ישראלים חוו נזק של 12 מיליארד שקל ממבצעים קיברנטיים בשנת
בתחילת שנת 2025, Israel National Cyber Directorate - מערך הסייבר הלאומי (INCD) פרסם את האסטרטגיה הלאומית להגנה בסייבר 2025-2028, שעודכנה, והציעה מסגרת כוללת לשיפור החוסן בסייבר של המשטר הציוני בעקבות הגברת האיומים הגלובליים והשלכות המלחמה האחרונה בעזה
מסמך האסטרטגיה הלאומית להגנה בסייבר של ישראל גובש קודם לכן בשנת 2017 בהובלת מערך הסייבר בשיתוף עם גופי הביטחון, משרדי הממשלה ומגוון חוקרי סייבר ומומחים מהאקדמיה ומהמגזר הפרטי של המשטר הזה ובהתבסס על המסמך החדש, תוגדר עד שנת 2028 תכנית יישום כיצד להשיג יעדים אלה.
בהקדמה למסמך שנכתבה על ידי גבי פורטנוי, ראש מערך הסייבר הלאומי, מוזכר לפעולות מבול אל-אקצא ולהגברת ההתקפות הקיברנטיות לאחר מכן על ישראל והוא טען שההתקפות הללו מאורגנות מצד איראן וחיזבאללה לבנון. בחלק מהטקסט שלו נכתב: "ישראל עומדת בחזית המלחמה בסייבר, והמרחב המקוון הפך כעת לזירה של קרב מלא. לצד פעולות צבאיות פיזיות, אנו ניצבים מול התקפות סייבר נרחבות מצד אויבינו, בעיקר איראן והחיזבאללה, הנציגה הדיגיטלית שלה."
מסמך זה מבהיר כי התקפות המרובות הללו במטרה להפריע ולסכן את החיים היומיומיים בתחומים פיזיים ודיגיטליים ובמגוון תחומים, פגעו בנכסים דיגיטליים ממשלתיים ובתשתיות חיוניות.
ההודאה במסמך בחולשה של המשטר הציוני מול התקפות סייבר מתרחשת בעוד ש'רועי גלעד', שגריר המשטר הציוני במדינת גאנה, טען בנאום בכנס (chief information security officer) קצין אבטחת מידע ראשי (CISOs) באפריל השנה, כי שיתוף פעולה חזק בין הצבא, האוניברסיטה, המגזר הפרטי והממשלה בשטחים הכבושים, הציב את ישראל כמובילה עולמית בתחום אבטחת הסייבר, וש'שי זריבץ', ראש מחלקת אפריקה ומרכז המזרח במינהל הסחר החוץ של המשטר הציוני, תיאר את המשטר כתחנת כוח בתחום חדשנות אבטחת הסייבר. אך למרות מאמצי ישראל להסתיר את חולשותיה, המידע והסטטיסטיקה הרשמיים מראים שאבטחת הסייבר של המדינה שברירית.
מסמך זה מעריך את הנזקים העולמיים של מתקפות סייבר ב-8 טריליון דולר בשנה (בשווי מחזור הכספים של הכלכלה השלישית הגדולה ביותר בעולם) וחלקה של ישראל מהסכום הזה מוערך ב-12 מיליארד שקל.
במסמך נאמר כי במהלך מלחמת עזה מספר קבוצות התקפה שמכוונות נגד ישראל הוכפל, ומודה גם כי פעולות החדירה הזרה על דעת הקהל החריפו מאוד והפכו לאיום רציני חסר תקדים על הביטחון הלאומי.
כמו כן, במסמך נזכרו כי פעולת 7 באוקטובר הדגישה את האיומים על ההפתעות המשמעותיות ועלולה להיות איומים דומים גם בתחום הסייבר.
בישראל פועל קו חם הפועל 24 שעות ביממה ומקבל דיווחים על מתקפות סייבר חשודות. על פי המסמך, מספר השיחות למספר זה בשנת 2024 עמד על 17,078, בעוד שבשנת 2023 הוא עמד על 13,040 ובשנת 2022 הוא עמד על 9,108, מה שמעיד על עלייה של כמעט פי שניים לאחר מבצע מבול אל-אקצא.
מקורן של מתקפות הסייבר על ישראל אינו ידוע, והמשטר הזה מנסה להאשים את איראן באחריותן. אבל המציאות היא שאחרי מבצע "מבול אל-אקצא" ופשעי המשטר הכיבוש נגד תושבי עזה, פועלות קבוצות סייבר שונות נגד המשטר הישראלי. זירת לוחמת הסייבר נמצאת איפשהו מעבר לארץ ולשמיים, ובהתחשב בשנאה הגוברת כלפי משטר זה, במיוחד לאחר המתקפה על עזה והתפשטות רגשות אנטי-ציוניים ברחבי העולם, (מספר הפעולות האנטי-ציוניות בארצות הברית לבדה הגיע לשיעור חסר תקדים של 7,523 מקרים בשנת 2024) ניתן לצפות למתקפת סייבר מכל אליטה דיגיטלית אפילו במרחק קילומטרים מהשטחים הכבושים.
