אובדן 17,000 מקומות עבודה עבור הציונים; תוצאה של "סערת אל-אקצא"
ממשלת נתניהו הטילה הוצאות שונות על הישראלים מאז 7 באוקטובר 2023, כשפתחה במלחמה שכוונה בתחילה נגד תושבי רצועת עזה ולאחר מכן התרחבה לשלוש זירות נוספות בלבנון, בגדה המערבית ובסוריה.
המדיניות החדשה של סמוטריץ', שר האוצר הישראלי, מקשה על הערכת ההוצאות של המלחמה הארוכה הזו, הנמשכת כבר יותר משש מאות ימים. כי מתחילת השנה, משרד האוצר הפסיק לחשוף נתונים על עלויות המלחמה ומחיר חידוש הלחימה ברצועת עזה, בעוד שעד סוף 2024, אגף חשבונאות במשרד הזה היה מפרסם את סך עלויות המלחמה מדי חודש בדוחות על ביצוע תקציב המדינה.
עם זאת, לפי נתונים שהיו זמינים עד סוף השנה שעברה, אתר האינטרנט "כלכליסט" העריך את ההוצאות הצבאיות של המלחמה מאז אוקטובר 2023 עד דצמבר 2024 ב-98.4 מיליארד שקל (כ-26 מיליארד דולר). הסיבה להתייחסות למילה "צבאי" היא שחלק מההוצאות של המלחמה קשור להיבטים אזרחיים, כולל אובדן הכנסות ממסים, עלייה בעלויות יבוא, צמצום יצוא, הוצאות לטיפול בפצועי מלחמה וכו', שבהתחשב בעניינים אלה העריך בנק ישראל כי עלות המלחמה הכוללת זינקה מעבר ל־300 מיליארד שקלים (כ-78 מיליארד דולר). משמעות הדברים היא שיום מלחמה בעצימות כפי שראינו בשלושת השבועות האחרונים עולה למשלם המיסים הישראלי כ־425 מיליון שקלים. לפי הערכות בנק ישראל, עלות המלחמה העצימה שהחלה בשבועות האחרונים, אם אכן תסתיים בתוך שלושה חודשים, פירושה תוספת עלות של יותר מ־30 מיליארד שקלים (כ-8 מיליארד דולר).
השלכות הוצאות המלחמה על הכלכלה ועל חייהם של תושבי השטחים הכבושים
למאבק זה, שנראה חסר מטרה ואינסופי, היו השלכות שונות על חייהם של הישראלים, ולמרות שאינן מוגבלות לתחום הכלכלי, מדידת הנתונים בתחום זה קלה הרבה יותר.
א. אובדן עסקים קטנים ובינוניים
לפי דיווחים זמינים, בשנת 2022 פעלו בישראל 660 אלף עסקים קטנים ובינוניים. זה כולל עורכי דין, רואי חשבון, מספרות, מורי דרך, מוסכים, מסעדנים, שחקנים, מפיקים וכו'. כל אלה אחראים ל־55% מהתוצר ומעסיקים 60% מעובדי המגזר העסקי. אבל בשנה האחרונה, נסגרו 17,488 עסקים - שזהו ההפרש בין מספר העסקים שנסגרו לאלו שנפתחו. אחת הסיבות העיקריות לכך היא מחנק האשראי - שנגרם עקב המלחמה, שבמהלכו עסקים התמודדו עם חוסר גישה למימון.
=-
ב. עלייה בעוני
בסקר שנערך על ידי מנחם לזר ממכון לזר מחקרים עולה תמונה עגומה על מצב העוני בשטחים הכבושים. כיום, רוב הישראלים (64%) מכירים מישהו שנזקק לסיוע כלכלי. קרוב למחצית מהישראלים (43%) אומרים שיש מצבים שבהם הם ויתרו על קניית מוצרי יסוד בגלל מחסור כלכלי. מה שחשוב הוא שאחוז זה גבוה בהרבה בקרב ערבים.
כמו כן, מצבם הכלכלי של 65% מנתמכי הסיוע ושל 32.1% מהציבור הרחב, הורע במהלך השנה החולפת - כך על פי נתונים שאסף ארגון "לתת". בהתאם לכך, מספר האנשים הזקוקים לסיוע גדל ב-28% בשנה האחרונה. מדובר בגל חדש של משפחות שנשחקות תחת יוקר המחיה, על רקע משבר כלכלי שהעמיק מאז פרוץ המלחמה. בהקשר זה פורסם ב״ישראל היום״ כי 59.5% מהישראלים חוששים שהם או בני משפחתם עלולים להידרדר למצוקה כלכלית.
בנסיבות כאלה, הלחימה שמתחדשת בעזה, גיוס נוסף של מילואימניקים, גל התייקרויות במשק מתחילת השנה, ירי טילים מצד אנצאר-אללה בתימן - כל אלה הובילו לצמצום ההוצאות על בילויים, ואחד מהענפים שספגו פגיעה ישירה מהמצב הוא ענף המסעדות. בהתאם לכך, התפוסה במסעדות ירדה בכ־30% בממוצע ארצי בחמשת החודשים הראשונים של השנה, ובמסעדות שף חלה ירידה של 53%.
ג. עלייה בגירעון התקציבי ובאינפלציה
על פי דיווח שפורסם בתקשורת הישראלית ביום ה-600 למלחמה, נחשף:
- מחיריהם של 82% מהמוצרים בסל הצריכה הביתי התייקרו בשנתיים האחרונות.
- בשנתיים וחצי האחרונות, החיים בישראל התייקרו, במיוחד בהשוואה למדינות אחרות. בהקשר זה, בשבוע שעבר בנק ישראל אף הזהיר מפני "האצה אפשרית של האינפלציה", כלומר המחירים עשויים להמשיך ולעלות. העלייה ביוקר המחיה נבעה גם מעלויות נוספות שהטילה הממשלה על העם הישראלי. מכיוון שהצורך בהכנסות ממשלתיות נוספות כדי לכסות את הוצאות המלחמה הוביל את הממשלה להעלות את המסים. בין הצעדים הבולטים ביותר היו העלאה של 1% במע"מ בתחילת 2025 והעלאה בתשלומי הביטוח הלאומי.
- לאחר תקופה של ירידת מחירי הדירות עקב עליית הריביות והמיתון בתחילת המלחמה, מחירי הדירות התייקרו שוב. המחסור בעובדים בענף הבנייה שנוצר עקב פרוץ המלחמה היה אחת הסיבות לבעיה זו, כשהממשלה מונעת מעובדי בניין פלסטיניים להיכנס לגדה המערבית.
- לצד עלויות המלחמה שאזרחי ישראל חשים בכיסם, ישנן גם עלויות פחות מוחשיות, כמו הורדת דירוג האשראי של ישראל. מאז פרוץ המלחמה, שלוש סוכנויות דירוג אשראי בינלאומיות - מודי'ס, S&P ופיץ' - הורידו את דירוג האשראי של ישראל בזו אחר זו, וכתוצאה מכך, כלכלת המשטר הציוני נפגעה משמעותית.
- המלחמה הובילה גם לקפיצה עצומה בהוצאות הממשלה ולהעמקת הגירעון התקציבי. הוצאות הממשלה גדלו ב-20% בין 2023 ל-2024, בעיקר עקב הוצאות צבאיות. בסוף שנת 2024 נרשם הגירעון העמוק ביותר ב-25 השנים האחרונות, למעט שנת הקורונה. לכן, מלחמה זו הובילה לעלייה של כ-106.2 מיליארד שקל בגירעון התקציבי עד סוף השנה שעברה. אבל מאז תחילת השנה החדשה, עלויות המלחמה לא פורסמו בנפרד כדי שיאפשרו עדכון המשתנה הזה.
הערכות לשנת 2025
התחזיות לשנת 2025 מצביעות על המשך מגמת העלייה ביוקר המחיה, כאשר חוסר הוודאות הביטחונית והכלכלית עלולים להקשות על תהליכי צמיחה והשקעות. במקביל, החייבים צפויים להיתקל בקשיים גדולים יותר בהחזר חובותיהם, מה שיגביר את כמות הבקשות להליכי חדלות פירעון.
בהתאם לכך, מדו"ח חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי עלייה ארוכת טווח בהוצאות הביטחוניות עלולה להוביל לירידה באספקת השירותים הציבוריים ולעלייה בגירעון התקציבי. בדו''ח זה נכתב: "לשירותים אזרחיים כמו חינוך, בריאות, רווחה או השקעה בתשתיות יש השפעה חיובית ישירה על איכות החיים והצמיחה. אפילו לפני המלחמה, שירותים אלה בישראל היו באיכות נמוכה יחסית בהשוואה למדינות מפותחות. אז המשך המלחמה יגרום לצמצום ממשי באספקת השירותים האזרחיים, וזו קריסה, כי אם שירותים ציבוריים יקוצצו עוד יותר, נהיה מתחת לכל המדינות המפותחות מבחינת איכות הבריאות, החינוך, התשתיות, המחקר והפיתוח והאוריינות - מה שישפיע הן על איכות חיינו והן על הצמיחה הכלכלית."
לפי נתונים, ב-2025 עומד תקציב הביטחון על 5.2% אחוזי תוצר, לעומת 3.9% ב-2019. גם תשלומי הריבית עלו כתוצאה מהגידול בגירעון התקציבי שנדרש למימון הוצאות המלחמה והכיבוש.
יצוין שממשלת נתניהו אישרה בשבוע שעבר גיוס של עד 450 אלף אנשי מילואים במהלך שלושת החודשים הקרובים. זהו מספר שיא של מגויסים מתחילת המלחמה, ועלות גיוסם של 450 אלף אנשי מילואים לשלושה חודשים מוערכת בכ-8 מיליארד דולר - כפול מההוצאה הממשלתית השנתית להשכלה הגבוהה.
לכן, עם המשך המדיניות הלוחמנית של ממשלת נתניהו, ניתן להעריך שבטווח הבינוני, לא רק שהגירעון התקציבי והאינפלציה יהיו במגמת עלייה, אלא שגם אספקת השירותים הציבוריים תמשיך לרדת, ולכך תהיה השפעה ישירה על איכות חייהם של תושבי השטחים הכבושים. הנקודה החשובה היא שהקהילה הערבית תסבול יותר מהמצב הזה מאשר היהודים. כי בכל פעם שהמשטר הציוני מתמודד עם מחסור תקציבי, הוא מפחית את התקציב המוקצה למגזר הערבי.
