"שיטות ההשפעה הישראלית בקרב הדרוזים בדרום סוריה"
בבוקר יום שישי (2 במאי), חיל האוויר הישראלי ביצע תקיפות בדמשק, וזמן קצר לאחר מכן נחשף כי האזור שהופצץ הוא האזור סביב ארמון הנשיאות ב"עייתא א-שעב" שבהר קאסיון, הצופה לעבר דמשק
ההתקפה סביב המרכז הפוליטי החשוב ביותר של סוריה פירושה החלטת המשטר הציוני להתערב באופן נרחב יותר בהתפתחויות במדינה זו. לאחר התקיפה, משרד ראש ממשלת ישראל הכריז בהצהרה: "זהו מסר למשטר הסורי כי הצבא הישראלי מוכן למנוע כניסת כוחות עוינים לכפרים הדרוזים".
שר הביטחון הישראלי כץ הצהיר גם הוא: "כשג'ולאני מתעורר בבוקר ורואה את תוצאות תקיפת מטוסי חיל-האוויר הישראלי - הוא מבין היטב שישראל נחושה למנוע פגיעה בדרוזים. חובתה להגן על הדרוזים בפרברי דמשק מפני התקפות של מורדים ג'יהאדיסטיים, לאפשר למאות אלפי הדרוזים במחוז סווידא ובהרי הדרוזים להגן על עצמם, ולא לאפשר לכוחות ג'יהאדיסטיים להיכנס לאזור שלהם".
למרות שניתן לראות במתקפה האחרונה נקודת מפנה בהתקפות המשטר הישראלי על סוריה, מאז דצמבר 2024, כשהופל משטרו של בשאר אל-אסד, המשטר הזה תוקף את סוריה בתירוצים שונים. אולם, בהמשך תהליך זה, הישראלים השתמשו ב"קלף" הדרוזים כדי להצדיק את המשך נוכחותם בדרום המדינה. בהקשר זה, ישראל הגדירה תוכניות באזורי הדרוזים בסוריה:
1. הצגת תדמית בדלנית של הדרוזים
הרקע לנוכחות הציונים בסוריה ולניצול המחלוקות בין הקבוצות הדתיות במדינה זו נוצר בשנות ה-40, כאשר היו סכסוכים בין מוסלמים לדרוזים בסורים. בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20 ניסתה "התנועה הציונית" להסלים את המתיחות בין מוסלמים לדרוזים ולנצל את הסוגיה הזו כדי להעביר את הדרוזים מפלסטין לסוריה.
כעת, בשנת 2025, ישראל נוקטת באותה גישה, מפרה את הסכם ההתנתקות משנת 1974, כובשת שטחים נרחבים בסוריה, ומנסה להרחיב את "הברית העקובה מדם". ישראל עושה זאת במטרה לגייס כוח אדם דרוזי בשטחים הכבושים ולהתערב צבאית בג'רמנה. פעולות אלה הן ניסיון לחדש את החזון הלאומני של הדרוזים מחוץ למסגרת השלטון הרשמי בסוריה.
2.יצירת אזור חיץ עמוק יותר וביסוס השליטה בדרום סוריה
המשטר הישראלי מתכונן ליצור אזור חיץ עמוק יותר, תוך דגש על דרעא, קוניטרה וסווידא, תחת סיור של קבוצות דרוזיות חמושות בעלות בריתו, כדי למנוע נוכחות של כוחות אנטי-ישראליים שם וכמחסום מפני כל ניסיון עתידי אפשרי של השלטון הסורי להשיב לעצמו את שטחה לשעבר.
המשטר הציוני מקווה גם לחזק את בסיסי הצבא הישראלי בהר חרמון בעזרת הדרוזים ולספק עומק אסטרטגי גדול יותר נגד חיזבאללה בלבנון בבקעת הלבנון כדי לאפשר לו להתקין מערכות מכ"ם ארוכות טווח. בהקשר זה, בעל ברית כמו הדרוזים יאפשר לישראל להשיג שליטה רבה יותר בדרום סוריה.
3.חלוקת סוריה
נתניהו הציג בנאומיו את ישראל כמגינה של הקהילה הדרוזית ומנסה להראות באמצעות נקיטת מהלכים צבאיים שהמשטר הזה מגן על הדרוזים מפני איומים. בתרחיש זה, ישראל יוצרת קשר עם כמה קבוצות דרוזיות מסיוימות, תוך דחיקה לשוליים של הקהילה הערבית הסונית ברובה בדרעא ובקוניטרה. מטרתה של ישראל היא להפוך את סוריה למדינה חלשה, המחולקת לאזורים אוטונומיים לאורך קווים אתניים. אם הדרוזים יוכלו להקים אזור אוטונומי, זה יהיה מודל לחיקוי לקבוצות אתניות סוריות אחרות. דרישות אלה הן לטובת ישראל, משום שתל אביב רואה בחלוקת סוריה יתרון לשאיפותיה האזוריות.
4.הקמת פרוזדור דוד
בסוריה הולך ומבשיל מהלך ישראלי-אמריקאי-דרוזי-כורדי המכונה "פרוזדור דוד", שייצור ציר חדש מרמת הגולן אל מחוז סוויידא הדרוזי שיהפוך לאוטונומיה דה פקטו עם כוח צבאי עצמאי, ומשם יגיע אל האוטונומיה הכורדית בצפון סוריה. הציר הזה יהפוך למעשה (אם יצלח) לציר תחבורה והובלת נשק מישראל אל הכורדים בעיראק.
השגת המטרות של המשטר הציוני בסוריה דורשת מנגנוני השפעה בעדה הדרוזית, אשר ניתן לסכם בארבע אפשרויות:
1.מחלוקות על החוקה החדשה
מאז ה-13 במרץ 2025, בעקבות פרסום החוקה הסורית החדשה, התדרדרו היחסים בין העדה הדרוזית לממשלת ג'ולאני. בין הסוגיות העיקריות השנויות במחלוקת בין הדרוזים לממשלה: ביסוס "הפיקה" האיסלאמי כבסיס לחקיקה, היעדר פדרליזם והיעדר ייצוג מובטח למיעוטים. בתוך האתגר בין השלטון המרכזי לדרוזים, המשטר הישראלי מנסה לנצל את המחלוקות הללו, ליצור קשרים עם מנהיגים וקבוצות מרכזיים באזור ולהציג את עצמו כמגן ואף כמדינה חלופית.
2.הצרכים הכלכליים של הדרוזים
ב-9 במרץ, שר הביטחון הישראלי "ישראל כץ" הכריז רשמית על יוזמה חדשה שתאפשר לעובדים דרוזיים סוריים לעבוד ברמת הגולן וביישובים ישראליים. נאמר כי השכר המוצע לתפקיד זה נקבע כ-75 ל-100 דולר ליום, שנחשב לשכר טוב עבור הדרוזים במצב הנוכחי, בהתחשב בכך ששכרו של קצין סורי הוא כ-300 דולר לחודש. למעשה, המשבר הכלכלי, המחסור במקומות עבודה, התשתיות ההרוסות והמצב הכלכלי הקשה של הדרוזים הפכו כעת לגורם שבאמצעותו ישראל יכולה לצבור השפעה גדולה יותר בקהילה זו.
3.התנהגות אלימה נגד מיעוטים בסוריה
אחת הסוגיות שיכולות להקל על השפעת המשטר הציוני בקרב הדרוזים בסוריה היא ההתנהגות האלימה של ממשלת ג'ולאני. בדצמבר ובתחילת 2025 הופצו ברשתות החברתיות סרטונים שהראו את רמת אלימות פנימית מזעזעת בסוריה. בין המקרים הללו: ההתקפה האלימה של כוחות ממשלת ג'ולאני נגד המיעוט העלווי, שריפת כנסיות ושימוש באלימות דתית נגד נוצרים. מסיבה זו הכורדים והדרוזים נמנעים לקבל את בקשתו של ג'ולאני לפירוק הנשק.
4.ניצול רגשותיהם של הדרוזים בשטחים הכבושים
בעקבות עימותים בין דרוזים לכוחות ג'יהאדיסטיים ב-30 באפריל, שהביאו להריגתם של כמאה דרוזים סוריים, דרוזים החיים בפלסטין הכבושה פתחו בהפגנות רחוב בתגובה לאירוע זה. כעסם על הפשע שבוצע נגד בני דתם הפך לתירוץ עבור נתניהו להצדיק את התקיפה על האזור סביב ארמון הנשיאות בסוריה. הוא הזכיר את הנושא הזה בהצהרתו לאחר התקיפה ואמר: "חובתנו להגן על הדרוזים בסוריה מפני פגיעה, למען אחינו הדרוזים בישראל ונאמנותם למדינה ותרומתם העצומה לביטחון ישראל". לכן, אם עד כה לא הייתה דרישה רשמית מצד הדרוזים החיים בפלסטין הכבושה להתערבות הממשלה, תירוץ זה נוצר בנסיבות הנוכחיות.
גישתה של העדה הדרוזית הסורית כלפי התערבות המשטר הציוני
למרות זאת, מנהיגי העדה הדרוזית בסוריה רוצים שיישמרו יחסיהם עם השלטון המרכזי ובמסגרת המדינה הסורית, כפי שהיו במשך מאה השנים האחרונות. לשם כך, אנשי דת דרוזיים הכריזו, במהלך פגישותיהם עם ג'ולאני ובנאומיהם ובעמדותיהם, כי הם מוכנים לשתף פעולה עם הממשלה השלטת בדמשק. לדעה זו יש גם תומכים רבים בציבור. פרסום תמונות של דרוזים עם דגל סוריה ותגובתם החריפה להנפת ??דגל ישראל בתחילת מרץ, כאשר לא היה ברור מי עשה זאת, מוכיחים את חוסר מוכנותם של הדרוזים לשתף פעולה עם המשטר הציוני.
מצד שני, ההתקפות של המשטר הציוני, שלטענתו נועדו להגן על העדה הדרוזית, הביאו למחלוקות בקרב הדרוזים גם בתוך פלסטין הכבושה. רבים מהם שואלים כעת האם מדיניות זו משרתת את האינטרסים שלהם או שמא מקדמת אג'נדות רחבות יותר. לכן, במצב הנוכחי, העדה הדרוזית נמצאת בצומת חשוב בין השאיפות האסטרטגיות של המשטר הציוני לבין הגישה החדשה לממשל ג'ולאנני. הניסיון ההיסטורי מלמד כי הדרוזים הסוריים נמנעים משיתוף פעולה עם כוחות זרים, ובמיוחד שאינם רוצים להיתפס כסוכני הציונות בסוריה.
