ממשלת נתניהו בין הפטיש לסדן
לא הספיק בנימין נתניהו להרגיע את חששות שותפיו בימין הציוני סביב משא ומתן להפסקת אש, וכבר התעוררה זעם בקרב שותפיו החרדים הדתיים על רקע משבר חוק ההשתמטות מגיוס.
מיד עם שובו מוושינגטון, מיהר נתניהו להיפגש עם שני שותפיו הקיצוניים לקואליציה – איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' – כל אחד בנפרד, כדי להרגיעם ולמנוע את פרישתם מהממשלה בשל התנגדותם החריפה לעסקת החילופים עם חמאס, אותה הם מכנים "עסקת כניעה". לאחר הפגישות נראה שנתניהו פחות מודאג מיציבות הקואליציה, וגמיש יותר בנכונותו להשיג פריצת דרך במשא ומתן להפסקת אש.
הביטחון הזה התבטא בתוצאות ישיבת הקבינט בליל ראשון, שם דווח כי נתניהו הביע נכונות להסיג את כוחות צה"ל מציר מורג (המחבר בין רפיח לח'אן יונס), מה שיאפשר עדכון במפת פריסת הכוחות – בניגוד למפה הקודמת שחמאס דחתה – ויכול להוביל להסכם.
נתניהו מבין ששני שותפיו הקיצוניים, שהתנגדו לעסקאות דומות בעבר, יתנגדו גם הפעם, אך כנראה לא יאיימו בפרישה או פירוק הקואליציה, מאחר שלעסקת הפסקת האש צפויה תמיכה ברוב בכנסת ובממשלה גם בלעדיהם.
אולם עוד בטרם סיים נתניהו להרגיע את הימין, פרץ משבר חדש עם החרדים. הסיבה: חוק ההשתמטות מגיוס שהובטח להם מזמן – לא קודם.
מפלגות ש״ס ויהדות התורה, המייצגות את החרדים, הודיעו כי שוקלות לפרוש מהממשלה והקואליציה בשל חוסר ההתקדמות בחוק שיאפשר פטור לתלמידי ישיבות. אריה דרעי, יו"ר ש״ס, אשר נמנע בעבר מצעדים כאלה, מוביל כעת מהלך שכולל פרישה משותפת של כלל המפלגות החרדיות מהממשלה.
החרדים מאבדים סבלנות. תומכיהם מיואשים וכעוסים מכך שנתניהו ויולי אדלשטיין מושכים זמן ואינם מקדמים את החוק. הרבנים, לפי הדיווחים, נתנו לפוליטיקאים 24 שעות אחרונות להתקדם. אחרת – יתפטרו מהממשלה, מה שיביא לפירוק הכנסת, לדבריהם.
דרעי עצמו יודע שהצעת החוק כוללת סעיפים שלא יתקבלו על ידי הרבנים במפלגתו, ולכן הוא מעדיף שהחוק ייכשל. אך כדי לא לשאת באחריות לפירוק הממשלה, הוא מנסה לגרום קודם ליהדות התורה לפרוש – ורק אז ש״ס תלך בעקבותיה.
למרות שמפלגות ש״ס ויהדות התורה אינן דורשות כעת פירוק הכנסת אלא רק פרישה מהממשלה, מיהר נתניהו בעקבות איומיהן להיפגש עם אדלשטיין ולדרוש ממנו להציג טיוטת חוק עד סוף השבוע.
אדלשטיין, שלפי מקורות אינו מסתיר את סלידתו מנתניהו, ניצב כעת בין לחץ החרדים לקדם חוק שמכשיר השתמטות, לבין דרישות חברי הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה לחוק גיוס אמיתי שיחייב גם חרדים לשרת.
החרדים טוענים שהם מרומים, ואינם מאמינים שנתניהו יעמוד בהבטחותיו. לכן הם עשויים לפרוש מהממשלה מבלי לפרק את הקואליציה, ולשוב אליה רק אם החוק יועלה להצבעה – ניסיון לקדם את החוק מבחוץ בלחץ פוליטי.
המפלגות החרדיות מבינות שהצעת חוק לפירוק הכנסת אינה אפשרית כעת – שכן כבר נדחתה לפני חודש, ועל פי החוק לא ניתן להעלותה שוב לפני שיחלפו שישה חודשים. האפשרות היחידה שנותרה להן היא לפרוש מהממשלה.
ואכן, הח"כים החרדים החרימו את ההצבעות במליאה, מה שאילץ את הקואליציה למשוך את כל הצעות החוק שתוכננו – ונתניהו לא העלה את חוק הגיוס להצבעה.
למרות זאת, צפוי אדלשטיין להיפגש עם נציגי החרדים כדי לנסות להגיע להבנות, אך נראה שקשה יהיה לקדם חוק כבר במושב הקיץ, והחקיקה תידחה לחודשים שאחרי הפגרה.
לכך מתווסף איום חדש: צה"ל הודיע בשבוע שעבר כי המשטרה הצבאית תחל תוך שבועיים במבצע מעצרים למימוש צווי גיוס שהופצו לעשרות אלפי חרדים. החרדים הזהירו שאם ייעצר אפילו תלמיד ישיבה אחד – יפרשו מיידית מהממשלה.
מהלך זה מתקיים במקביל לדיווחים של מקורות ישראליים, לפיהם מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, ביקש אתמול(יום שני) מהשופטים בבית המשפט העליון, במהלך דיון חסוי, לאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את ראש השב"כ גם בתקופת בחירות – מה שנקרא כאות לכך שנתניהו נערך לאפשרות של הקדמת הבחירות לאור המשבר הקואליציוני.
בהנחה שממשלת נתניהו עלולה להתפרק – אם בשל עמדותיהם הנחרצות של בן גביר וסמוטריץ' בנוגע לעסקת החילופים, ואם בשל פרישת מפלגות החרדים עקב משבר חוק הגיוס – נראה שישראל עומדת ממילא בפני שנת בחירות. בפועל, נתניהו כבר סולל את דרכו לבחירות מוקדמות, ומנהל למעשה קמפיין בחירות תוך הפגנת ביטחון כי יוכל להשיג הישג משמעותי לליכוד ולהיבחר מחדש לראשות הממשלה.
לכן, סביר שנתניהו ימשיך לקדם את עסקת החילופים – לפחות את שלביה הראשונים – ללא קשר למצבה של ממשלתו, שצפויה לשרוד עד לאחר פגרת הכנסת הנוכחית. לא ברור אם יבחר להיענות ללחץ האמריקאי לקידום הפסקת אש ויצירת הסדרים שיביאו לסיום המלחמה, או שינסה לשכנע את טראמפ בצורך לחדש את הלחימה ולהמשיך במלחמה, עם סיום תקופת הפסקת האש, אם תושג.
