המטרות נשארו על הנייר – וצה"ל בדשדוש: תבוסה שקטה בזירת עזה
הרמטכ"ל מזהיר שהמשך הלחימה מסכן את החטופים; סמוטריץ' ובן גביר דורשים הכרעה מלאה בעזה; משפחות החטופים זועקות להסכם – ונתניהו נקרע בין שתי מטרות לאומיות שמתנגשות זו בזו
בישיבות הקבינט האחרונות, הזהיר הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר כי ישראל שולטת כבר ב-75% מרצועת עזה – אך המשך הלחימה מסכן את חיי החטופים. מולו, השרים סמוטריץ' ובן גביר דוחקים להכריע את חמאס בכל מחיר, גם במחיר חייהם של השבויים. הקרע הזה בין השאיפה להשבת החטופים לבין הדרישה להכרעה צבאית מקשה על קבלת החלטה, והתוצאה: קיפאון מסוכן בזירה הצבאית והמדינית.
על פי הערכות, כ-50 חטופים נותרו בעזה, כאשר כ-20 מהם בחיים. בצה"ל הוצגו לקבינט שלוש חלופות: עסקת שבויים, כיבוש מלא של הרצועה, או מצור ממושך – אך אף אחת מהן לא התקבלה כקו מדיניות ברור. הפיצול בתוך הממשלה ניכר: נתניהו מבקש לדחוף לעסקה, בסיוע אמריקאי וקטארי, בעוד ששרים מימין לוחצים להעצים את הלחץ על עזה ולשלול כל הסכם.
בתוך כך, משפחות החטופים ממשיכות לזעוק. רותי סטרום, שבנה איתן עדיין בשבי, קראה לנתניהו "לעשות את הדבר הנכון ולהחזיר את כולם". מרב סבירסקי, שאחיה איתי נרצח בשבי, האשימה את הממשלה בהתמקדות פוליטית תוך סיכון חיים: "איך אתם לא מבינים שמדובר בבני אדם?"
באופוזיציה גוברת התמיכה בהסכם לסיום הלחימה: יאיר לפיד אמר כי "המלחמה לא מביאה תועלת, רק נזק", וקרא לנתניהו לאשר את העסקה ש"הונחה על השולחן כבר חודשים". מנגד, ראש הממשלה הדגיש כי המאבק טרם הסתיים, אך גם רמז להזדמנויות חדשות שצצו בעקבות הישגי צה"ל.
בינתיים, החיילים ממשיכים לשלם מחיר: 31 נהרגו מאז העסקה האחרונה, ויותר מ-2,700 נפצעו. לפחות 41 חטופים נהרגו בשבי. בתוך כל אלה, העולם ממשיך להביט בדאגה – וישראל עלולה לאבד שליטה מדינית אם תיכפה עליה יוזמה חיצונית להסדרה.
