תמונה מעורפלת סביב ההתפתחויות הפוליטיות: "רשות החדשנות" מפרסמת את הדו"ח השנתי של מגזר ההייטק הישראלי
על רקע הגוברת אי־הוודאות בנוגע למגמות העתיד, מגזר ההייטק בישראל ניצב בצומת דרכים, כאשר התפתחותו תלויה במידה רבה בשינויים הפוליטיים והביטחוניים בישראל ובאזור. מגזר זה מבוסס בעיקר על השקעות חיצוניות ושווקים בינלאומיים.
רשות החדשנות הישראלית פרסמה ביום רביעי, 17 בספטמבר 2025, את הדו"ח השנתי שלה על מגזר ההייטק. הדו"ח מציג נתונים סותרים במידת מה על מגזר מרכזי זה בכלכלה הישראלית, ונושא עימו אזהרה מרומזת לגבי עתידו אם יימשכו התנאים הפוליטיים והביטחוניים הנוכחיים.
מצד אחד, הדו"ח מדגיש את חוסנו של מגזר ההייטק הישראלי ואת יכולתו עד כה להתמודד עם האתגרים, כאשר הוא מצביע על סימני התאוששות וצמיחה בחלק מהמדדים, כגון גיוסי הון, אקזיטים והמשך תרומתו ליצוא הישראלי.
מצד שני, הוא מצביע על כך שהמגזר עדיין סובל מקיפאון במדדים מרכזיים אחרים, כגון תפוקה כוללת ותוספת מועסקים.
במובן זה, ועל רקע העלייה באי־הוודאות, מגזר ההייטק הישראלי ניצב בצומת דרכים, ותלוי במידה רבה בהתפתחויות הפוליטיות והביטחוניות בישראל ובאזור, שכן הוא נשען על השקעות חוץ ושווקים עולמיים.
תרומה לכלכלה הכללית
בתחום מדדי המאקרו, התפוקה במגזר ההייטק ב־2024 הייתה דומה לזו שב־2023, ועמדה על כ־17% מהתוצר המקומי, שהם כ־317 מיליארד ש"ח, לעומת 315 מיליארד ב־2023.
המשמעות היא שמגזר ההייטק צמח בקצב איטי יותר משיעור הצמיחה של המשק כולו. לפי הדו"ח, המגזר מהווה יותר ממחצית סך היצוא הישראלי – נתון חריג בקנה מידה עולמי.
התעסוקה בהייטק – קפואה
דו"חות קודמים של רשות החדשנות הדגישו כי רוב הכנסות המדינה ממגזר ההייטק (מיסי הכנסה וביטוח לאומי) קשורות בהיקף המועסקים במגזר.
הדו"ח הנוכחי מצביע על קשר הדוק בין רמת התעסוקה בהייטק לבין תרומתו לתוצר וליצוא. לכן, הקיפאון בתעסוקה בשלוש השנים האחרונות צפוי להשפיע לרעה על הכלכלה הישראלית כולה.
מספר המועסקים במגזר לא השתנה מהותית בשלוש השנים האחרונות. במחצית הראשונה של 2025 הועסקו במגזר כ־403 אלף עובדים – 11.5% מכוח העבודה בישראל, לעומת 11.3% ב־2024 ו־11.6% ב־2023. שיעור הצמיחה במחצית הראשונה של 2025 עמד על 1.2% בלבד לעומת התקופה המקבילה אשתקד – שיעור נמוך בהשוואה לשנים שלפני 7 באוקטובר, אז עמד ממוצע הצמיחה על למעלה מ־6% בכל חציון ראשון.
לראשונה נרשמה ירידה במספר העובדים במחקר ופיתוח – כ־14 אלף פחות במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה ב־2024, ירידה של 6.5%. בממוצע, שיעור הצמיחה בתעסוקה ירד לפחות מ־2% לשנה מאז 2023, אחרי עשור שבו רוב השנים נרשמה צמיחה של למעלה מ־5%. נתון זה ממחיש את המצב המדאיג בשוק העבודה בהייטק.
חלק ההייטק ביצוא הישראלי
היקף יצוא ההייטק ב־2024 עמד על כ־78 מיליארד דולר, ש־72% מהם הגיעו משירותי תוכנה – עלייה שנתית של 5.6%. בחודשים הראשונים של 2025 נמשכה מגמה זו, וחלק ההייטק בסך היצוא הגיע ל־57.2%, לעומת 56.4% ב־2024.
כ־72% מיצוא ההייטק הוא שירותי תוכנה, לעומת פחות מ־28% מתעשיות טכנולוגיות – ענף הסובל מקיפאון למרות גידול בביקוש למוצרי ביטחון. מאז שההייטק הישראלי הפך לתעשייה מבוססת־שירותים, תרומת היצוא הפיזי ירדה משמעותית – לעומת כ־60% ב־2013.
הדו"ח מציין שכ־6.6% מיצוא ההייטק חשוף למכסים שהטילה ממשל טראמפ. יצוא סחורות הייטק לארה"ב ב־2024 עמד על כ־5 מיליארד דולר – כרבע מסך יצוא ההייטק – ירידה משיעור של 10.4% ב־2016 ל־6.6% ב־2024.
השקעות הון סיכון וחברות סטארט־אפ
בצד החיובי, נמשכת התאוששות ההשקעות בחברות סטארט־אפ ישראליות.החברות שבו לרמות גיוס הון שהיו ב־2019–2020, וישראל שמרה על מקומה כחמישית בעולם בגיוסי הון, אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.
ב־2025 התרכזו 60% מההשקעות בחברות סייבר או תוכנות ניהול. ישראל ממשיכה לשמור על המקום הראשון בעולם בהוצאה על מחקר ופיתוח כאחוז מהתוצר – פער שהולך וגדל לעומת מדינות ה־OECD.
פחות עסקאות רכישה… ופחות חברות סטארט־אפ
שנת 2025 צפויה להיות שנה שיא בתחום עסקאות המיזוגים והרכישות, עם עסקאות ענק כמו WIZ ו־CyberArk.
עם זאת, מספר העסקאות נמוך מהממוצע השנתי שנרשם בין 2015–2022.
גם מגמת הירידה בהקמת חברות חדשות נמשכת: מספר הסטארט־אפים החדשים כיום נמוך לפחות בחצי לעומת המצב לפני עשור, ורובם מוקמים בתחומים רוויים כמו תוכנות לארגונים, פינטק, מסחר אלקטרוני וסייבר.
ירידה בגיוסי ההון לקרנות הון סיכון
יכולתן של קרנות ההון סיכון הישראליות לגייס כספים ממשיכה להיחלש. שנים של משברים פיננסיים (2008 ושנתיים האחרונות) פגעו בהיקף הגיוסים. בין 2023–2025 נרשמה ירידה חדה לעומת השנים 2017–2022.
למרות שגם בארה"ב ובאירופה נרשמה ירידה בגיוסי כספים, הירידה בישראל הייתה חדה יותר – הן בהיקף הכספים הכולל והן בגודל הממוצע של הקרנות.
ישראל מובילה עולמית בהוצאה על מחקר ופיתוח (R&D)
ישראל ממשיכה להוביל בעולם בהוצאה על מחקר ופיתוח אזרחי כאחוז מהתוצר המקומי.
בשנת 2023 עמד שיעור ההוצאה על 6.35%, לעומת 4.2% ב־2014. קוריאה הדרומית מדורגת שנייה עם כמעט 5%, ובארה"ב השיעור עומד על 3.45% – נמוך מישראל אך גבוה מהממוצע במדינות ה־OECD (2.7%).
