התפטרותו של גדי איזנקוט וכישלון נוסף לאיש שתמיד מפסיד – בני גנץ
בני גנץ, יו"ר מפלגת "כחול לבן", שנחשב בעבר לאיום המרכזי על שלטונו של בנימין נתניהו, ספג לאחרונה מכה פוליטית קשה נוספת – עם פרישתו של גדי איזנקוט, הגנרל הבכיר לשעבר, ממפלגתו. פרישה זו נתפסת כעדות למעמדו ההולך ונשחק של גנץ ולפגיעה נוספת באופוזיציה הישראלית.
לפי סוכנות הידיעות טסנים, בני גנץ, דמות בולטת בגוש המרכז-שמאל, נכנס לפוליטיקה ב-2019 לאחר קריירה צבאית ארוכה ומרשימה, שכללה תפקידי מפתח בשורת מבצעים ועמדות פיקוד בכירות, כולל כהונתו כרמטכ"ל בשנים 2011–2015.
לאחר פרישתו מצה"ל הקים את מפלגת "חוסן לישראל", שאיחדה כוחות עם יאיר לפיד, גבי אשכנזי ומשה יעלון ליצירת מפלגת "כחול לבן", שהתמודדה מול נתניהו בשלוש מערכות בחירות רצופות בשנים 2019–2020 – ללא הכרעה ברורה.
שגיאת ההצטרפות לנתניהו
במאי 2020, במהלך מגפת הקורונה, החליט גנץ להצטרף לממשלת אחדות עם נתניהו – מהלך שהתברר כשגיאה אסטרטגית חמורה. ההסכם כלל רוטציה על ראשות הממשלה, אך נתניהו חיבל באישור תקציב המדינה, וגרם לנפילת הממשלה לפני שגנץ הספיק לממש את ההסכם.
ממשלת השינוי ונפילתה
בבחירות שלאחר מכן, במרץ 2021, הוקמה ממשלת שינוי בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד, בה היה גנץ שותף עם 8 מנדטים – אך לא בעמדת הנהגה. ממשלה זו קרסה ביוני 2022 בעקבות פרישת חברים ממפלגת "ימינה", מה שהוביל לבחירות חדשות.
7 באוקטובר והעלייה (והנפילה) המחודשת של גנץ
בבחירות נובמבר 2022 זכה גוש הימין בראשות נתניהו לניצחון. אך כשלי הממשלה בהתמודדות עם מחאת הרפורמה המשפטית ולאחר מכן עם מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 – גרמו לנסיקה דרמטית בפופולריות של גנץ. סקרים ניבאו למפלגתו עד 42 מנדטים.
אולם, הצטרפותו של גנץ ל"קבינט המלחמה" במתכונת מצומצמת וללא מעמד מלא בממשלה, הגבילה את יכולתו להשפיע והובילה בהמשך לדעיכת הפופולריות שלו. הציבור ייחס לו חלק מהכישלונות בקבלת ההחלטות הצבאיות, וגוש המרכז-שמאל החל לאבד גובה שוב – תוך התחזקות דמויות ימין כמו ליברמן ובנט.
פירוק קבינט המלחמה ופירוק האופוזיציה
לבסוף, קבינט המלחמה התפרק רשמית ב-17 ביוני 2024 בשל חילוקי דעות חריפים בין גנץ לנתניהו. חזרתו של גנץ לאופוזיציה גרמה לפרישתו של גדעון סער מהאיחוד עם גנץ, והצטרפותו לממשלת נתניהו כשר החוץ.
צעד זה פגע באופוזיציה והקטין את כוחה מ-56 ל-52 מנדטים, בעוד שגוש הקואליציה של נתניהו התחזק ל-68 מנדטים.
הפוליטיקאי שנחשב בעבר לתקווה הגדולה של המרכז, ספג כעת תבוסה נוספת – והכינוי "האיש שתמיד מפסיד" מתבסס מחדש.
המשבר הנוכחי באופוזיציה הישראלית בולט במיוחד נוכח כישלונה להעביר את הצעת החוק לפיזור הכנסת, שהובאה לאחרונה בעקבות מחלוקות פנימיות במפלגת "יהדות התורה" החרדית – אחת משותפות הקואליציה של נתניהו. ההצעה נדחתה ברוב של 63 מתנגדים מול 53 תומכים. לו הייתה מפלגת "תקווה חדשה" של גדעון סער (4 מנדטים לשעבר) נותרת באופוזיציה, הייתה ההצעה זוכה ל-57 תומכים, ולצורך אישורה היה נדרש היעדרות של שניים-שלושה חברי כנסת בלבד מהקואליציה.
פרישת איזנקוט – מכה נוספת לגנץ
אך גנץ לא עצר שם. בסוף יוני 2025, גדי איזנקוט – לשעבר רמטכ"ל ובן בריתו המרכזי של גנץ ב"המחנה הממלכתי" – פרש מהכנסת לאחר חילוקי דעות פנימיים סביב ההתנהלות בתוך המפלגה ובפרט סביב סוגיית הבחירות הפנימיות. בעקבותיו פרש גם חבר הכנסת מתן כהנא.
סקרים שפורסמו בחודשים האחרונים הצביעו על כך שבראשות איזנקוט, רשימת "המחנה הממלכתי" הייתה משיגה תוצאות טובות יותר מגנץ. פרישתם של איזנקוט וכהנא מהווים מהלומה נוספת לדימויו הציבורי ולכוחו הפוליטי של גנץ.
התרסקות בסקרים
בסקר עדכני שנערך לאחרונה, "כחול לבן" – ששבה לשם זה לאחר פירוק "המחנה הממלכתי" – מקבלת כעת 6 מנדטים בלבד. זאת לעומת 15 מנדטים שזכתה להם בסקרים שנערכו לפני "המלחמה בת 12 הימים" האחרונה.
פיצולים פנימיים, נטישת בני ברית, וניהול פוליטי שנחשב מהוסס – כל אלו גורמים לגנץ לאבד גובה במהירות בזירה הפוליטית.
