פסימיות איראן לגבי סבא"א
התוקפנות האמריקאית והישראלית נגד מתקני הגרעין האיראניים דוחפת את איראן למדיניות של עמימות גרעינית
שמירה על שלום וביטחון בינלאומיים, פיתוח יחסי ידידות בין עמים, שיתוף פעולה בפתרון בעיות בינלאומיות והפצת כיבוד זכויות אדם הם בין התפקידים העיקריים של ארגונים בינלאומיים.
ארגונים שהוזכרו באירועי השנים האחרונות אינם מסוגלים למלא את תפקידיהם ומושפעים ממדיניות כללית ומשרתים את האינטרסים של מעצמות גדולות; דבר שגורם לגל של אכזבה ברחבי העולם מארגונים בינלאומיים.
ישנן דוגמאות רבות להפרת הנייטרליות ולחוסר היעילות של ארגונים אלה בשנים האחרונות, כולל חוסר היעילות של האומות המאוחדות בכינון הפסקת אש בעזה, אך את הדוגמה האחרונה להפרה הבוטה של הנייטרליות של ארגונים בינלאומיים ניתן לראות בהצהרותיו של המנכ"ל של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ובהחלטת מועצת המנהלים.
רפאל גרוסי, המנכ"ל הארגנטינאי של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, הצהיר ב-09/06/2025 כי לאיראן יש תוכנית גרעין לא מוצהרת והיא אינה עונה על שאלות רלוונטיות, מה שגרם למועצת המנהלים לאשר את טיוטת ההחלטה האנטי-איראנית שהוגשה על ידי הטרויקה האירופית ב-12 ביוני.
כל זה קרה בעוד שלפי מסמכים שאסף משרד המודיעין האיראני, היה ועדיין קיים קשר מיוחד בין המנכ"ל של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לבין הציונים.
טיוטת ההחלטה טענה כי "כישלונותיה החוזרים ונשנים של איראן למלא את התחייבויותיה מאז 2019 לספק שיתוף פעולה מלא ובזמן לסוכנות בנוגע לחומרים ופעילויות גרעיניים לא מוצהרים במספר מיקומים לא מוצהרים באיראן מהווים אי עמידה בהתחייבויותיה במסגרת הסכם ההגנה שלה".
זאת למרות העובדה שב-JCPOA, בנוסף לניטור אמצעי הגנה ולפיקוח המבוסס על פרוטוקול נוסף, איראן קיבלה פיקוח ספציפי אחר, כגון התקנת ציוד ניטור מודרני, וכי פקחי סבא"א היו מנטרים מתקני גרעין.
אישור החלטה זו כשלעצמו הוא סימן לחוסר העצמאות והכיוון של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) והיו לה השלכות רבות. אחת מההשלכות של החלטה זו היא גידול חוסר האמון בארגון בינלאומי זה, שכן איראן עמדה בכל התחייבויותיה ואין סימן להפרה מצד איראן.
ההחלטה שאישר גוף בינלאומי זה נגד איראן מגיעה בתקופה שבה ישראל אינה חברה באמנת אי-הפצת נשק גרעיני, וחוסר הידע על תוכנית הגרעין של ישראל, לאור ההיסטוריה של תוקפנות פלילית, העמיד את העולם בסיכון גדול.
בעקבות אימוץ החלטה זו, ישראל וארצות הברית תקפו את מתקני הגרעין השלווים של איראן בתוקפנות ברורה ובסתירה לחוק הבינלאומי.
לאור חוסר היעילות של ארגונים ומוסדות בינלאומיים וההתקפות האגרסיביות של ארצות הברית וישראל, איראן יכולה לבחור בכמה אפשרויות.
שינוי רמת שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית - השעיית שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית אושרה בפרלמנט של איראן.
תנועה לעבר עמימות גרעינית - איראן יכולה לאמץ מדיניות של עמימות בתחום הגרעין שלה על מנת ליצור הרתעה ולהבטיח את האינטרסים שלה, הרחק מלהתגרות במדינות עוינות. זה משהו שסייד עבאס עראקצ'י לא הכחיש בראיון שלו עם מנהל לשכת אל-ערבי אל-ג'דיד בטהראן.
בראיון זה, בתגובה לשאלה האם תוכנית הגרעין של איראן עשויה להיכנס לשלב של עמימות, הוא הצהיר: "מוקדם מדי לתת תשובה חד משמעית לשאלה זו, אך ללא ספק, לתקיפה על מתקני הגרעין שלנו יהיו השפעות עמוקות ונרחבות על דרכה העתידית של איראן, וזה בלתי נמנע."
פרישה מאמנת אי-הפצת נשק גרעיני (NPT) - איראן יכולה לסגת מהאמנה במסגרת סעיף 10 באמנה, לאור האיום על האינטרסים החיוניים שלה בשביל התקיפה האמריקאית והישראלית.
שר החוץ האיראני, סייד עבאס עראקצ'י, הצהיר בהקשר זה: "ניסינו במשך שנים להראות לעולם שאנו מחויבים לאמנת אי-הפצת נשק גרעיני (NPT) ושאנו רוצים לפעול במסגרתה, אך למרבה הצער, אמנה זו לא הצליחה להגן עלינו או על תוכנית הגרעין שלנו, זוהי סוגיה שיש להתייחס אליה ברצינות.
יש לשקול מדוע, למרות עשרים שנות שקיפות ובניית אמון, לא הושגו תוצאות? זוהי שאלה שתיבחן,לדעתי, השקפתנו על תוכנית הגרעין ועל חוק אי-הפצת נשק גרעיני תעבור שינויים שאיני יכול לשפוט כרגע את כיוונם המדויק."
לאור הפרת הנייטרליות וחוסר היעילות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית והתקיפה על מתקני גרעין, לאיראן יש את הזכות לבחור בכל אפשרות המשרתת בצורה הטובה ביותר את האינטרסים הלאומיים שלה.
