טהראן מחויבת לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני ולהסכמי הפיקוח
המשלחת הקבועה של הרפובליקה האסלאמית של איראן למשרד האומות המאוחדות ולארגונים בינלאומיים אחרים בווינה הציגה את עמדותיה והערותיה בנוגע לדוחות מנכ״ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא״א) בפני מועצת הנגידים.
הערה מסבירה ביחס לדוחות מנכ״ל סבא״א למועצת הנגידים, שכותרתה: „הסכם הפיקוח של האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני עם הרפובליקה האסלאמית של איראן (GOV/2025/53 – 3 בספטמבר 2025)” ו-„אימות ופיקוח ברפובליקה האסלאמית של איראן לאור החלטת מועצת הביטחון 2231 (GOV/2025/50 – 3 בספטמבר 2025)”, פורסמה.
הטקסט של ההערה מטעם ארגון האנרגיה האטומית של איראן הוא כדלקמן:
המשלחת הקבועה של הרפובליקה האסלאמית של איראן למשרד האו״ם ולארגונים בינלאומיים אחרים בווינה מבקשת לשתף את הערותיה והתייחסויותיה לדוחות מנכ״ל סבא״א למועצת הנגידים. למרבה הצער, הדוחות שוב לוקים בהקשר משפטי ומקצועי, מבוססים על נרטיב מעוות, ומהווים המשך לגישה בלתי-בונה בעבר שהובילה לתוצאות הרסניות. להלן הנקודות המרכזיות בנוגע לדוחות:
א) תוקפנות צבאית מצד ארצות הברית והמשטר הישראלי נגד מתקנים גרעיניים מוגנים באיראן
איסור תקיפה ואיום בתקיפה על מתקנים גרעיניים במשפט הבינלאומי:
התוקפנות שבוצעה ביוני 2025 מהווה הפרה בוטה של עקרונות מגילת האו״ם, הוראות המשפט הבינלאומי והמשפט ההומניטרי הבינלאומי, האוסרים שימוש בכוח. מסמכים רבים – החלטות מועצת הביטחון, ועידות סקירה של ה-NPT ודיוני מועצת הנגידים של סבא״א – אוסרים במפורש תקיפה או איום בתקיפה על מתקנים גרעיניים. התוקפנות גונתה בחומרה על ידי מספר רב של חברות בקהילה הבינלאומית. הן לא רק סיכנו את השלום והביטחון האזורי והבינלאומי, אלא גם ערערו את יסודות שיתוף הפעולה הבינלאומי.
למרבה הצער, הסוכנות לא מילאה את חובותיה החוקיות להגן על מתקנים גרעיניים בעלי פיקוח, כפי שנקבע בסעיף III.B.1 לתקנון הסוכנות: „לנהל את פעילויותיה בהתאם למטרות ולעקרונות האומות המאוחדות לקידום שלום ושיתוף פעולה בינלאומי”. למרות האזהרות המוקדמות של איראן, מחדל הסוכנות וחוסר פעולתה גרמו לנזק למתקנים גרעיניים מוגנים באיראן וכן לאבדות כבדות בנפש. בנוסף, הסוכנות לא מילאה את חובתה בהתאם לסעיף III.B.4 לתקנון, לדווח למועצת הביטחון של האו״ם: „...אם בקשר לפעילות הסוכנות יתעוררו שאלות שבסמכות מועצת הביטחון, על הסוכנות להודיע למועצה, כאורגן הנושא באחריות העיקרית לשמירה על השלום והביטחון הבינלאומי”.
ב) שיתוף פעולה עם הסוכנות:
החוק שאישרה המג'לס (הפרלמנט) ביוני 2025 על השעיית שיתוף הפעולה עם הסוכנות, מהווה תגובה לגיטימית ורציונלית למעשה התוקפנות. זכותה הריבונית של כל מדינה להגן על שלמותה, ביטחונה ואינטרסי עמה, במיוחד כאשר אינטרסים לאומיים-עליונים וביטחון המדינה הועמדו בסכנה עקב פעולות עוינות של אויב. החוק גם קובע כיצד יבוצעו התחייבויות הפיקוח של איראן כאשר התנאים יבשילו.
עד כה ניהלה איראן שלושה סבבי משא ומתן עם הסוכנות בטהראן ובווינה, כדי לגבש צעדים מעשיים לקיום התחייבויותיה במסגרת הסכמי הפיקוח, לנוכח המצב החריג שנוצר כתוצאה מהתוקפנות ובהתאם לחוק הלאומי החדש.
ג) חומר גרעיני:
כלל החומרים הגרעיניים של איראן מצויים תחת פיקוח מתמשך של הסוכנות. עם זאת, עקב התוקפנות הבלתי-חוקית נגרם קיפאון בפעילויות האימות והפיקוח של הסוכנות. מצב זה ניתן לטיפול עם חזרת השלום וכינון מסגרת הוגנת ומוסכמת הדדית.
ד) סוגיות פיקוח שנותרו:
כלל החומרים הגרעיניים והפעילויות הגרעיניות של איראן הוצהרו במלואם בפני הסוכנות ועברו מנגנון אימות קפדני מאוד. יתר על כן, לא התקיימו באיראן חומרים או פעילויות גרעיניות שלא הוצהרו. הסיבוכים הנוכחיים בתחומי הבטיחות, הביטחון והפיקוח הם תוצאה של תוקפנות בלתי-מוצדקת, ויש להתמודד עימם באופן הדדי.
הסוגיות התלויות ועומדות מהעבר נפתרו והשתקפו בדו״ח המנכ״ל שכותרתו „הערכת סופית על סוגיות עבר והווה בתכנית הגרעין של איראן” (GOV/2015/68) מדצמבר 2015. בנוגע לשתי הסוגיות שנותרו, איראן כבר הציגה את ההסברים הטכניים שלה. ניתן היה לפתור את הנושא בקלות אילו נשקלו ההיבטים הטכניים בלבד, ולא הערכות המונעות משיקולים פוליטיים. איראן חוזרת ומדגישה כי השימוש וההסתמכות על נתונים כוזבים ומפוברקים שסופקו על ידי אויבתה המושבעת – המשטר הישראלי, שאינו חבר ב-NPT ואינו מכבד עקרונות בינלאומיים או את משטר הפיקוח של הסוכנות – הם הטעיה מוחלטת. ההתעקשות לשמר את הסוגיות המפוברקות הללו בדו״חות השונים של המנכ״ל היא הוכחה ברורה לפוליטיזציה הפוגעת באמינות ובניטרליות המקצועית של הסוכנות. המשך גישה זו עלול לסכן את שיתוף הפעולה בין איראן לסוכנות.
ה) סוגיות הקשורות לשני פקחי הסוכנות:
ההתנהלות הבלתי-חוקית של שני הפקחים, שהוציאו מסמכים סודיים ביותר מהמתקן והעבירו אותם אל מחוץ לאיראן – כפי שהשתקף גם במכתב הסוכנות MV-IRA-31.1/SGVI/2025-0271 מיום 27 במאי 2025 – מהווה הפרה של פרוטוקול הביטחון של איראן. יש לציין כי הזכות להתנגד למינוי פקחי סוכנות מוכרת במפורש בסעיף 9(א)(ii) (INFCIRC/214): „אם ממשלת איראן, בין בהצעת מינוי ובין בכל עת לאחר שמינוי בוצע, מתנגדת למינוי, על הסוכנות להציע לממשלת איראן מינוי חלופי או מספר מינויים חלופיים.”
ו) סידורי פיקוח חדשים בתנאי חירום חריגים:
המסמך INFCIRC/214 חסר הוראות ליישום צעדי פיקוח במצב מלחמה. עם זאת, מתוך רצון טוב נכנסה איראן למו״מ עם הסוכנות כדי למצוא דרכים להמשיך לעמוד בהתחייבויות הפיקוח שלה במצב הנוכחי. חוסר מקצועיות הוא שמנכ״ל הסוכנות, בדו״ח שלו (סעיפים 14–15 בדו״ח GOV/2025/53), שיקף ללא הסכמת איראן חלק מטקסט בנושא זה, בטרם הושג לגביו סיכום או הסכמה.
סיכום ומסקנות:
הרפובליקה האסלאמית של איראן מחויבת לחלוטין לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT) ולהסכם הפיקוח (CSA), ותמיד העניקה לסוכנות שיתוף פעולה מלא. במקביל, איראן מצפה שהסוכנות לא תיכנע ללחצים פוליטיים ותשמור על ניטרליות ומקצועיות.
התוקפנות הצבאית הבלתי מוצדקת שהוטלה על איראן שינתה באופן דרמטי את המצב והשליכה על תחומים רבים, לרבות האופן והנוהל ליישום הסכם הפיקוח. כדי להתמודד עם מצב זה נכנסו איראן והסוכנות למו״מ, ואם יסתיים באופן הוגן ומקצועי – תיסלל הדרך להמשך שיתוף הפעולה.
בעוד שאין כל מגבלה על רמת ההעשרה, המנכ״ל הביע לא אחת חשש לגבי רמת פעילויות ההעשרה המפוקחות באיראן – זאת ללא בסיס משפטי. באופן מפתיע, המנכ״ל נמנע מהבעת צער על התוקפנות הברורה נגד מתקנים גרעיניים מוגנים באיראן, אשר אף סיבכה את פעילות האימות של הסוכנות עצמה.
כאמור, המשך פעילויות האימות של הסוכנות במצב המלחמה הנוכחי מחייב סידורי פיקוח חדשים שיוסכמו במשותף. המשא ומתן בנושא זה מתמשך. מצופה שהסוכנות תמשיך את המשא ומתן עם איראן באופן בונה, ותימנע מכל פעולה שעלולה לסכן את התהליך – כמו שיקוף סלקטיבי של טקסטים שטרם הוסכם עליהם.
כדי לסיים משא ומתן זה, יש להתייחס ברצינות לדאגותיה הלגיטימיות של איראן, ובפרט להוראות החוק החדש שאושר לאחרונה על ידי המג'לס (הפרלמנט).
