקאי. אבל זה לא סוף פסוק. לאחרונה, בעקבות הפסקת האש עם איראן, צבא ישראל ביקש תוספת דו-שנתית מיוחדת של כ-12 מיליארד דולר לתקציבי הביטחון בשנה זו וב-2026. הכסף נועד למימון שני המבצעים הצבאיים הגדולים שנערכו השנה ברצועת עזה ובאיראן. אם זה ימומש, תקציב הביטחון המקומי של ישראל בשנת 2025 יגיע ל-41.58 מיליארד דולר, כ-7% מהתוצר המקומי של המשטר הזה. לאחר שהסכים לשלם סכום זה, משרד האוצר טוען כי לתוספת זו לא תהיה השפעה רבה על שיעור הגירעון בתוצר, ותוסיף רק כחצי אחוז לגירעון של 5% השנה.
מה שחשוב בנתונים אלה הוא ההתמקדות המיוחדת של הממשלה בהגדלת תקציב הביטחון - מה שהשפיע על תחומים אחרים. בהקשר זה, פורסם דו"ח המראה כי משרד האוצר מתמהמה עם הכרזה על בצורת למרות המלצת גורמי המקצוע, ולמרות סיכומים עם משרד החקלאות, לא מוצא מזה חודשים 250 מיליון שקל הנדרשים לסיוע לחקלאים והתמודדות עם השלכות הבצורת.
לפי הערכות משרד החקלאות בישראל, הנזק של הבצורת הנוכחית, חסרת תקדים ב-100 השנים האחרונות, מוערך ב-15 אלף דולר עד עתה, ואילו לא יהיו גשמים באוקטובר-דצמבר, הוא אף יכול להאמיר לכ-44.5 אלף דולר. במילים אחרות, כשממשלת נתניהו העבירה את תקציב המדינה ל-2025, למרות שהיה ידוע שישראל שרויה בבצורת חריפה, הוחלט להתעלם מכך – ועד עתה לא אותר כל מקור תקציבי לכך. זאת, בזמן שבחודשים האחרונים אכן נעשו התאמות שונות בתקציב לצרכים קואליציוניים, כולל תקציבי המפלגות החרדיות וצרכים צבאיים.
חוסר תשומת הלב לצורכי ענף החקלאות נובע ממחסור במשאבים כספיים. היום, חששות ביטחוניים בישראל והמדיניות הלוחמנית של ממשלת נתניהו הובילו לכך שחלק גדול מהתקציב השנתי מושקע בפעולות צבאיות, ללא סוף באופק. בעוד שחלפו 22 חודשים מאז תחילת המלחמה בעזה, לנתניהו עדיין אין רעיון על "היום שאחרי" והוא מתנגד לכל התוכניות להפסקת אש ולסיום המלחמה ברצועה. בנסיבות אלה, מדי פעם אנו עדים לפרסום תוכניות התפשטותיות להשתלטות ולהסלמה של המלחמה בעזה, שלא רק מטילות קשיים רבים על הפלסטינים, אלא גם בולעות את תקציב המשטר הציוני ולא מאפשרות טיפול בעניינים אזרחיים אחרים. מי שנפגעים ממצב זה הם תושבי השטחים הכבושים. כאמור, בענף החקלאות, החקלאים מתמודדים כעת עם הפסדים עצומים מבלי לקבל תמיכה ממשלתית.
תחום נוסף שסובל ממחסור תקציבי חמור הוא החינוך. לפי "ישראל היום", מערכת החינוך במשטר הציוני מתמודדת עם מחסור חריף בגני ילדים וכיתות לימוד, ולבתי ספר רבים אין "לאן לגדול" ותלמידים נאלצים להידחס בכיתות קטנות. אלפי תלמידים בישראל יפתחו את שנת הלימודים כשהם לומדים במבנים יבילים, מקלטים, קרוואנים ולעיתים אף במחסנים שהוסבו לכיתות לימוד. מדובר לא רק בבעיה תשתיתית - אלא במשבר חינוכי.
נתונים שהגיעו לידי ישראל היום מצביעים על כך שהמחסור הזה רק יילך ויחריף עוד יותר בשל המלחמה, והמחסור בידיים עובדות שמוביל לכך שבישראל לא נבנות כיתות לימוד בקצב הנדרש. בהקשר זה, נתונים של התאחדות הקבלנים בוני הארץ מראים כי ישנה ירידה ניכרת של 42% בהתחלות הבנייה של מבני ציבור שונים ובהם גם גנים ובתי ספר. בנוסף, התאחדות הקבלנים בוני הארץ הודיעה כי הממשלה ממשיכה להתעלם מהקריאה לפתוח את השערים להבאת עובדים זרים.
יש לציין כי לאחר פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, יותר מ-100 אלף עובדים זרים ופלסטיניים עזבו את מקומות עבודתם. עובדים זרים עזבו את השטחים הכבושים בשל חשש מחוסר יציבות וחששות ביטחוניים, ועד היום, חזרו רק מעטים מהם למרות מאמצים מסוימים. בנוסף, הממשלה אינה מאפשרת עוד הנפקת היתרים לעובדים פלסטיניים, שרובם הגיעו מהגדה המערבית. התוצאה של מצב זה היא האטה חמורה בתהליך הבנייה, שהובילה בחלקה למחסור בכיתות לימוד ובחלקה למחסור בהיצע דירות ולעלייה בשכר ובמחירי רכישת הדירות. מה שחשוב הוא שגם בתחום זה הממשלה לא סיפקה סיוע, והנטל של מימון הנזקים והמחסור הללו הוטל למעשה על האזרחים.
בנסיבות אלה, נאמר כי משרד החינוך מנסה למצוא פתרונות כמו מבנים זמניים, איחוד בתי ספר ואפילו הוצאה של חלק מהכיתות אל מחוץ למוסדות החינוך. אבל רבים מהמבנים הזמניים הללו לוקים בחסר בכל הנוגע לתנאים בסיסיים: אין בהם אוורור תקין, חשיפה מספקת לאור יום או בידוד מתאים מחום וקור. כמו כן, גני ילדים ממוקמים לעיתים ברחובות סואנים, בכיתות צפופות ונטולות חצר משחקים. לפי דיווחים שפורסמו, כיתות הוקמו כפתרון זמני, אך נשארו פעילות שנים רבות מבלי שהוחלפו במבנים תקניים. ובהינתן הקצאת תקציב מתאימה מצד הממשלה, מצב זה יימשך גם בשנת הלימודים הבאה.
לכן, אחת ההשפעות של המלחמה ומצבי החירום המתמשכים בישראל היא היעדר תקציב מאוזן, אשר עלולות להיות לו השלכות חברתיות משמעותיות. כמו כן, שינויים בתקציב הביטחון עקב חששות ביטחוניים, עלולים להגדיל את הגירעון התקציבי, את האינפלציה ואת החוב הממשלתי, ומגמה זו ניכרת כיום בנתונים הכלכליים של ישראל.
