תעשיינים וחקלאים זועמים על מדיניות המים של ממשלת נתניהו
הבצורת בישראל השנה הייתה כל כך קשה שנפגע גם ענף התיירות, שכן מפלס המים בנהרות ובכנרת ברמת הגולן הכבושה ירד כל כך נמוך שחברות השייט התיירותי לא יכלו להתחיל לפעול בקיץ
פלסטין הכבושה היא חלק בלתי נפרד מהמוקדה (hotspot) של התחממות אזור הים התיכון, וההשפעות מורגשות בירידה בכמויות המשקעים, בהתייבשות נהרות ובהשפעה על זמינות המים. למרות מתקני ההתפלה המשמשים להפקת מי שתייה, ענפים אחרים בשטחים הכבושים מתמודדים השנה עם משבר מים. אזורים כמו הגליל העליון ורמת הגולן שאינם מחוברים למוביל הארצי, חוו השנה ירידה של כ-30 אחוז במקורות המים. בעקבות זאת, משרד האוצר נאלץ לחתום על צו בצורת שיאפשר פיצוי לחקלאים שנפגעו.
לדברי מומחים בתחום המים בישראל, גם אם הירידה בכמות המשקעים נראית מתונה, ההשפעה על מקורות המים עלולה להיות חמורה בהרבה. כי הפחתה בינונית במשקעים עלולה להוביל לצניחה חדה בכמויות המים שנאגרים במאגרים הטבעיים כמו אקוויפרים, נחלים ואגמים טבעיים.
מה שחשוב הוא שפגיעות לבצורת אינה רק שאלה של גיאוגרפיה, אלא גם של מבנה כלכלי ומבנה חברתי. ההתפלה היא פתרון חיוני אבל היא דורשת הרבה אנרגיה, תשתיות ותקציבים, ואם מסיבה כלשהי היא תיפגע, התלות במים טבעיים תגדל. לדברי מומחים באקדמיה הישראלית, אחת הסכנות הגדולות ביותר היא האשליה שהמצב בשליטה, במיוחד כשמגיעות לפתע שנים גשומות.
הבצורת בישראל השנה הייתה כל כך קשה שנפגע גם ענף התיירות, לפי דיווח של ערוץ 11. מכיוון שמפלס המים בנהרות ובכנרת ירדו כל כך נמוך שחברות השייט התיירותי לא יכלו להתחיל לפעול בקיץ, מה שפגעה קשה בענף התיירות בישראל, שמנסה להתאושש מהמלחמה.
בפלסטין הכבושה, חלק מהמים הנדרשים לחקלאות מסופקים ממים שפירים שהוקצו על ידי משרד האנרגיה. עקב הבצורת וצמצום בהיקף המשקעים בשנת 2025, היה חשש שקיצוץ הקצאת המים על ידי הממשלה יביא לירידה בתוצרת החקלאית המקומית ולעליית מחירים. בהקשר זה, הירידה במשקעים והקיצוץ באספקת מים שפירים ממערכת המים הארצית בשנה הזו גררו ייבוש של עשרות אלפי דונמים של שטחים שנועדו לגידולים חקלאיים בגליל.
לפי הערכות משרד החקלאות בישראל, כתוצאה מהבצורת השנה, נגרם נזק של 50 מיליון שקל לענף הזה, וצפוי נזק של עוד כ-150 מיליון שקל עד דצמבר. "אנו בסוף הקיץ ולא רואים איך אנחנו יוצאים מהמצב הזה", אמר גורם במשרד הזה.
הפגיעה כתוצאה מהמחסור בגשמים ובמים פגעה גם בבעלי חיים – בעיקר בדבורים. אין עשבים, חיטה ופרחים בגלל המיעוט במשקעים, ולכן לדבורים יש פחות אוכל. לפי הערכות משרד החקלאות בישראל, נרשמה תמותה של כ-50 אחוז מהדבורים בשנה האחרונה.
בהקשר זה, נשיא הוועדה החקלאית ברמת הנגב "יענקל'ה מוסקוביץ", שישמש נשיא ועידת ישראל לחקלאות 2025, מתריע מפני ערעור של הביטחון התזונתי בישראל והתייבשות נרחבת. מוסקוביץ אומר כי "יש מים מטוהרים שעד היום שופכים לים - כ-100 מיליון קו''ב בשנה - במקום להוליך אותם לנגב. זו רשלנות. אם נמשיך בקצב הזה, נהפוך למדינה שסובלת ממשבר מים.
הוא ביקר את התנהלות המדינה בתחום החקלאות שהביאה לעליית מחירים ולפגיעה ביכולת של הציבור לקנות תוצרת מקומית. "בעישור האחרון הממשלה נגררה לקונספציה שיבוא זול יפתור את יוקר המחיה. בפועל, המחירים לא ירדו. כי הסוחרים קונים בזול ומוכרים ביוקר, ולמדינה אין שליטה על כך, והצרכן משלם את המחיר.
על פי סקר של מכון הגיאוקרטוגרפיה הישראלי, עדיין יש בורות רבה בנושא מחסור המים בקרב התושבים, בין היתר משום שרוב הישראלים מתלים תקווה במפעלי ההתפלה. למעשה, הדו"ח מעיד על כך שהעם הישראלי אינו מודע לעומק משבר המים ולכן אינו נוקט צעדים משמעותיים לחסכון במים. לדוגמה, נמצא כי 40 אחוז מהישראלים טוענים שאין משבר מים, ו-20 אחוז לא יכלו לענות בבירור האם יש משבר מים. לכן, 60 אחוז מתושבי השטחים הכבושים אינם מודעים למצב המים האמיתי. כמו כן, בסך הכל, רק כ-40 אחוז סבורים שיש משבר מים בחקלאות, בעוד שדיווחים מתועדים מראים שישראל מתמודדת עם מחסור במים בענף החקלאות.
לכן, מתקני התפלה נחשבים לאחת התשתיות החשובות ביותר בישראל, ואם הם יינזקו מכל סיבה שהיא, זה עלול להכניס את החברה הישראלית כולה למשבר, עקב תלותה הרבה במשאבי מים לא-טבעיים. נקודה נוספת היא שמשבר הבצורת ומחסור המים בישראל באו לידי ביטוי בתחומים אחרים, אם כי בשל רגישות הנושא, מעט מאוד חדשות מתפרסמות בתקשורת הישראלית. עם זאת, ניתן לראות כי למרות טענות הישראלים בנוגע לניהול המים, הם מתמודדים עם בעיות משמעותיות בתחום החקלאות, מה שגם גרם להם להפסדים חומריים ישירים ועקיפים.
