למה נתניהו פיטר את הגרי?
בעקבות המאמצים להדיח את ראש השב"כ רונן בר והתפטרותו של הרצי הלוי, צפוי כי גם דובר הצבא דניאל הגרי יתפטר בלחץ הממשלה של בנימין נתניהו
לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, הדובר הראשי של צבא ישראל "דניאל הגרי" אמור לפרוש מהצבא הישראלי בשבועות הקרובים, בלחץ הממשלה של בנימין נתניהו. החלטה זו כונתה בחלק מכלי התקשורת הישראליים "פרישה כפויה". זאת בעוד שהיה צפוי כי הגרי ימונה לנספח צבאי בשגרירות המשטר הציוני בוושינגטון לאחר סיום כהונתו ביחידת ההסברה של הצבא. הגרי הפך לדמות פופולרית בחברה הציונית בשל תפקידו כדובר הצבא במהלך המלחמה בעזה שנמשכה 15 חודשים.
מקורות חדשותיים מדווחים כי ההחלטה להדיח את הגרי מתפקידו בצבא לא הייתה החלטה מנהלית רגילה, אלא תוצאה ישירה של המתחים וחילוקי הדעות בינו לבין הדרג המדיני הבכיר בישראל. חילוקי דעות אלו בסוגיות הקשורות למלחמה בעזה ואופן ניהולה הובילו לפרישה מוקדמת של הגרי.
סיבות אפשריות לפיטוריו של הגרי
ניתן לציין ארבע סיבות מרכזיות לפיטוריו של הגרי - ראשית, הגרי הציג בפני החברה הישראלית נרטיב שונה יחסית של המלחמה מזה שהציג ממשלת נתניהו; שנית, הגרי מתח שוב ושוב ביקורת על פעולותיו של ישראל כ''ץ, שר הביטחון החדש של המשטר הציוני, במניעת קידום דרגות; שלישית, הוא הכריז שאי אפשר להשמיד את חמאס; ורביעית, הוא מתח ביקורת על הצעת החוק של הממשלה הקואליציונית לתמיכה בחושפי מסמכים מסווגים בפרשת אלי פלדשטיין.
חוסר עקביות עם הנרטיב הרשמי של הקואליציה השלטת - ככלל, נראה כי עמדתו של הגרי לא עלתה בקנה אחד עם הנרטיב הרשמי של הממשלה ושל משרד ראש הממשלה בנוגע למלחמה בעזה ויעדיה, למעט במקרים בודדים. בעוד שממשלת בנימין נתניהו הדגישה את הניצחון המכריע וההרס המוחלט של חמאס כיעד העיקרי של המלחמה, דבריו של הגרי היו יותר מציאותיים ופחות אידיאולוגיים במקרים מסוימים. חוסר התיאום הזה בנרטיבים, במיוחד בתנאי מלחמה, עורר את הרגישות ואת חוסר שביעות הרצון העז של הרשויות הפוליטיות של המשטר הציוני. נראה כי הרשויות הפוליטיות בישראל צריכות דובר צבא שלא רק מיישר קו עם הנרטיב הרשמי של הממשלה, אלא גם חוזר עליו אידיאולוגית וללא כל היסוס.
מחלוקות עם שר הביטחון הנכנס - מדיווחים עולה כי יש מחלוקות אישיות ומקצועיות עמוקות בין הגרי לישראל כ''ץ, שר הביטחון הישראלי הנכנס. אומרים כי כ''ץ, שנכנס לתפקיד שר הביטחון לאחר פיטוריו של יואב גלנט, התנגד אישית לקידום הגרי לאלוף וסירב לחתום על החלטה זו. זה מראה בבירור שהמחלוקות בין הגרי לבין המערכת הפוליטית השלטת חורגים מעניינים מקצועיים גרידא ומתרחבים לרמת היחסים האישיים ויריבוית פוליטית. התנגדותו של שר הביטחון לקידום בכיר צבאי פופולרי ומצליח ממחישה את עומק המחלוקות ואת המאמצים להרחיק מהצבא אישים ביקורתיים ועצמאיים. כ''ץ גם מנע קידומם של כמה בכירים נוספים מאז מינויו לשר.
הכרזה על אי-אפשרות להשמיד את חמאס - בהצהרה חשובה שעלתה במהירות לכותרות ביוני 2025, דניאל הגרי כדובר הצבא הישראלי הודה כי לא ניתן להשמיד את חמאס. בלשכת ראש הממשלה נתניהו הגיבו תגובה חריפה ובלתי צפויה לדברים הללו, וראו בהם חציית "קו אדום". באווירה הפוליטית השוררת היום במשטר הישראלי, שבו ההשמדה המוחלטת של חמאס חוזרת על עצמה כל העת כיעד העיקרי של המלחמה בעזה, הצהרות כאלה של דובר הצבא, שהוא הנציג הרשמי של המערכת הצבאית, היו בלתי מקובלות לחלוטין. הצהרות אלו נתפסו כמטילות ספק ישירות בנרטיב הרשמי של הממשלה וכיצירת ספק בדעת הקהל לגבי יעדיה המוצהרות של המלחמה.
ביקורת על הצעת החוק לתמיכה בחושפי מסמכים מסווגים - בדצמבר 2024, הגרי ננזף על כך שמתח ביקורת פומבית על הצעת חוק לתמיכה בחושפי מסמכים מסווגים. ביקורת זו נתפסה כנראה כחציית קווים אדומים פוליטיים וכהתערבות בתחום הסמכות של הממשלה. הרשויות הפוליטיות ראו בביקורת הפומבית של גורם צבאי בכיר על הצעת חוק ממשלתית אי-ציות לפקודות הממשלה ולא קיבלו אותה. זה מראה עד כמה מדגישות הרשויות הפוליטיות של המשטר הציוני את היעדר הביקורת ואת הציות המוחלט של המוסדות הצבאיים להחלטותיהן.
לפרישה הכפויה של דניאל הגרי מצבא ישראל יהיו השלכות משמעותיות שעלולות להשפיע על מבנה הצבא, על היחסים בין מוסדות מדיניים וצבאיים ועל דעת הקהל בפלסטין הכבושה. ההשלכות החשובות ביותר הן:
החלשת עמדת דובר הצבא - ירידה באמון הציבור, פיטור או אי-קידום דובר פופולרי ומצליח כמו הגרי לאלוף עלולים לפגוע קשות במעמדו של תפקיד זה בתוך המערכת הצבאית ובעיני דעת הקהל. הדבר עלול להביא לירידה באמון הציבור בהסברה של הצבא ולהגדלת הפער בין המערכת הצבאית לחברה הישראלית. בתקופה שבה דעת הקהל מחפשת מידע מהימן ונאמן על המלחמה בעזה, היחלשות מעמדו של דובר הצבא עלולה להוביל לבלבול וחוסר אמון נוספים.
הגברת המתח בין הדרג המדיני והדרג הצבאי - אירוע זה יכול להוות סימן להתגברות המתח וחוסר האמון העמוק בין הדרג המדיני והדרג הצבאי במשטר הציוני. במצב בו הצבא עסוק במלחמה מורכבת וממושכת, קיומם של חילוקי דעות עמוקים בין מפקדי הצבא לרשויות המדיניות עלול לפגוע קשות ביעילות ובלכידות המערכת הצבאית. מתחים אלו עלולים להוביל להפחתת התיאום בקבלת ההחלטות, לאי-ביצוע נכון של פקודות, ובסופו של דבר להחלשת יכולת הצבא להתמודד עם אתגרים ביטחוניים.
משבר חוסר האמון במוקדי הכוח במשטר הציוני - הגרי, כדובר הצבא, הפך לדמות פופולרית ומהימנה בקרב דעת הקהל הישראלית. פרישתו, במיוחד בנסיבות שבהן נראה כי היא נכפתה ונגרמה על ידי חילוקי דעות פוליטיים, עלולה להשפיע לרעה על דעת הקהל ולעורר תחושת חוסר אמון במערכות המדינה. מצב זה יכול אפילו לאפשר להגרי להיכנס לזירה הפוליטית כדמות פוליטית קריטית בעתיד ולהשתמש בפופולריות הזו כדי לאתגר את מדיניות הממשלה.
שינוי בגישת ההסברה של הצבא - הדומיננטיות של הנרטיב המדיני על מינוי דובר חדש, בעיקר מקרב הקצינים הבכירים של כוחות היבשה (כצפוי), עשויה להעיד על שינוי בגישת ההסברה של הצבא לקראת התאמה מלאה לנרטיב הרשמי של הממשלה. סביר להניח שהרשויות הפוליטיות צריכות דובר שמתאים יותר לנרטיב הממשלתי הרשמי ופחות עצמאי וביקורתי. זה עלול להביא לירידה בשקיפות ובריאליזם בהסברה של הצבא ולהפוך אותה לכלי תעמולה גרידא בידי הממשלה.
פרישתו של דניאל הגרי מהצבא הישראלי היא לא רק שינוי ניהולי פשוט במערכת הצבאית, אלא אירוע זה מעיד על קיומם של מחלוקות עמוקות ופערים הולכים וגדלים בין הדרג המדיני והדרג הצבאי בישראל, במיוחד באופן הניהול והדיווח על המלחמה בעזה. נראה כי הרשויות הפוליטיות מבקשות שליטה רבה יותר בנרטיב הרשמי של המלחמה ותיאום מלא של המערכת הצבאית למטרות ומדיניות הממשלה של בנימין נתניהו.
לפרישתו של הגרי עלולה להיות השלכות שליליות על הצבא הישראלי, ובהן החלשת מעמדו של דובר הצבא, הגברת המתיחות הפנימית והפחתת אמון הציבור במערכת הצבאית. התפתחויות אלו מתרחשות בתקופה שבה ישראל נמצאת במלחמה ממושכת ומתמודדת עם אתגרים ביטחוניים ומדיניים מורכבים, ומורגש יותר מתמיד הצורך בקוהרנטיות ובתיאום רב יותר בין מערכות המדינה. בנסיבות כאלה, הפער ההולך וגובר וחוסר האמון בין הדרג הצבאי לדרג המדיני עלול להיחשב כתמרור אזהרה לעתידו של המשטר הציוני.
