אפשרויות הפעולה של איראן במקרה של הפעלת מנגנון הסנאפבק
דובר ועדת הביטחון הלאומי והמדיניות החוץ בפרלמנט האיראני, איברהים רזאאִי, הזהיר כי אם הלחצים מצד מדינות אירופה יימשכו, איראן עשויה לשקול צעדים דרמטיים ובהם פרישה מה־NPT (האמנה לאי-הפצת נשק גרעיני), העלאת רמת העשרת האורניום מעבר ל־60%, ייצור וייצוא צנטריפוגות מתקדמות והרחבת שיתופי פעולה גרעיניים.
בריאיון לסוכנות הידיעות טסנים, התייחס רזאאי לאיומי הטריאויקה האירופית (בריטניה, צרפת וגרמניה) בנוגע להפעלת מנגנון הסנאפבק לפני פקיעת תוקפו של החלטת מועצת הביטחון 2231. הוא טען כי מאז פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין, מדינות אירופה לא הפגינו עצמאות מדינית, ופעלו באופן כנוע מול הלחצים האמריקניים – במיוחד בתקופת ממשל טראמפ.
עוד ציין את כישלון מנגנון הסחר INSTEX ואת היעדר שיתוף הפעולה האירופי לאחר פרישת ארה"ב מההסכם, וטען שהניסיון מלמד שאין תועלת רבה במו"מ עם אירופה, שכן בפועל היא יישרה קו עם הסנקציות האמריקניות.
רזאאי הדגיש כי הסנקציות הנוכחיות למעשה דומות למצב שלפני הסכם הגרעין, ולכן גם הפעלה רשמית של מנגנון הסנאפבק לא תביא לשינוי מהותי – כיוון שאיראן כבר נמצאת תחת הסנקציות החמורות ביותר.
באשר לאיומים מצד חלק מהמדינות על סיכון למלחמה בעקבות חידוש הסנקציות של מועצת הביטחון, אמר רזאאי: "איראן כבר התמודדה בעבר עם איומים ופעולות עוינות, ויש לה ניסיון בהתמודדות עם לחצים מקסימליים."
הוא הוסיף כי איראן עדיין לא מיצתה את כל אפשרויותיה, ואם יהיה בכך צורך – עומדות לרשותה אפשרויות אסטרטגיות רבות.
לדבריו, איראן רק השעתה עד כה את יישום הפרוטוקול הנלווה (המיושם באופן וולונטרי), ועדיין חברה באמנת ה־NPT, אך אם הלחצים ימשכו, היא תשקול לפרוש מהאמנה, להעלות את רמת ההעשרה מעל 60%, לייצר ולייצא צנטריפוגות מתקדמות ולהיכנס לשיתופי פעולה גרעיניים רחבים יותר.
לסיום הדגיש: "על מדינות המערב לדעת שכל פעולה שנועדה להחריף את הלחצים על איראן, תיענה בתגובה תקיפה ומכאיבה – כפי שהייתה תגובתה של איראן במערכה בת 12 הימים, שהותירה רושם ברור על אויביה."
