מה דעת הציבור בטורקיה על נשק גרעיני?
סקרי שדה שנערכו בטורקיה מראים כי רוב אזרחי המדינה תומכים בייצור נשק גרעיני בטורקיה.
לפי דיווח של סוכנות הידיעות טסנים, שנת 2025 הייתה שנה רגישה לאזורנו, שכן איראן הייתה המדינה היחידה באזור שבעת שיא המתיחות הצליחה, תוך הישענות על נשק מקומי, להילחם בו זמנית גם נגד ארה"ב וגם נגד המשטר הציוני – ולהפגין את עוצמתה כלפי העולם.
עניין זה משך את תשומת לבם של מכוני חשיבה פוליטיים וביטחוניים בטורקיה, ורבים מהפרשנים הפוליטיים והביטחוניים בעיתונות ובמדיה של טורקיה החלו לשאול שאלות קריטיות: האם על טורקיה להתכונן לעימות עם ישראל? ואם ישראל תתקוף את טורקיה כפי שעשתה לאיראן – האם תיתכן הגנה ותגובה?
עניין בולט הוא שהרשויות הרשמיות בטורקיה אינן מדברות ישירות על נשק גרעיני, אך הנושא עולה שוב ושוב בתקשורת, מאחר ולדברי פרשנים – החלה תחרות חימוש חדשה בעולם, וטורקיה חייבת להשקיע יותר בביטחונה.
זאת גם על רקע הסנקציות שהוטלו עליה מצד שותפותיה בנאט"ו, בעקבות רכישת מערכת טילי S-400 מרוסיה.
טורקיה והתחמשות
מאז שינוי שיטת הממשל בטורקיה בשנת 2019 ממשטר פרלמנטרי לנשיאותי, השתמש הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן בסמכויותיו החדשות והעביר את רשות התעשיות הביטחוניות מהמשרד לביטחון – ללשכת הנשיאות.
כיום ראש הרשות משמש למעשה כסגן הנשיא, וארדואן עצמו מפקח ישירות על פרויקטים צבאיים.
על פי הנתונים האחרונים, בטורקיה מתבצעים כיום למעלה מ־900 פרויקטים בתחום התעשייה הביטחונית – אך לא נמסר מידע רשמי על נשק גרעיני, ולעיתים נדירות אף מתבטאים בנושא הטילים.
הפרופסור למדע המדינה מוסטפא קיבאר אואולו, מחבר הספר *"עתידה הגרעיני של טורקיה"*, מדגיש את הסתירה בכך שטורקיה מארחת נשק גרעיני אמריקאי אך בו זמנית תומכת באי-הפצה, וטוען שיש לגבש אסטרטגיה לאומית ברורה בעניין.
גם פרופ' בורהאנדין דוראן, סגן שר החוץ וראש מכון "סֶטָא" באנקרה, שיבח את דברי הנשיא ארדואן על אי-הצדק הבינלאומי: "הנשיא שלנו צדק כשאמר שאולי גם אנחנו נזדקק לנשק גרעיני. אין צדק בכך שלחלק מהמדינות יש נשק גרעיני ואחרות אינן מורשות בכך".
גם אנשי דת ודינים בטורקיה דנו בכך: חיירדין קאראמאן, מרצה לפיקוח דתי, טוען שעל פי גישת ההרתעה באסלאם המודרני, על טורקיה להשיג נשק גרעיני על מנת להתמודד מול ישראל והיעדר איזון עולמי.
לדבריו, מדינות ללא נשק גרעיני סובלות מחוסר עוצמה ונמצאות בסכנה ממשית.
עוד לפני כן, בתקופת המלחמה הקרה, אישים כמו אלפארסלאן טורקש (מייסד המפלגה הלאומנית) טענו כי נשק גרעיני הוא הכרח לאומי.
למרות שבבסיס האווירי אינג'רליק שבטורקיה מאוחסנים ראשי קרב גרעיניים אמריקאיים – השליטה המלאה עליהם בידי ארה"ב, וטורקיה אינה מחזיקה ביוזמה או עצמאות בנושא. ובכל זאת, מדי פעם עולות קריאות לפרויקט "גרעין לאומי".
טורקיה היא חברה באמנת ה־NPT לאי-הפצת נשק גרעיני ותומכת רשמית בעיקרון זה – אך חששות ביטחוניים מצד חלק מהמומחים מקשים על עמדת אנקרה.
לפי מרכז המחקר המדיני טאסאם, נשק גרעיני עשוי להוות גורם הרתעה קריטי – ולהעניק ביטחון למדינה. לדעת חלק מהקצינים הצבאיים, כמעצמה אזורית, על טורקיה להחזיק בנשק גרעיני כדי לעמוד בשוויון מול יתר מדינות הגרעין.
עם זאת, יש המתנגדים לכך. פרשנים סבורים שחתירה לנשק גרעיני עלולה לסכן את טורקיה, ואף לפגוע בתחומים אזרחיים כמו חינוך, כלכלה ובריאות – בשל העלויות הכבדות.
הציבור התומך
לפי סקר חדש של מכון "Research Istanbul", מעל 70% מהציבור הטורקי תומכים בכך שטורקיה תפתח נשק גרעיני.
הסקר נערך בין 1–5 ביולי, והשאלה המרכזית הייתה: "על טורקיה להתחיל בייצור נשק גרעיני?"
התשובות:
- כן: 71%
- לא: 18%
- אין דעה: 11%
ההסלמה הביטחונית במזרח התיכון ובסביבת טורקיה משפיעה כנראה על עמדות הציבור. לפי ממצאי המכון, תחושת האיום החיצוני הפכה לדאגה מרכזית, עד כדי כך שנושאים שבעבר לא נדונו בפומבי – עולים כעת לשיח הציבורי.
פחות מ־50% מהטורקים מאמינים שלמדינתם יש מערכת הגנה אווירית יעילה.
לטענת פרשנים, כל המשברים במזרח התיכון, הבלקן והקווקז – משפיעים ישירות או בעקיפין על טורקיה, שגם בים האגאי והים התיכון חווה מתיחויות, אפילו מול שותפותיה המערביות.
לסיכום – טורקיה מוקפת משלושה צדדים בים ומארבעה צדדים באיומים, ולכן עליה להגן על עצמה ולשנות את מעמדה.
בפסגת נאט"ו האחרונה בהאג, הדגיש ארדואן את סעיף 5 של ברית נאט"ו, אך הסקר הראה כי הציבור הטורקי אינו בוטח בברית: 72% אינם מאמינים שנאט"ו תגן על טורקיה אם תותקף.
