קטיעות גפיים והתאבדויות; המתנה מעזה למילואימניקים בצבא ישראל
מלחמת עזה נכנסת לחודש ה-20, כשסוגיית המספר ההולך וגדל של החיילים שנהרגו ונפגעו בקרב זה הפכה לסוגיה חשובה בדיונים הכלכליים והפוליטיים של המשטר הציוני.
משרד הביטחון הישראלי התיר לפרסם שמותיהם של 866 חללי מלחמה מאז ה-7 באוקטובר 2023. המשמעות היא שמספר הנפגעים הצבאיים הישראליים עשוי להיות גבוה יותר, אך לעת עתה, שמותיהם של מספר זה של חיילים הותרו להיפרסם בתקשורת. מאז החלטת ממשלת נתניהו לסיים את הפסקת האש בעזה ב-18 במרץ ולחדש את המלחמה באזור הזה, ברצועת עזה נהרגו 17 חיילים ולוחם מיחידת משמר הגבול. חייל נוסף נהרג בתאונת דרכים מבצעית ברצועת עזה כשנדרס על ידי משאית, ולוחם נהרג גם הוא בתאונת דרכים מבצעית ברמת הגולן.
לפי הנתונים האחרונים שפורסמו בתחילת יוני, ישנם כ-100,000 חיילים פעילים בצבא ישראל, שמשרתים בשירות החובה, כשהמחוקקים האריכו אותה במהלך המלחמה. לאחר ה-7 באוקטובר, הצבא הישראלי גייס כ-300,000 מילואימניקים, ששירתו בממוצע 136 ימים בשנה במספר תקופות שירות.
בעוד שב-7 באוקטובר צבא ישראל חווה שיעור השתתפות חסר תקדים של 120% בקרב חיילי מילואים, ההשתתפות הנוכחית היא פחות ממחצית מכך, על פי לשכתו של הרמטכ"ל אייל זמיר. ירידה זו נובעת מעייפות וקשיים כלכליים לאחר חודשים של גיוסים חוזרים ונשנים, כעס על פטור חוקי לחרדים ואובדן אמון בממשלה; במיוחד לאור העובדה שרשויות ישראליות הצהירו כי החזרתם של 58 האסירים הנותרים אינה היעד העיקרי של המלחמה.
סימנים למשבר הולך וגובר - בסוף מאי, ועדת הכנסת הצביעה על הארכת סמכות הממשלה לגיוס מילואים, למרות מחאות מצד חברי הכנסת מהאופוזיציה הסבורים כי על הממשלה לנקוט צעדים נוספים לגיוס חרדים לפני שתפעיל לחץ על המילואימניקים לחזור לשירות. בתוך לחץ כזה, בתחילת יוני, שני חיילי מילואים מארגון זכויות אדם בשם "חיילים חטופים", אחד מהם בילה 110 ימים במדים מאז ה-7 באוקטובר והשני דיווח על 270 ימי שירות, נידונו לכלא צבאי בשל סירובם לשרת במה שכינו "מלחמה אינסופית".
השלכות של פגיעות נפשיות במילואימניקים
מדו"ח שפורסם באתר האינטרנט "זמן ישראל" עולה כי מילואימניקים נקראים לשירות למרות בעיות נפשיות האמורות למנוע מהם לשרת. לפי נתונים שפרסם משרד הביטחון במרץ, 66% מהפצועים מאז תחילת המלחמה היו אנשי מילואים, כמעט מחציתם סובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). ראשי המשרד הזה חוזים כי מספר זה יגדל משמעותית ככל שיזוהו מקרים נוספים.
אבל בעיות בריאות הנפש בקרב כוחות מילואים אינן הבעיה היחידה איתה הם מתמודדים. בסקר שנערך על ידי פורטל "התעסוקה הלאומי" במרץ, 41% מהמילואימניקים ששירתו לאחר 7 באוקטובר אמרו כי פוטרו מעבודתם או עזבו את מקום עבודתם כשחזרו לחיים האזרחיים.
כמו כן, מסקר שנערך על ידי "פורום נשות המילואימניקים", שפתח בפעילותו כקבוצת פייסבוק בלתי פורמלית בתחילת המלחמה, עולה כי יותר ממחצית הנשים שבעליהן משרתים בצבא נאלצו להפחית את שעות עבודתן כדי לפצות על היעדרות בעליהן, למרות תמיכות מסוימות. בקבוצת פייסבוק זו, נשים משתפות סיפורים על אלימות במשפחה, ילדים נפגעים, בעלים מדוכאים ומשברים כלכליים שנגרמו עקב שירותם הממושכת של בעליהן במלחמה.
בסתיו 2024, סקר אחר של הפורום, שתומך כיום בשירות חובה לחרדים, הראה כי כמעט כל נשותיהם של המילואימניקים אומרות ששירות בעליהן גרם נזק רגשי למערכות היחסים משפחתיות שלהם, מה שעלול להעמיק ולהיות בעל השלכות חמורות יותר עקב הרחבת נוכחותם בחזית המלחמה וגיוסם החדש של 450,000 גברים עד אוגוסט.
דיווחים על פגיעות נפשיות בקרב מילואימניקים אינם מוגבלים למקרים אלה. בהקשר זה, תנועת "אימהות בחזית" הגישה בחודש מאי דו"ח לבכירי מערך הרפואה והבריאות הנפשית בצבא ישראל וחשף נתונים מדאיגים לגבי מצבם של חיילי הצבא הישראלי לאחר 20 חודשי מלחמה רצופים.
לפי נתוני הדו''ח הזה, מאז ה-7 באוקטובר 2023 גויסו מאות אלפי מילואימניקים למען הארכת שירותם, ואלפים מהם שירתו במילואים יותר מ-200 ימים במהלך השנה האחרונה. הצבא הישראלי מעריך שעד שנת 2025 חיילים אלה יחויבו לשרת במילואים למשך 100 ימים.
על פי נתונים שפורסמו על ידי צבא ישראל בתקשורת ממאי 2024 עד מאי 2025, כלומר בשנה האחרונה, טופלו 3,535 חיילים בשל מצב נפשי וכ-2,000 חיילים נוספים בגין תגובות קרב.
אבל זה אינו כל הסיפור. מספר מקרי ההתאבדויות בצבא הישראלי הגיע ל-21 מקרים בשנת 2024- המספר הגבוה ביותר מזה עשור, מחציתם חיילי מילואים. מספר ההתאבדויות בצבא השנה טרם פורסם. ראוי לציין כי תופעת התאבדות החיילים היא תוצאה ישירה של טראומה נפשית בעקבות המלחמה המתמשכת.
הדו''ח של תנועת אימהות בחזית מצטט גם נתונים מהמכון "מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל", המספק תמונה ברורה של השפעות המלחמה על הדור הצעיר (בני 18 עד 34). מדו''ח זה עולה כי 23% מהצעירים שתכננו להתחיל ללמוד נשרו עקב המלחמה, 28% עזבו את עבודתם, 53% דיווחו על ירידה ביכולתם לעמוד בהתחייבויותיהם הפיננסיות, ו-50% דיווחו על פגיעה נפשית. נתונים אלה נתמכים על ידי תופעות אחרות כגון ירידה בשיעורי הילודה, עלייה בגירושין ופירוק משפחות עקב הלחץ של היעדרות ארוכת הטווח של בן משפחה המשרת במילואים.
בנסיבות כאלה, צבא המשטר הציוני ממשיך לגייס חיילים עם פגיעות נפשיות קשות לשירות מילואים או להשאיר אותם בקרב, בין אם הם סובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית ובין אם לאו, כדי להתגבר על המחסור בכוח אדם בכוחות הסדיר ובמילואים.
תנועת אימהות בחזית קבעה בדו"ח שלה כי חייל שנכנס לשדה הקרב כשסובל מהפרעת דחק פוסט-טראומטית, חרדה, דיכאון או פאניקה, יכולתו לתפקד בצורה אופטימלית, להגיב ולקבל החלטות יורדת, עד כדי כך שהוא עלול לסכן את עצמו ואת חברי יחידתו האחרים. התנועה קוראת לראשי מערך בריאות הנפש ולבכירי מערך הרפואה הצבאית להזהיר מפני המגבלות על יכולתם של לוחמים להמשיך בשירות אינטנסיבי וארוך טווח ללא פגיעה חמורה בכושרם, בריאותם וחייהם האזרחיים.
עלות הטיפול בחיילים פצועים
ב-8 ביוני, הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון בראשות ח"כ יולי אדלשטיין התכנסה לדיון שעסק בתקציב אגף השיקום. על פי נתוני האגף מיוני בשנה שעברה ובעיצומה של המלחמה, מספר נכי צבא ישראל עמד על 62,000 כאשר מידי שנה התווספו 6,000 פונים חדשים. מחצית הפצועים הם מהגיל השלישי ואילו 8% צעירים עד גיל 30.
בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר 2023, מטופלים באגף הזה 76,000, כש-14,000 הם פצועי חרבות ברזל ו-51% הם צעירים עד גיל 30.
תקציב אגף השיקום ל-2025 עומד על 8 מיליארד שקלים (2.160 מיליון דולר) - עלייה של 600,000 בהשוואה לשנה שעברה. בסך הכל, העלות השנתית הממוצעת של טיפול בפצוע מלחמת חרבות ברזל עומדת על 1150 אלף שקל (40 אלף דולר).
בנסיבות כאלה, יחס מטפל/מטופל עומד על 1:678 לעובדים סוציאליים, 1:3,166 לרופאים. בהקשר זה, סגן מנכ''ל וראש אגף השיקום במשרד הביטחון הודיע: "אגף השיקום מתמודד כיום עם מחסור חמור ברופאים. על הממשלה להיערך לכך, זהו אתגר לאומי".
לכן, המשטר הציוני ניצב כיום בפני משבר חמור בנוגע לירידה בתגובה החיובית של המילואימניקים לגיוסים חדשים, העלויות הגוברות של טיפול בחיילים פצועים, המספר ההולך וגדל של אנשים הסובלים מפגיעות נפשיות עקב המלחמה, והדאגה הגוברת של משפחות המילואימניקים מהשפעת פגיעות אלו על חייהם הרגילים ועבודתם. זאת במצב בו ממשלת נתניהו החליטה להמשיך בפעולות צבאיות ולהרחיב את המלחמה ברצועת עזה, והשלכותיה של החלטה זו כבר התבטאו בהפחתת תחזית הצמיחה הכלכלית לשנת 2025 מ-4.3% - לפי תחזית בינואר - ל-3.6%.
