התפשטות הרצח והאלימות: תוצאה של התחמשות האזרחים הציוניים
בעקבות המלחמה בעזה, אחד הצעדים שהעלה איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי בממשלת נתניהו, על סדר היום היה הקלת הנפקת רישיונות נשק לאזרחים באמתלה של הצורך להבטיח את הביטחון האישי
לצורך כך, מהנתונים של המשרד לביטחון לאומי עולה כי יותר מ-170 רישיונות נשק אישיים הונפקו למבקשים מאז פרוץ המלחמה בעזה.
אבל התחמשות האזרחים בנשק חם, מבלי להתחשב בשיקולי בטיחות, גרמה לתגובה שלילית בישראל. בהקשר זה הודיע מבקר המדינה כי במצב בו חלה עלייה משמעותית במספר האנשים המדווחים על תסמיני פוסט טראומה, דיכאון וחרדה בעקבות אירועי 7 באוקטובר והמלחמה, משרד הביטחון הלאומי הנפיק רישיונות רבים למבקשי רישיון לנשק חם, אך חלה ירידה בשיעור הצהרות הבריאות של האזרחים האלה שהועברו מהמשרד לביטחון לאומי למשרד הבריאות. לשם השוואה, בשנת 2020 עמד שיעור הצהרות הבריאות שהועברו מהמשרד לביטחון לאומי אל משרד הבריאות לבדיקה, על 10%, בשנת 2021 הוא עמד על 6%, בשנת 2022 הוא עמד על 4% ובשנים 2023-2024 הוא עמד על 3%.
כלומר, בעוד החל משנת 2020 חלה מגמת עלייה ניכרת בהגשת בקשות לקבלת רישיון להחזקת נשק, ניתן דווקא לראות בשנים אלה ירידה ברורה בשיעור הצהרות הבריאות שהעביר המשרד לביטחון לאומי אל משרד הבריאות. למעשה, דו"ח זה מלמד שבתקופת כהונתו של בן-גביר, מה שחשוב היה פשוט לחמש אזרחים בנשק חם מבלי לבדוק האם אנשים אלה ראויים להחזיק נשק.
לכן, אחת התוצאות של מדיניות זו היא עלייה בסיכונים נגד אזרחים. במילים אחרות, אחת ההשלכות הנסתרות של המלחמה בעזה היא העלייה באיומים נגד אנשים פגיעים, כולל נשים, דבר שפחות מתייחסים אליה.
בהקשר זה, הקואליצייה "האקדח על שולחן המטבח", המגנת על נשים מפני אלימות, הודיעה כי מספר מחזיקי הנשק האזרחי עלה ב-40% מתחילת המלחמה. בנוסף, מאז 7 באוקטובר כל מנגנוני הפיקוח הוסרו כמעט לחלוטין, וזה חלום בלהות שהתגשם נגד אנשים חסרי הגנה כמו נשים, וזה האסון הבא שמחכה לקרות בחברה הזאת. לפי הדו''ח של הקואליצייה הזו, מספר האזרחים נושאי הנשק הגיע לכרבע מיליון.
בעקבות פרסום דו''ח זה, משרד הרווחה הודיע על?עלייה דרמטית במספר הבקשות למנוע רישיון נשק מצד נשים שחוששות לחייהן, מ-5 בקשות בלבד בשנת 2023 כולה לעומת 90 בקשות עד כה בשנת 2024. ראוי לציין כי על פי נתוני "יודעת- מרכז ידע בנושא נשים ומגדר בישראל", כמעט מחצית מכלל מקרי הרצח של נשים בשנת 2024 בוצעו באמצעות נשק חם - השיעור הגבוה ביותר מזה שמונה שנים.
בשנה הנוכחית, בעוד בן-גביר ממשיך לקדם את תהליך הנפקת רישיונות נשק, כתב "הארץ" בדו"ח באפריל 2025: כעת נמצאים כ–330 אלף כלי נשק פרטיים בידי אזרחים, ומאז אוקטובר 2023 ניתנו למעלה מ-172 אלף רשיונות. במקרים אחרים ניתנו הרשיונות לאחר הדרכה ותרגול קצרים מאוד במטווח. התוצאות: עלייה במספר האירועים הפליליים שמעורבים בהם כלי נשק פרטיים. לכך יש להוסיף את מאות אלפי כלי הנשק המוחזקים בידי אנשי כוחות הביטחון ואנשי אבטחה. מדינת ישראל מתחמשת, וכבר יש מי (כולל נשים במשפחות) שמשלמים ומשלמות את המחיר בחייהם. בפועל זה תהליך המעיד על כישלונו המובהק של השר לביטחון לאומי: מי שנבחר על הבטחה להחזרת השליטה ברחובות מפריט את הביטחון האישי, ובעצם אומר לאזרחים כי אל להם לסמוך על המשטרה ולכן מוטב שיתחמשו ויגנו על עצמם.
בהקשר זה, פרופ' גיל זלצמן, יו"ר המועצה הלאומית למנעת אובדנות, הזהיר כי במצב שבו נרשמו עליה של 40% בפניות למוקדי מצוקה ובריאות הנפש בשנה האחרונה, יש חשש מעלייה במספרי ההתאבדויות עם תום המלחמה. לכן, יש לצמצם את כלי הנשק לאזרחים, ולהוסיף שאלה בטופס לבקשת רישיון נשק "האם אי פעם חשבת על התאבדות?".
לכן, ניתן לומר שהמדיניות של בן גביר הגבירה את מספר מקרי האלימות בחברה. כי לא רק שאנשים חמושים אלה אינם בעלי כישורים מספיקים להשתמש בנשק, אלא שהם גם עלולים להשתמש בו בכל מצב שבו הם חשים לחץ נפשי או פחד. בהקשר זה, נשים במשפחות עלולות להיות בין הנפגעים מהמדיניות הזו. עם זאת, רק רבע מהם מדווחים למוסדות וארגוני זכויות אדם. בהתחשב בהשלכות הנפשיות של המלחמה, היקף האלימות במשפחה יגדל ללא ספק. העובדה היא שמצבי חירום עולה הסבירות לאלימות במשפחה, ומשפחות שטרם חוו אותה עלולות להיכנס למעגל של אלימות. דיווחים רבים המתפרסמים כמעט מדי חודש בתקשורת הישראלית, המצביעים על סוגיית הנזק הנפשי הנגרם לאזרחים במהלך המלחמה ועל העלייה בשימוש בתרופות פסיכיאטריות, יכולים להעיד על אלימות במשפחה ועל סבירות מוגברת לשימוש בנשק אישי במצבים מתוחים.
לסיכום, התחמשות האזרחים הישראליים הנרחבת, בעקבות המדיניות המקילה לרישיון נשק, הגבירה את האפשרות לעלייה ברצח בקרב בני החברה בכלל ואת הסיכון לרצח נשים בפרט באמצעות נשק חם.
לכן, על פי הערכות מומחים, עם תום המלחמה תחול עלייה חדה במספר מקרי אלימות במשפחה וכן במספר הנשים הנשלחים ל"מקלטים לנשים נפגעות אלימות". בישראל פועלים כיום 17 מקלטים לנשים נפגעות אלימות ולילדיהן, היכולים לאכלס בו זמנית 200 נשים וכ- 400 ילדים. כבר עתה קיים מחסור בצוות הטיפולי במקלטים, ומאחר והצפי הוא לגידול במספר הפונות – סביר להניח שהמחסור יחריף גם הוא. בנוסף, לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, חלק מהתקציב שהוקצא לטובת מרכזים למניעת אלימות ברשויות לא מומש במלואו.
נקודה נוספת היא שההשלכות של הקלת הנפקת רישיונות נשק אינן מוגבלות ליהודים. אלו שהחליטו להגביר את ביטחונם בעתות סכנה על ידי גישה נוחה לנשק רואים באזרחים ערביים את החשודים הראשונים באירועים כאלה. לכן, צפוי כי תחושת חוסר הביטחון בקרב ערביי השטחים הכבושים תגבר, כפי שמדיניות חימוש המתנחלים בגדה המערבית, אשר יושמה לראשונה על ידי בן גביר, הובילה ליותר מ-1,400 פיגועים ונזקים שנרשמו נגד פלסטינים על ידם בשנה שעברה, נתון המייצג עלייה משמעותית באלימות. למעשה, יהודים מבצעים את המעשים הללו באמצעות כלי נשק אישיים, ומגמה זו עלולה להחמיר בעתיד הקרוב.
