עראקצי: אם אירופה נייטרלית, עליה לגנות את התקפות ישראל וארה"ב
שר החוץ של איראן אמר בראיון לתקשורת צרפתית: אם אירופה באמת רוצה למלא תפקיד מרכזי, עליה להראות את עצמאותה ונייטרליותה. אחד מהסימנים לנייטרליות זו הוא גינוי לתוקפנות של ישראל וההתקפה האמריקאית על מתקני איראן.
לפי דיווח של סוכנות הידיעות טסנים, סייד עבאס עראקצ'י, שר החוץ של איראן, אמר בראיון לעיתון לה מונד כי התקפות ארה"ב וישראל על המתקנים הגרעיניים של איראן אינן רק הפרה של המשפט הבינלאומי, אלא גם פגיעה במשטר האי-הפצה. הוא דחה את הטענה להשמדת התוכנית הגרעינית ואמר שהתוכנית נמשכת, מבוססת על רצון לאומי ובפיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. עראקצ'י הבהיר שאיראן מוכנה לדיאלוג מכבד, אך התנאי לכך הוא הפסקת ההתקפות והצגת ערבויות מצד ארה"ב. הוא גם הדגיש את זכותה של איראן להעשרה גרעינית, את שימור תוכנית הטילים ההגנתית ואת האפשרות לשיתוף פעולה אזורי.
הראיון המלא:
שאלה: דונלד טראמפ טען שהתוכנית הגרעינית של איראן הושמדה במהלך התקפות משותפות של ישראל וארה"ב שהתבצעו בין ה-13 ל-25 ביוני, בעוד רפאל גרוסי, מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA), הצהיר שהתוכנית רק עוכבה במספר חודשים. מהי הערכתך?
תשובה:
?? לאחר התקפת ארה"ב על מתקנים גרעיניים שהיו תחת פיקוח הסוכנות הבינלאומית, נגרם נזק חמור ואנו כעת מעריכים אותו. אנו בעמדה לבקש פיצויים על פעולה זו. הטענה להשמדת תוכנית שלמה או הדרישה ממדינה להפסיק תוכנית גרעין בדרכי שלום – שמטרותיה מענה לצרכים אנרגטיים, רפואיים, פרמצבטיים וחקלאיים – היא טעות חמורה.
?? התוכנית, שנמצאת תחת פיקוח מתמיד של הסוכנות ונמשכת לפי חוק בינלאומי, אינה רק מבנים וציוד. הרצון הלאומי שהביא את העם לשיאי ידע – אינו ניתן להשמדה.
?? דו"חות הסוכנות חזרו ואישרו כי לא נצפתה סטייה לעבר פעילות צבאית בתוכנית הגרעין השלום של איראן.
?? הפגיעה האמיתית והבלתי הפיכה היא במערכת האי-הפצה. התקפה על מתקנים גרעיניים בפיקוח ובשתיקה של מדינות המערב – אינה רק הפרת המשפט הבינלאומי, אלא התקפה גלויה על מנגנון האי-הפצה של נשק גרעיני.
?? מאז 2003 ניסינו לקדם את תוכנית הגרעין בדרכי שלום במסגרת החוק הבינלאומי ובשיתוף עם מדינות שיש להן טכנולוגיה גרעינית – כדי לבנות אמון. אך הסנקציות וההתנהגות הסותרת של שותפינו להסכם הגרעין הקשו על כך מאוד.
שאלה: לאחר ההפצצות האמריקאיות – האם איראן מוכנה לחדש את המו"מ עם ארה"ב?
תשובה:
?? איראן תמיד הראתה שהיא עקרונית מוכנה לדיאלוג על בסיס כבוד הדדי. אך הצד השני [ארה"ב] הפר הסכם בינלאומי רב-צדדי [כשהפרה את הסכם הגרעין בשנת 2018], הפר את המרחב האווירי שלנו ותקף את מתקנינו. התקפות אלה יכלו להביא לאסון סביבתי ואנושי שהיה מאיים על בריאות וביטחון תושבי איראן והאזור לשנים רבות.
?? דיפלומטיה היא דרך דו-סטרית, וזו הייתה ארה"ב שהפסיקה את המו"מ ופנתה לתוקפנות. לכן, יש צורך בהכרה באחריות ובסימן ברור לשינוי התנהגות. יש להבטיח שבמהלך מו"מ בעתיד – ארה"ב לא תפנה שוב לתקיפה צבאית.
שאלה: האם צפויים מגעים דיפלומטיים בימים הקרובים?
תשובה:
?? כרגע מתקיימות החלפות דיפלומטיות דרך מדינות ידידותיות או מתווכות. צורת הדיאלוג עשויה להשתנות לפי התנאים שצוינו. הדיאלוג תמיד היה בליבת המדיניות החוץ של איראן – ואין בהיסטוריה מקרה שבו איראן הפרה עיקרון זה.
שאלה: טראמפ טוען שהציל את חייו של המנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי, ואיים שיתקוף את איראן אם תמשיך להעשיר אורניום…
תשובה:
?? ארצות הברית תהיה אומה גדולה רק כאשר תקדם ערכים מוסריים נעלים. המנהיג העליון של הרפובליקה האסלאמית של איראן, מעבר למעמדו הפוליטי, מחזיק במעמד ייחודי המעוגן בחוקת המדינה – חוקה שקיבלה את תמיכת רוב העם האיראני במשאל עם. לא נאפשר לאיש לשלול מהעם שלנו את רצונו באמצעות איומים במלחמה. בנוסף, בניגוד לטענות ולמטרות שהציבה לעצמה ישראל – היא לא הצליחה להשיג ניצחון.
שאלה: מה דעתך על ההצעה להקים קונסורציום בין איראן ומדינות האזור כדי לפתח תוכנית משותפת בתחום האנרגיה הגרעינית האזרחית?
תשובה:
?? איראן תמיד קיבלה בברכה יוזמות שמבוססות על שיתוף פעולה אזורי ובינלאומי ושקיפות, אם כי ההצלחה במסלול זה הייתה מוגבלת. ניתן להזכיר את שיתוף הפעולה של איראן עם צרפת בחברת פרמאטום בשנות ה-70, שצרפת הפסיקה באופן חד-צדדי, ואף הקפיאה את רווחי איראן. גם שיתוף הפעולה של איראן עם גרמניה באותה תקופה הסתיים בגורל דומה.
?? עם זאת, כל שיתוף פעולה אזורי הוא נושא פתוח למשא ומתן, כל עוד זכויותיו ואינטרסיו של העם האיראני לא נפגעים. איראן הצהירה שוב ושוב על נכונותה לדיאלוג ולשיתוף פעולה עם כל מדינה אחראית, ובמיוחד עם שכנותיה, לפיתוח טכנולוגיה גרעינית לצרכים אזרחיים.
שאלה: האם איראן מוכנה לוותר על העשרת אורניום? ואם כן – עד איזו רמה?
תשובה:
?? אנו מעשירים אורניום בהתאם לזכויותינו לפי אמנת ה-NPT, והבהרנו תמיד שאין לנו שום יעד צבאי. גם לאחר שהותקפנו, לא סטינו ממדיניותנו הרשמית נגד רכישת נשק גרעיני – מדיניות שמבוססת על פתווה דתית האוסרת ייצור, אגירה ושימוש בנשק להשמדה המונית, כמנהג לא אנושי ובלתי-אסלאמי.
?? רמת ההעשרה נקבעת על פי צרכי איראן. במסגרת הסכם הגרעין (JCPOA), הגבנו את רמת ההעשרה ל-3.67%. בעקבות הפרת ההסכם על ידי ארגנטינה, שסיפקה דלק לכור המחקר בטהראן (שנועד לייצור תרופות ורדיופרמצבטיקה), העלינו את הרמה ל-20% – ורק לצורך זה. לאחר מכן, כדי להוכיח שאיומים ולחץ אינם פותרים דבר – העלינו את הרמה ל-60%. עצם ההעשרה היא גם זכות וגם צורך לאומי של איראן, אך ניתן לדון בפרטים במסגרת הסכם הדדי, מאוזן ומגובה בערבויות.
שאלה: האם תהיו מוכנים לנהל משא ומתן על תוכנית הטילים הבליסטיים שלכם, כפי שפריז ובירות אירופיות נוספות דורשות?
תשובה:
?? אם צרפת יכולה לקבל ואף למכור טילים ארוכי-טווח למדינות אחרות, מדוע שתתנגד לתוכנית ההגנה הטילית של איראן, שמוגבלת בטווח ונועדה להרתעה? הדגשנו פעמים רבות שהתוכנית שלנו היא הגנתית בלבד. במצב שבו איראן תחת איומים מתמידים מישראל וארה"ב – ואף הפכה למטרה ממשית – לדרוש ממנה לוותר על יכולות ההגנה שלה זה לא הגיוני. כשם שהמדינות האירופיות שומרות על זכותן להגנה עצמית, גם איראן שומרת על זכותה הלגיטימית הזו.
שאלה: שר החוץ הצרפתי, ז’אן-נואל בארו, אמר שצרפת ואירופה רוצות לשחק תפקיד במו"מ, אך הזהיר שאם איראן לא תסכים למסגרת נוקשה יותר, ייתכן שיופעל מנגנון הסנאפ-בק לחידוש הסנקציות שהוסרו ב-2015.
תשובה:
?? איומים בסנקציות אינם מסייעים לדיפלומטיה. אם אירופה רוצה באמת לשחק תפקיד מרכזי, עליה להוכיח עצמאות ונייטרליות. אחד מהסימנים לכך הוא גינוי לתוקפנות הישראלית וההתקפה האמריקאית על מתקני איראן – צעד שצרפת עדיין לא נקטה בו. במצב כזה, איך ניתן לצפות מאיראן לעמוד בכללי המשחק הבינלאומי?
?? אירופה יכולה לתרום לשימור הסכם הגרעין ולהפחתת מתיחות – אך רק אם תגנה את ההתנהגות התוקפנית של ישראל. אנו תומכים בתפקיד בונה של שלוש המדינות האירופיות (צרפת, גרמניה ובריטניה – המכונות E3) בהחייאת הסכם הגרעין, כל עוד הן נמנעות מצעדים פרובוקטיביים ולא מועילים – כמו איום בהפעלת מנגנון הסנאפ-בק, שמבחינתנו שווה ערך למתקפה צבאית. בעיני איראן, מהלך כזה משמעותו סוף לתפקיד צרפת ואירופה בתיק הגרעין האיראני.
שאלה: האם ייתכן שאיראן תפרוש מאמנת ה-NPT?
תשובה:
?? אין לנו כוונה כזו בשלב זה. גם תחת סנקציות קשות, רצח מדענים ופעולות חבלה, המשכנו לשמור על מחויבותנו לאמנה. עם זאת, אנו סבורים שהציות לאמנה הזו לא צריך להיות חד-צדדי.
שאלה: קציני צבא בכירים ומדענים הקשורים לתוכנית הגרעין חוסלו במה שישראל מכנה "התנקשויות ממוקדות". האם זה הפתיע אתכם, בהתחשב ברמת החדירה המודיעינית של ישראל?
תשובה:
?? ההתנקשויות במדענים ובקציני צבא ובני משפחותיהם הן הפרה בוטה של המשפט הבינלאומי, והוכחה לאופיו הטרוריסטי וחסר האחריות של המשטר הישראלי. לא הופתענו – אלה מעשים פחדניים. הרפובליקה האסלאמית של איראן, באמצעות מנגנוניה הביטחוניים והמודיעיניים ובסיוע העם, חשפה וסיכלה חלק ניכר מהרשתות הללו.
שאלה: כמה אסירים נהרגו בהתקפה על כלא אווין? איך ניתן להצדיק מספר כזה של מעצרים, כאשר נראה כי החדירה הישראלית מקורה בדרגים הגבוהים?
תשובה:
?? התקפה על בית סוהר היא מעשה בלתי אנושי ומנוגד לסטנדרטים הבינלאומיים – ויש לגנותה בתוקף. לפי דו"ח מערכת המשפט, נהרגו 79 בני אדם – כולל אנשי סגל הכלא, חיילים בשירות חובה, אסירים ובני משפחותיהם שהיו באולם הביקורים בזמן ההתקפה.
