נתניהו נמלט מהמצוקה של "קטאר-גייט" על ידי התקפה על דוחא
חלק מהמשקיפים האזוריים סבורים כי הסיבה לכך שנתניהו התעקש לתקוף את מטה חמאס בדוחא, מבלי לקבל את אישור המוסד, נובעת מסוגיית "קטאר-גייט" ו"הצרות הפוליטיות" שלו בזירה הפנימית של ישראל
לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, התקיפה של ישראל על מטה חמאס בדוחא ביום שלישי בערב (9 בספטמבר) נחשבת לאירוע צבאי-פוליטי גדול באזור. פעולה זו, אותה תיארה קטאר כתוקפנות והפרה ברורה של ריבונותה, עשויה להיות תחילתן של התפתחויות במזרח התיכון ובפלסטין הכבושה. על פי הדיווח האחרון שפורסם באתר Ynet, החלטתו של נתניהו לבצע את התקיפה הזו, שלפי התקשורת הישראלית כשלה ולא השיגה תוצאות, לא אושרה על ידי המוסד. ראש המוסד "דוד ברנע" התנגד לחיסול בכירי חמאס בקטאר, מכמה סיבות, בין היתר משום שפעולה כזו עלולה לגרום לקרע ביחסים בין המוסד לקטארים. לכן, המוסד סירב להוציא לפועל תוכנית שהכין בשבועות האחרונים באמצעות סוכנים בשטח לחיסול מנהיגי חמאס. עם זאת, נתניהו החליט לבצע את המבצע הזה באמצעות חיל האוויר. לפי דו''ח Ynet, לנוכח הכישלון המסתמן של התקיפה, לא ברור אם למבצע קרקעי היו סיכויי הצלחה גבוהים יותר.
אבל הנקודה החשובה היא התעקשותו של נתניהו על יישום התוכנית הזו, למרות שידע שסיכויי הצלחתה עשויים להיות לא גבוהים, שהיא עלולה לגרום למתח ביחסי ישראל-קטאר ולסיום המשא ומתן עם חמאס על חילופי שבויים, לדחוף את המדינות הערביות באזור לעבר ברית חדשה נגד המשטר הזה, וחשוב מכל, לעורר את כעסו של טראמפ; משום שטראמפ עודכן בתוכניתו של נתניהו דרך הצבא האמריקאי רק דקות ספורות לפני התקיפה.
בהתחשב בגורמים אלה, ניתן לטעון כי הסיבה להתעקשותו של נתניהו לתקוף את מטה חמאס בדוחא, ללא התערבות ואישור המוסד, נובעת מסוגיית "קטאר-גייט" ו"הצרות הפוליטיות" שלו בפנים.
פרשת קטאר-גייט היא שערורייה פוליטית וביטחונית בממשלת נתניהו, שנחשפה בתחילת 2025, ובמרכזה טענות לשחיתות פיננסית והשפעה זרה. בפרשה זו, יועציו הקרובים של נתניהו מואשמים בקבלת כספים מקטאר כדי להציג תדמית חיובית של המדינה בתקשורת הישראלית ולהשפיע על דעת הקהל בישראל. השערורייה כוללת גם טענות כגון הפרת אמונים, קשר עם סוכן זר, ואף חשיפת מידע סודי.
החקירה בתיק נפתחה על ידי השב"כ והמשטרה, ונחשפה בפברואר 2025. שני יועצים מרכזיים של נתניהו, יונתן אוריש ואלי פלדשטיין, נעצרו במהלך החקירה. הם הואשמו בשיתוף פעולה עם נציג קטאר כדי לערער את תפקידה של מצרים בתיווך במשא ומתן בעזה ולחזק את מעמדה של קטאר. מטרתם הייתה לשפר את תדמיתה של קטאר בישראל ובארצות הברית.
למרות שנתניהו כינה את ההאשמות שקריות וטען כי העלאת הסוגיות הללו היא חלק מקמפיין פוליטי נגדו, החקירה המתמשכת עד היום מראה כי היו ראיות שהובילו את בית המשפט להחליט להשאיר את התיק פתוח. החקירות גילו כי ייתכן שיועצים אלה הדליפו מסמכים סודיים לקטאר. קטאר הכחישה מצידה את ההאשמות הללו והדגישה כי תפקידה כמתווכת במשא ומתן עם חמאס וישראל היה אך ורק לבקשת ארה''ב.
פרשה זו עוררה מתח פנימי בישראל והובילה לעצרות מחאה נגד נתניהו. מפגינים הודיעו כי בעוד שלנתניהו יש שלושה פרשות פתוחות בגין שחיתות ושוחד והוא מופיע בבית המשפט מדי שבוע, הוא מתמודד היום עם אישום חדש המחייב את התפטרותו מהשלטון.
לכן, בתוך לחצים כאלה, נתניהו החליט לתקוף את דוחא למרות התנגדות המוסד, מה שמחזק את הקשר בין קטאר-גייט לבין התקפה הנזכרת לעיל. ניתן להניח שלנתניהו היו שתי מטרות:
הסטת דעת הקהל בישראל - כשנתניהו מתמודד עם הצרות והעלויות ההולכות והגוברות של המלחמה בעזה והשלכות מרחיקות לכת של תגובת הטילים של איראן במלחמת 12 הימים, הוא מתמודד גם עם ידיעות הקשורות לקטאר-גייט. לכן, הוא החליט לפתור את שתי המצוקות העיקריות שלו על ידי תקיפת מטה חמאס - חיסול מנהיגי חמאס והשפעה על מהלך המלחמה בעזה, כמו גם שינוי דעת הקהל. המתקפה על דוחא נחשבת לחלק מהאסטרטגייה של נתניהו להסיח את דעת הציבור הישראלי מהמבוי הסתום הצבאי בעזה ומהלחץ הציבורי להחזרת החטופים. ניתוח זה ראוי לציון, משום שלנתניהו יש היסטוריה של ניצול משברים בינלאומיים למען כיסוי הבעיות הפנימיות.
סיום פרשת קטאר-גייט - כאמור, פרשה זו מתמקדת בקשרים הסמויים של משרד ראש הממשלה נתניהו עם קטאר. כדי להפחית את הלחץ מבית, ניסה נתניהו לנקוט עמדה נוקשה נגד המדינה כדי לטהר את עצמו מאשמות בהשפעה זרה. מכיוון שהאשמות על תשלום מצד קטאר ליועציה העמידו אותו בעמדת הגנה. במצב זה, נתניהו, שממשלתו זעזעה עקב יציאת המפלגות החרדיות בשל חוק פטור החרדים מגיוס ומתמודדת היום עם הצרה של אי-אישור הצעות החוק שלה בכנסת, ללא רוב בפרלמנט, החליט להראות לפחות שצוות שלו אינו נתון להשפעה זרה ובכך לפתור את אחת מהמצוקות הפוליטיות החשובות ביותר. לדעתו, על ידי אימוץ מדיניות אגרסיבית נגד קטאר, היא תוכל לבנות מחדש את אמינותה הביטחונית. לדעתו, על ידי אימוץ מדיניות אגרסיבית נגד קטאר, הוא היה יכולה לבנות מחדש את אמינותה הביטחונית.
גישתו העוינת של נתניהו כלפי בכירים קטאריים, אפילו לאחר המתקפה האחרונה על דוחא, והאיום לחדש את הפעולה, הן גם חלק מהתכסיס הפוליטי הזה. בהקשר זה, הודעת קטאר על השעת התיווך שלה במשא ומתן הייתה תרחיש שנתניהו צפה כנראה. למרות שמצב זה עלול בסופו של דבר להזיק לחטופים הישראליים ולמשפחותיהם, הוא מועיל לחייו הפוליטיים, משום שמוכיח שלצוותו אין תוכניות לחזק את השפעתה של קטאר במשא ומתן, ושהוא אפילו אינו חושש מפרישת המדינה מתיווך בשיחות הללו.
לכן, ניתן להסיק שמה שקרה בדוחא היה פעולה שנועדה אך ורק לקדם את האינטרסים הפוליטיים האישיים של נתניהו. מבצע כושל זה פגע בתהליך שחרור החטופים, וללא ספק יקשה על הישראלים את המצב. הגברת מתקפות הטילים והמל''טים מצד אנסאר-אללה בתימן בימים האחרונים היא חלק מהסלמת המצב.
