300,000 בקשות של מתנחלים לרישיון נשק פרטי נרשמו לאחר סערת אל-אקצא
למלחמה ברצועת עזה שהחלה באוקטובר 2023 ונמשכת עד היום היו השלכות שונות על חייהם של תושבי השטחים הכבושים, ביניהן מגוון בעיות פסיכולוגיות, עלייה באלימות במשפחה, עלייה בתחושות חוסר ביטחון אישי ואווירה ביטחונית יותר
למלחמה ברצועת עזה שהחלה באוקטובר 2023 ונמשכת עד היום היו השלכות שונות על חייהם של תושבי השטחים הכבושים, ביניהן מגוון בעיות פסיכולוגיות, עלייה באלימות במשפחה, עלייה בתחושות חוסר ביטחון אישי ואווירה ביטחונית יותר.
הגבלות נוספות על חופש הביטוי
בהקשר זה, אחד הצעדים שהעלו הרשויות הישראליות על סדר היום הוא הגבלת חופש הביטוי ודיכוי כל מהלך מחאה לתמיכה בפלסטינים. לכן, הממשלה הגישה לכנסת את "הצעת חוק ההשתקה", לפיה הנהלות האוניברסיטאות יחויבו לבלוש אחר ההתבטאויות של חברי הסגל האקדמי, ולפטרם במידה והביעו תמיכה בטרור - משמעותו כאן "ההתנגדות הפלסטינית". זו עוררה תגובה מצד פרופסורים וסטודנטים. לדעתם, העצת החוק הזו לא רק תצמצם את חופש הביטוי, אלא גם תהיה כלי להגברת החרם האקדמי נגד ישראל, המתנהל בצורות שונות באירופה ובארה''ב מאז השנה האחרונה.
למעשה, צעד זה ננקט לאחר שנמשכה הטלת מצב החירום בשטחים הכבושים, וזה שינה את גישתם של הרשויות ומוסדות הביטחון עד כדי כך שכיום הם רואים בכל תמיכה בעם הפלסטיני תמיכה בטרור. מצב זה עלול לשלול עוד יותר מתושבי השטחים הכבושים, ובמיוחד מהערבים, את זכויותיהם וחירויותיהם, ולהחריף את האווירה הביטחונית. כמו כן, בהתאם למדיניות זו, מינהל האוכלוסין וההגירה הישראלי מונע, בהתאם לסעיף 40 לחוק הכניסה לישראל, כל גוף זר שתחום פעילותו מתמקד בסוגייה הפלסטינית (הגדה המערבית ורצועת עזה) להיכנס לשטחים הכבושים. כתוצאה מכך, באפריל נמנעה כניסתם של 27 פעילים פוליטיים ונבחרי ציבור צרפתים שהוזמנו על ידי הקונסוליה הצרפתית בירושלים לביקור בן חמישה ימים. מדיניות זו אומצה מאז תחילת 2025 כתוצאה מהלחץ המרבי של נתניהו על הפלסטינים.
עלייה באלימות במשפחה
השלכה נוספת של המלחמה הממושכת היא עלייה באלימות במשפחה נגד נשים. מחקר חדש חושף את הקשר ההדוק שבין אלימות במשפחה למלחמה: שיעורי האלימות גבוהים פי שניים לפחות בקרב זוגות שבהם אחד מבני הזוג שירת בצבא או בכוחות הביטחון במלחמה.
בהקשר זה, ישנן גם חששות לגבי עלייה בתחושות החרדה והפחד בקרב אזרחים שנפגעו מתנאי מלחמה והשפעתן על בריאותם הנפשית. בהקשר זה, יו"ר המועצה הלאומית למנעת אובדנות, הזהיר כי צפוי עליה במספרי ההתאבדויות עם תום המלחמה, כאשר בשנת 2024 נרשמו עליה של 40% בפניות למוקדי מצוקה ובריאות הנפש. הוא קרא לצמצום כלי הנשק לאזרחים, והוספת שאלה בטופס לבקשת רישיון נשק "האם אי פעם חשבת על התאבדות?". זאת בעוד שתחושת חוסר הביטחון בתוך הערים הובילה לעלייה בבקשות מצד אזרחים לרישין נשק פרטי. לכן, מספר מחזיקי הנשק האזרחי עלה ב-40% מאז תחילת המלחמה, והוגשו למשרד לביטחון לאומי קרוב ל־300 אלף בקשות חדשות להוצאת רישיון נשק פרטי. למעשה, העלייה בבקשות לרישיון נשק היא סימן אזעקה המראה כי תושבי השטחים הכבושים ממשיכים להתמודד עם בעיות הקשורות לחששות ביטחוניים. ראוי לציין כי משרד הבריאות הישראלי הודיע ??כי אין לו מידע על שיעור מקרי ההתאבדות מאז מתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ המלחמה. הנתונים העדכניים ביותר הזמינים למשרד זה הם משנת 2022.
השלכות המלחמה על חייהם של ילדים
מכיוון שהמלחמה הנוכחית היא הארוכה בתולדות ישראל זה מעיד על היקף הטראומה החברתית. מעל ל- 23 אלף ילדים הוכרו כנפגעי המלחמה, כש- 3,000 מהם הוכרו ישנה פגיעה פיזית או נפשית קשה. עוד עולה מהדו"ח כי חלה עלייה של 122% בתיקים הפליליים על עבירות של קטינים בתוך המשפחה, והיקף התיקים על עבירות מין עלו ב- 12%. ראוי לציין כי במהלך המלחמה, לא פחות מ- 38,628 תלמידים פונו מבתיהם ללא אפשרות ללמוד במוסדות חינוך מוסדרים וחלקם במשך חודשים ארוכים, מה שהחריף את שיעור הפגיעה הנפשית בילדים.
פגיעות נפשיות הולכות וגדלות בקרב מבוגרים
לפי סקר שנערך ודו''ח של מבקר המדינה, כשליש מהישראלים סובלים מתסמיני פוסט טראומה בעקבות המלחמה בת 18 החודשים, ו-90% מהם טרם פנו לטיפול. רוב האנשים הללו הם אלו שבמגוריהם התרחשה מתקפת ה-7 באוקטובר או שנאלצו ללכת למקלטים במהלך מתקפות הטילים. הסיבה שאנשים אלה מצהירים על אי-פניה לטיפול היא התורים הבלתי נסבלים לפגישות במרפאות פסיכיאטרים בחברות ביטוח בריאות.
ירידה באמון במוסדות המדינה
גורמים אלה הביאו לירידה באמון האזרחים במוסדות המדינה. בהקשר זה, סקר שפורסם באתר "ישראל היום" מראה משבר אמון חסר תקדים במוסדות המדינה. נתונים אלה מעידים על חברה מפולגת שאיבדה אמון במערכות המדינה. הממצא המטלטל ביותר הוא ש־34% מהציבור הישראלי - יותר משליש מהאזרחים - אינם נותנים אמון באף אחת משלוש רשויות השלטון (מחוקקת, מבצעת ושופטת). בית המשפט, שזוכה לאמון הגבוה ביותר, מקבל תמיכה של 41% בלבד, הממשלה זוכה ל־15% אמון, והכנסת מדשדשת בתחתית עם 10% אמון בלבד.
לכן, ניתן לומר שההשלכות של המלחמה ממושכת חורגות מעבר לעלייה בהוצאות הביטחוניות, עליית יוקר המחיה והאינפלציה, ולחששות הקשורים לתעסוקה. כיום, החברה הישראלית ניצבת בפני אתגרים משמעותיים בתחום החברתי, שלמרות שהתקשורת אינה מתייחסת אליה, החדשות המתפרסמות לעיתים בנושאים אלה יכולות להציג תמונה כללית של מצבם הבעייתי של תושבי השטחים הכבושים. תחושות מוגברות של חוסר ביטחון אישי, עלייה במחלות נפש ובהתאבדות, וירידה באמון במוסדות הביטחון והשלטון, עלולים להתבטא בעתיד הקרוב בהגירה הפוכה מוגברת, בסכסוכים פנימיים בין מפלגות ובהרחבת פערים חברתיים.
