וושינגטון והתקיפה על דוחה: השתקה או התחזות?
האם באמת הפיקוד המרכזי האמריקאי, עם כל אמצעי הסיור והמודיעין שלו, לא היה מודע מראש להכנות הישראליות למתקפה על דוחה?
בתחילה מיהר הבית הלבן להכחיש כל ידיעה מוקדמת לגבי התקיפה שאירעה בקטר ב־9 בספטמבר: "ישראל הודיעה לצבא האמריקאי על ההתקפה רק דקות לפני ביצועה", בעוד "חיישנים לווייניים אמריקאיים איתרו את מסלול הטילים לעבר דוחה", כך לפי דו״ח מפורט שפורסם ב"וול סטריט ג׳ורנל" ב־13 בספטמבר.
במהלך ביצוע הפעולה שררה בערפל ובבלבול במידע הראשוני — אולי כדי לשרת סיפור מסוים שניסה להוריד את הדגש על מסלול טיסת מטוסי הקרב העוינים שחדרו לשמי מדינות ערב — ובדיווחים הראשונים הוזכרו עברי תעופה מעל ירדן, סוריה, עיראק וסעודיה על מנת לכסות מרחק של 1,800 ק״מ לעבר דוחה. בהמשך נטתה "וול סטריט ג׳ורנל" להנחה כי "ישראל" השתמשה במטוסי קרב (8 F-15 ו-4 F-35) שטסו מעל ים סוף בניסיון "להימנע מפירצות בתחום האווירי הסעודי", וכי שוגרו טילים בליסטיים ממרחק רב (כ-1,800 ק״מ) — עם זאת, המרחק האווירי בין נמל ג׳דה לדוחה עומד על כ־1,330 ק״מ.
"וול סטריט ג׳ורנל" ציינה שימוש, כביכול, בטילים בליסטיים שנורים מהאוויר (כדוגמת מערכות "ROCKS" או "Golden Horizon") — דבר שמאפשר למטוסי הקרב להימנע מחציית שמי מדינות ערב, שכן ניתן לשגרם ממרחק רב ולתקן את מסלולם אוטומטית במהלך הטיסה. ייתכן שהעיתון הסתמך על ההנחה שהמסלול המוצהר היה תיאורטית וטכנית אפשרי, במיוחד נוכח הימצאותן של טילים בליסטיים מתקדמים במחלקה שיש להם טווח של עד 2,000 ק״מ.
ראוי להזכיר את יכולות הטכנולוגיה האמריקאית במעקב אחר תנועות לוגיסטיות ישראליות לקיום תקיפות אוויריות — ויש להזכיר דליפות שנחשפו בדו״ח מודיעיני אמריקאי חדש לפני הבחירות לנשיאות ובתקופת ממשל ביידן, החושף טכניקות אלה (נזכיר את עיקרי תוכנו מיד).
ולמען הסחת הדעת והסרת האחריות ממחליט התקיפה, הביע הנשיא דונלד טראמפ את "אכזבתו העמוקה" על כך שלא הוקשב לו בשיחה טלפונית עם בנימין נתניהו (לפי "הניו יורק טיימס", 9 בספטמבר). דוברת הבית הלבן ציינה פוסט של טראמפ ב"טראות' סושאל" שבו כינה את "הפצצה החד־צדדית על קטר — מדינה ריבונית ובעלי ברית קרוב של ארה״ב — כלא משרתת את יעדי ישראל או אמריקה", והבטיח שדבר כזה לא יישנה.
במישור המבצעי טוענים מומחים צבאיים כי "התוכנית לפעולה זו תכננה במשך חודשים, והייתה נחלת פגישות שבועיות מצומצמות בין מספר בכירים ביטחוניים לבין ראש הממשלה הישראלי" — טענה המחזירה את האפשרות שממשל ארה״ב היה מעורב או מודע לתכנית זו.
מומחים צבאיים אמריקאים (שסירבו להזדהות) הוסיפו כי "מאד לא סביר שההתקפה הייתה מתאפשרת בלי אישור של דונלד טראמפ", והביאו כדוגמה את דבריו הפומביים, יומיים לפני המתקפה, כאשר הוציא "אזהרה אחרונה" לחמאס, קרא לקבלת הצעתו וכוה אמר בפלטפורמה שלו: "אזהרתי את חמאס מהשלכות הסירוב — זוהי אזהרתי האחרונה, ולא תהיה אחרת!"
במקביל דיווח אתר "מידל איסט איי" המקורב למודיעין הבריטי כי ההפצצות הוסכמו מראש עם הממשל האמריקאי. רשת CNN דיווחה, בציטוט מקור ישראלי, כי ארה״ב "הודעה מראש על התקיפה על קטר".
כמו תמיד, טראמפ נוטה להשתולל בדיבוריו: פרסם בפלטפורמה שלו שההחלטה לבצע את התקיפה התקבלה בידי ראש הממשלה הישראלי ולא בידי הוא; וכי ארה״ב "הזהירה את קטר — אך לצערנו ההודעה הגיעה באיחור רב מדי כדי למנוע את ההתקפה".
ארון דיוויד מילר, איש משא ומתן אמריקאי לשעבר וחוקר בקרנגי לשלום בינלאומי, אמר על ההתקפה על דוחה: "בנקודה זו, אני חושב שדונלד טראמפ כועס על שיטותיו הטקטיות של בנימין נתניהו, אך הוא מסכים אינסטינקטיבית עם עמדתו של נתניהו שאי אפשר להשמיד את חמאס רק כארגון צבאי — יש להחלישו באופן רדיקלי."
בחזרה לדו״ח הרשמי שהוזכר, אשר הכיל פרטים רגישים על מבצע "האופק הזהוב" במעריך המודיעיני האמריקאי — להלן העיקרים ממנו:
הדלפות מודיעיניות
מסמכים מודיעיניים דלויים מארכיון הסוכנות הלאומית למודיעין גיאו-מרחבי (NGA) מאוקטובר 2024 חשפו תכניות ישראליות למתקפות "נקמה" נגד איראן.
המסמכים הזכירו שני מערכות ירוט בליסטיות המושלכות מהאוויר (ALBM) של ישראל: "האופק הזהוב" (Golden Horizon) ו"רוקס" (ROCKS).
טבעו וטווחו של "האופק הזהוב"
סבורים כי "האופק הזהוב" מתייחס למערכת הטיל "בלו ספרו" (Blue Sparrow) — טיל בליסטי הנורה מהאוויר, אורכו כ־6.5 מטרים וטווחו מוערך בכ־2,000 ק״מ (1,240 מיילים).
הטיל נועד במקור כסיל ריס-טארגט לחיקוי טילי איראן (כמו שׁהאב 3) לצורך בדיקות מערכת ההגנה האווירית הישראלית ("חץ"), אך הוסב לשימוש תוקפני.
מאפשר למטוסים ישראליים לשגר ממרחק רב (ממחוץ לאזורי אוויר עוינים), ולהימנע מחציית שמיים עוינים.
ההכנות והתכנונים הישראליים
המסמכים תיעדו הכנות בבסיסים אוויריים (כמו חצרים ורמון) להעמדת הטילים כבר מ־8 באוקטובר 2024.
ישראל תכננה תקיפות "מורחבות מאוד" נגד אתרים צבאיים באיראן
השלכות ההדלפה
ההדלפה חשפה כי ארצות הברית עקבה אחר ההכנות הישראליות באמצעות צילומי לוויין – דבר שפגע ביחסים האמריקאיים–ישראליים ועיכב את התקיפות האפשריות.
בנוסף, נחשף לראשונה במסמך מודיעיני אמריקאי רשמי כי לישראל יש נשק גרעיני.
שימוש קודם
ישראל השתמשה בטילים דומים (כמו "בלו ספרו") במתקפה מוגבלת נגד מכ״ם איראני סמוך לאספהאן באפריל 2024.
רקע ההדלפה
ב־18 באוקטובר 2024 הודלפו שתי מסמכים אמריקאיים סודיים ביותר באפליקציית טלגרם, בערוץ בשם *Middle East Spectator* המזוהה עם איראן.
המסמכים, שיצאו מהסוכנות הלאומית למודיעין גיאו־מרחבי (NGA) ומהסוכנות לביטחון לאומי (NSA), כללו ניתוחי צילומי לוויין ותוכניות ישראליות למתקפה נקמנית נגד איראן.
תוכן המסמכים שדלפו
- היערכות ישראלית שכללה סידור מחדש והעברת תחמושת מתקדמת ונכסים צבאיים הכרחיים לתקיפה.
- תוכניות מפורטות למסלולי מל״טים ישראליים ותקיפותיהם נגד מטרות באיראן.
- תרגילים רחבי היקף של חיל האוויר הישראלי, שכללו מטוסי קרב, מטוסי מודיעין וטילי אוויר־קרקע.
- המסמכים ציינו גם שישראל מכינה טילים בליסטיים מוטסים (ALBMs) מסוג Golden Horizon ו־ROCKS בבסיס חצרים האווירי החל מ־8 באוקטובר 2024.
- אחד המסמכים הדגיש כי לישראל יש נשק גרעיני — הפעם הראשונה שיכולת זו מאושרת במסמך רשמי אמריקאי.
החקירה והמעצר
הרשויות בארה״ב פתחו בחקירה מיידית לאחר ההדלפה. החשוד זוהה בשם אסף ויליאם רחמן (נולד ב־1990), אנליסט ב־CIA בעל סיווג סודי ביותר.
רחמן נעצר ע״י ה־FBI ב־12 בנובמבר 2024 כשהגיע לעבודתו בקמבודיה, והועבר לגואם לצורך העמדה לדין.
ב־17 בינואר 2025 הודה בבית משפט פדרלי בווירג׳יניה בשתי עבירות הקשורות להחזקת מידע ביטחוני מסווג והעברתו שלא כחוק.
השלכות ההדלפה
בכירים אמריקאים תיארו את ההדלפה כ״מדאיגה ביותר״ וסיכון לביטחון הלאומי. הרשויות בישראל הודו בחומרת הפרסום.
פרשנים התריעו מפני מתיחות ביחסי וושינגטון–ישראל עקב הפגיעה במסגרת שיתוף המודיעין.
ההדלפה חשפה גם את שיתוף הפעולה ההדוק בין ארה״ב לישראל במעקב לווייני, מה שגרם למבוכה דיפלומטית.
שאלות פתוחות לווושינגטון, דוחה ואחרים:
- האם באמת הפיקוד המרכזי האמריקאי, עם כל יכולותיו המודיעיניות והסיוריות, לא ידע מראש על ההכנות הישראליות למתקפה על דוחה?
- האם ייתכן שמטוסי חיל האוויר הישראלי יפעלו במרחב הפיקוד המרכזי האמריקאי ללא תיאום מוקדם?
- מדוע לא הופעלו מערכות ההגנה האווירית האמריקאיות או הקטריות שמגינות על בסיס אל־עודייד?
- האם הופר המרחב האווירי הסעודי – ואם כן, מדוע לא התגלה הדבר?
- מה עושה קצין הקישור הישראלי המשובץ בפיקוד המרכזי בבסיס אל־עודייד?
- מהו תפקיד משרד המוסד בדוחה (לפי *וושינגטון פוסט*, 12 בספטמבר, המדווח כי הוא קיים וכי המוסד התנגד לביצוע חיסול של מנהיגי חמאס בפעולה חשאית בדוחה)?
- כיצד מסבירות מדינות המפרץ הערביות, התלויות בהגנה האמריקאית, את היעדר אותה הגנה כאשר מדובר במתקפה ישראלית על שטחן?
- האם חוסר שביעות הרצון האמריקאי מהפעולה הישראלית החד־צדדית, כפי שטוען ממשל טראמפ, ישנה את יחסו לנתניהו? במיוחד כאשר סנאטור רוביו הצהיר ערב ביקורו בישראל כי "יש לסלוח על מה שקרה" וכי היחסים בין וושינגטון ל"תל אביב" לא ייפגעו.
