העמקת הפערים החברתיים בישראל בצל התחמקות החרדים משירות בצבא
מחקר חדש של "המכון למדיניות העם היהודי" מציג לראשונה תמונה מלאה של דפוסי הגיוס לצבא ישראל. הממצאים מעידים על פערים משמעותיים בשיעורי הגיוס בין שכבות סוציו-אקונומיות שונות
הממצאים מראים כי האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית ממשיכה להוות את עמוד השדרה של צבא ישראל. בולטת במיוחד הירידה החדה בגיוס גברים חרדים - מכ-75% בשנות החמישים לכ-10% בלבד בעשור האחרון. ראוי לציין שבישראל, בעוד שגברים ונשים חייבים לשרת בצבא מגיל 18, נשים חרדיות פטורות לחלוטין מגיוס לצבא, והגברים שלהן אינם מוכנים לשרת.
זאת למרות העובדה שמקור ההכנסות העיקרי של המדינה, משלמי המסים, והשכבה המניעה את הכלכלה הישראלית בכלל, הם לא-חרדים. עם זאת, חרדים מקבלים את מירב הפטורים ממס ומענקים ממשלתיים וציבוריים, ובתקופות של שלטון הימין, סכומים אלה עולים משמעותית.
לכן, אחד האתגרים הפנימיים בחברה הישראלית הוא המחלוקת סביב הפטור של החרדים מגיוס, שלבש כמובן צורה פוליטית מאז 2018, והביא לכך שהמשטר הציוני לא הצליח להקים ממשלה במשך ארבע שנים ונאלץ לקיים חמש בחירות מוקדמות בשל חילוקי דעות בין מפלגת "ישראל ביתנו" לבין ראשי מפלגת "הליכוד".
סוגיה מפלגת זו קיבלה ממדים חדשים עקב כניסתה של ישראל למלחמה בעזה. בעוד שהמלחמה נמשכת בחלוף 18 חודשים, דיווחים בכלי תקשורת ישראליים מצביעים על כך שאחוז החיילים שהגיעו לשירות המילואים הולך ופוחת, ועומד על 75%-85%. זאת למרות שבחודשים הראשונים למלחמה, עמד שיעור ההתייצבות למילואים על למעלה ממאה אחוזים. הסיבות לירידה בהתייצבות מגוונות, וכוללת תשישות פיסית או נפשית אחרי חודשים ארוכים של לחימה; נסיבות אישיות שונות; הפסד לימודים; חשש למקום העבודה; אי הסכמה עם מדיניות הממשלה בעזה; קידום חוקי השתמטות מגיוס; נושא גיוס החרדים ועוד.
בהקשר זה, מסקר חדש עולה כי 62% מהמילואימניקים חושבים שהמוטיבציה האישית לשרת עלולה להיפגע במידה וחוק הגיוס הפוטר את רוב החרדים משירות בצבא ישראל יעבור. כמו כן, 55% חושבים שהישרדות הקואליציה היא המניע העיקרי של נתניהו וממשלתו בקידום חוק הגיוס הפוטר את החרדים משירות בצבא.
בנוסף להשלכות הישירות שיש לסוגיית פטור החרדים מגיוס על מבנה הצבא בעיצומו של המלחמה וחוסר הביטחון, גם ההשלכות הכלכליות שלה משמעותיות. בהקשר זה, נגיד בנק ישראל העריך כי העלות המשקית הכרוכה באי גיוס חרדים הינה כ-10 מיליארד שקל בשנה (סדר גודל של 0.6 אחוזים תוצר) – כ-2.5 מיליארד דולר.
ראוי לציין שאפילו משרד האוצר, בראשות סמוטריץ', פוליטיקאי ימני ומנהיג מפלגת הציונות הדתית, ממליץ להטיל סנקציות אישיות על חייבי גיוס חרדיים שמסרבים לשרת בצבא, בגלל הנטל הכלכלי הכבד של המלחמה על המדינה.
לפי דו''ח משרד האוצר, העלות הכלכלית הממוצעת של חודש מילואים למשרת בודד מוערכת בכ-50 אלף שקל. אבל אם במקום כל מילואימניק ישרת חרדי בצבא במסגרת חוק שירות חובה, עלות זו תפחת לשליש.
לפיכך, במשרד האוצר התנגדו לעמדתו של שר הביטחון "ישראל כ"ץ" כי גיל הפטור של החרדים מגיוס יהיה 26, ואמרו כי רק סנקציות שליליות יורידו מהעול האדיר על המילואים שעלותו בשנה כ-30 מיליארד שקלים (7.5 מיליארד דולר).
כאשר יש דעה כזו לסמוטריץ', מנהיג מפלגה ימנית קיצונית, ניתן לומר שמה שבסופו של דבר אומר את המילה האחרונה הוא עובדות ונתונים כלכליים. כפי שמראים הדיווחים, עלויות המלחמה גרמו לכך שהצמיחה הכלכלית בישראל הייתה רק אחוז אחד בשנת 2024, ושתושבי השטחים הכבושים התמודדו עם מחירים גבוהים בתחומים שונים. כמו כן, בתחילת 2025, הם עומדים בפני גל חדש של אינפלציה בסחורות כגון מוצרי חלב, חלק ממוצרי המזון, תחבורה, אנרגיה ודלק.
למרות נסיבות אלה, יהודים חרדים ממשיכים לצאת לרחובות בתגובה לחוק שעלול לאלץ אותם לשרת בצבא, ומקיימים הפגנות שתמיד מסתיימות בעימותים עם המשטרה. הם, יחד עם רבני הימין, סבורים כי הדבר יפגע בתהליך לימודי התורה.
עמדות כאלה החריפו את הפערים החברתיים בישראל. בעוד שדאגות ביטחוניות גוברות בישראל, לחרדים אכפת רק לשמור על אורח חייהם ולהנות ממשאבים ממשלתיים. מבחינת החילונים, שימור אורח חיים זה עבור החרדים חשוב אף יותר מקיומה של המדינה. בעוד ששיעורי המס שמשלמים חרדים שונים מאוד ובלתי ניתנים להשוואה מאלה שמשלמים לא-חרדים, בשנה שעברה מימנה המדינה כ־200 אלף תלמידי ישיבות, העוסקים רק בלימודי התורה. תקציבי הענק לחרדים בזמן מלחמה עוררו מחאות מצד שכבות שונות. המכון הישראלי לדמוקרטיה אומד את הנזק למשק שנגרם כתוצאה מאפליה זו ב־57 מיליארד שקל (כ-15 מיליארד דולר), מה שגורם נזק הולך וגובר לאיכות החיים וליכולת לשמור על ביטחון. לכן, קהילת החילונים בישראל מאמינה שהמלחמה יצרה הזדמנות היסטורית לביטול האפליה בנוגע לשירות בצבא, ואסור לחברה הישראלית להחמיץ את ההזדמנות.
לפיכך, כאמור, בתנאי המלחמה והנטל הכלכלי הכבד, המשך הפטור של החרדים מגיוס יעמיק את הפערים החברתיים בתוך ישראל, מה שעלול לגרור שוב את המשטר הזה לתהום של סכסוכים פנימיים וחוסר יציבות פוליטית. מכיוון שבעוד דיווחים מצביעים על מחסור בכוח אדם בצבא הישראלי וחיילים נשלחים לזירת עזה ללא הכשרה מספקת, ממשלת נתניהו ממשיכה לקדם חוק פטור מגיוס, שיפטור עשרות אלפי גברים חרדים צעירים משירות בצבא
