מלחמת המכסים של טראמפ ו-9 הזדמנויות כלכליות-פוליטיות לאיראן
המכסים של טראמפ ל-2025 העלו את המכס הממוצע בארה"ב ב-22%, מטלטלים את צו הסחר החופשי ומעמיקים את הקרע עם בעלי ברית; כמובן, נושא זה יכול לספק הזדמנות לדיפלומטיה הכלכלית של איראן.
לפי המרכז למחקרים אסטרטגיים של סוכנות הידיעות תסנים, מדיניות המכסים האגרסיבית של טראמפ בשנת 2025, הכוללת הטלת מכס בסיסי של 10% על כל היבוא ומכסים כבדים יותר (עד 50%) על 57 מדינות עם עודף סחר עם ארה"ב, נחשבת לחזרה הגדולה ביותר לפרוטקציוניזם כלכלי בעידן שלאחר מלחמת העולם השנייה. מדיניות זו לא רק השפיעה על מבנה הסחר העולמי, אלא יש לה גם השלכות נרחבות על יחסי אמריקה עם בעלות ברית ומתחרים, כמו גם הזדמנויות ואיומים משמעותיים על איראן.
המטרות והחזון של טראמפ לעתידה של אמריקה
- חיזוק ייצור על ידי הגדלת עלות היבוא ועידוד חברות אמריקאיות להחזיר את קווי הייצור.
- צמצום הגירעון הסחר של ארה"ב, במיוחד מול סין, האיחוד האירופי ומקסיקו.
- שימוש בתעריפים ככלי מיקוח להשגת ויתורים במשא ומתן מסחרי.
- שמירה על כוחה של סין והתחלת "הניתוק הכלכלי" של שתי הכלכלות הגדולות בעולם.
- הגדלת הכנסות הממשל הפדרלי עם מסי יבוא מול גירעון של 1.6 טריליון דולר בתקציב ארה"ב.
- התעריף האפקטיבי הממוצע בארה"ב עלה מ-2.5% ליותר מ-22% (הרמה הגבוהה ביותר מזה מאה שנה).
השלכות גלובליות: היחלשות סדר הסחר, סדקים בבריתות מערביות וגושים חדשים:
1- מערכת היחסים של אמריקה עם בעלות ברית מסורתיות (אירופה, יפן, קנדה) נחלשה, והופיעו סימנים ל"קריסת הקונצנזוס המערבי".
2- האיחוד האירופי ובריטניה מתחו ביקורת על מדיניות הסחר של טראמפ והולכות לקראת עצמאות כלכלית אסטרטגית ואפילו פיננסית.
3- סין ??ורוסיה הפכו יותר מתכנסות לנוכח הלחץ האמריקני ומבקשות לחזק מערכות פיננסיות ומסחר במקביל למערב.
4- אף על פי שהמדינות הערביות והמפיקות של האזור לא היו מכוונות למכסים, הן הופעלו תחת לחץ כלכלי עקב ירידת מחירי הנפט והתנודתיות של שוק האנרגיה.
5- הסדר העולמי מבוסס ה-WTO נחלש, והיקף הסחר על פי כללים רב-צדדיים ירד מ-80% ל-74%.
המלצות מדיניות לאיראן:
1- דיפלומטיה אזורית וטרנס-אזורית פעילה:
חיזוק היחסים עם סין, הודו, רוסיה ומדינות ה-BRICS.
שימוש באווירת חוסר האמון העולמי באמריקה כדי להגדיר מחדש את תפקידה של איראן.
2- חיזוק ערוצי תשלום חלופיים והפחתת התלות בדולר:
השתתפות בתוכניות הסדר עם מטבעות שאינם דולרים (יואן, רובל).
חברות פעילה ביוזמות תשלום של BRICS או CIPS.
3- שותפים כלכליים מגוונים:
ניצול ההזדמנות ללחוץ על חברות מערביות למשוך השקעות מזרחיות.
נוכחות בשרשרת האספקה ??באסיה (בצורת פרויקטים של חגורה וכביש, אירואסיה ומסדרון).
4- רדיפת דיפלומטיה דיסקרסיבית בארגונים בינלאומיים:
שימוש באווירה הביקורתית נגד החד-צדדיות כדי לתת לגיטימציה לעמדות איראן.
5- מודעות לאיומים פוטנציאליים:
ניטור תנועות ישראליות אפשריות או פעולות פרוקסי מערערות יציבות.
כתיבת תרחיש לחזרה אפשרית של המיקוד האמריקאי למזרח התיכון.
למרות שמלחמת המכסים של טראמפ ב-2025 היא אתגר עצום עבור העולם, היא גם מספקת לאיראן הזדמנות חסרת תקדים להגדיר מחדש את תפקידה הבינלאומי, לגוון את היחסים ולהפוך את הכלכלה שלה לעמידה יותר בפני זעזועים חיצוניים. בתנאי שמדיניות החוץ, הכלכלית והביטחונית של המדינה תהיה מתואמת ומתבססת על ראיית הנולד, איראן יכולה לנקוט צעדים לייצוב מעמדה האסטרטגי מתוך משבר הסדר העולמי.
