משבר ענף התיירות בישראל בעקבות המלחמה בעזה
המלחמה בעזה, לצד פתיחת חזיתות נוספות בלבנון ובאיראן, מהוות מכה חסרת תקדים לענף התיירות בישראל.
יחידת המחקר והמידע של הכנסת פרסמה במאי האחרון דו"ח מקיף על מצבו של ענף התיירות מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023. הדו"ח מתמקד בענפי הליבה – בתי המלון והתעופה – שתורמים יחד קרוב למחצית מהכנסות הענף. בשנת 2023 היוו המלונאות כ-26% מכלל ההכנסות, בעוד שהתעופה תרמה כ-18%. ענפי משנה אחרים – כגון סוכנויות נסיעות, מזון, תחבורה ופעילויות פנאי – לא נכללו בדו"ח.
חשיבות הענף לכלכלה הישראלית
ענף התיירות נחשב מרכיב חשוב, גם אם לא מרכזי, בכלכלה המקומית. תרומתו נאמדת בכ-2.5% מהתמ"ג, והוא מספק כ-150 אלף מקומות עבודה ישירים – 3.8% מסך התעסוקה במשק. בשנת 2019, ערב משבר הקורונה, הסתכמו הוצאות התיירים הזרים בכ-25.9 מיליארד ש"ח, כאשר יצוא התיירות נאמד ב-6.7 מיליארד דולר – כ-6.3% מיצוא השירותים.
פגיעה בתיירות הנכנסת
האירועים ב-7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת מאז הובילו לצניחה דרמטית במספר התיירים הנכנסים לישראל.
ב-2015 נכנסו לישראל 3.1 מיליון תיירים, ב-2017 המספר עלה ל-3.9 מיליון, ב-2018 ל-4.1 מיליון וב-2019 שיא של 4.9 מיליון תיירים. מגפת הקורונה ב-2020 עצרה את המגמה, ובשנים 2021–2023 נרשמה התאוששות חלקית בלבד – כ-3.2 מיליון תיירים, שהם 65% מרמת 2019.
לעומת זאת, בשנת 2024, לאחר פרוץ המלחמה, נרשמה קריסה נוספת – כ-מיליון תיירים בלבד, בדומה לרמת 2020. הטיסות הבינלאומיות לישראל צנחו בכ-70%, לאחר שחברות תעופה רבות השעו את פעילותן.
בתי המלון והאירוח
הכנסות ענף המלונאות ירדו ב-2024 בכ-18% לעומת התחזית וכ-25% בהשוואה ל-2023. תרומת התיירות הזרה צנחה ל-10% בלבד, לעומת 43% ב-2019. גם סך הלינות ירד, אולם השימוש הנרחב במלונות לאירוח מפונים מדרום ומצפון ריכך חלק מהפגיעה. ירושלים ותל אביב – שהיו אחראיות בעבר לכ-60% מלינות התיירים – ספגו את עיקר ההפסדים, בעוד שהמלונות בפריפריה נהנו מתפוסה גבוהה יותר בזכות המפונים.
תעסוקה
מספר המועסקים הישירים בענף המלונאות ירד ב-2024 בכ-14.7%, בעוד שמספר המועסקים דרך חברות כוח אדם ירד ב-8.2%. מנגד, השכר הממוצע בענף עלה ב-10%, על רקע מחסור בעובדים – לעומת עלייה של 6.2% בלבד בכלל המשק.
ענף התעופה
רוב חברות התעופה הזרות הפסיקו לטוס לישראל, במיוחד לאחר אזהרת האיחוד האירופי בספטמבר 2024. חברות התעופה הישראליות – אל על, ארקיע וישראייר – נהנו מביקוש מוגבר: מספר נוסעיהן זינק ב-25% (מ-7.2 מיליון ב-2023 ל-9.1 מיליון ב-2024). מחירי הכרטיסים עלו משמעותית, ואל על רשמה זינוק של יותר מ-400% ברווחיה לעומת 2023.
סיוע ממשלתי לענף
הממשלה גיבשה סל תמיכה נרחב לענף התיירות: פיצויים מקרן הנזקים על אובדן הכנסות ונזקי רכוש, דמי אבטלה בהקלות לעובדים שהוצאו לחל"ת, ומענקי תמרוץ לחזרה לעבודה של עד 3,000 ש"ח בחודש לעובדים מהאזורים שפונו.
בנוסף ניתנו הלוואות ייעודיות לענף, מימון עלויות אירוח מפונים בהיקף 175 מיליון ש"ח, ותקציב של 70 מיליון ש"ח לשיווק התיירות הנכנסת ועוד 10 מיליון ש"ח לעידוד תיירות פנים. עסקים נפגעים קיבלו פיצויים גם על מניעת כניסת פועלים פלסטינים לשוק העבודה.
השוואה למשברים קודמים
זוהי איננה הפעם הראשונה שענף התיירות בישראל נפגע בעקבות מלחמות או משברים ביטחוניים. במלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 ובמבצע "צוק איתן" ב־2014 נרשמה ירידה חדה במספר התיירים, אך תקופת השפל הייתה קצרה יחסית, ולאחריה הגיע התאוששות מהירה בהשוואה למצב הנוכחי. לעומת זאת, מגפת הקורונה גרמה לקריסה כמעט מוחלטת של הענף, וההתאוששות ממנה נמשכה כמה שנים – מה שממחיש היטב את פגיעותו של ענף התיירות בפני משברים מקומיים וגלובליים.
המלחמה הנוכחית יצרה משבר מורכב במיוחד בענף. מצד אחד נרשמה צניחה חדה במספר התיירים הזרים, ומצד שני עלה הביקוש המקומי עקב פינוי יישובים רבים בצפון ובדרום, כך שהמלונות התבססו במידה רבה על שוק מקומי ועל אירוח מפונים במקום על תיירות נכנסת. ייחודה של המלחמה הנוכחית טמון במשך הזמן, בריבוי החזיתות ובעוצמתה, מה שמגביר את חוסר היציבות וחוסר הוודאות בענף ובכלכלה הישראלית בכלל.
אפשרויות ההתאוששות
ניסיון העבר מלמד כי ענף התיירות מסוגל להסתגל ולהתאושש לאחר משברים, כפי שקרה במקרים קודמים. ואולם, המצב הנוכחי מציב אתגרים חסרי תקדים, בשל המשך הלחימה והימשכותה, לצד מתיחות ביטחונית מתמשכת שפוגעת באמון השווקים ובאמון התיירים.
עיקרי ממצאי הדו"ח
- ענף התיירות הוא הנפגע המרכזי מכל משבר ביטחוני, שכן זרימת התיירים נעצרת כמעט מייד עם פרוץ העימותים.
- הפתרון החלקי – תפוסת מלונות באמצעות מפונים וחיילי מילואים – אמנם יצר מקור הכנסה מוגבל, אך לא הצליח לפצות על אובדן ההכנסות מתיירות נכנסת.
- בעוד שהתיירות הנכנסת קרסה, דווקא חברות התעופה הישראליות ומלונות שהוסבו לאירוח מפונים רשמו רווחים יוצאי דופן.
הדו"ח מסכם כי המלחמה בעזה, לצד פתיחת חזיתות נוספות בלבנון ובאיראן, מהווה מכה חסרת תקדים לענף התיירות בישראל – חמורה אף יותר מזו שנרשמה במלחמות ובעימותים קודמים. הענף חווה ירידה חדה במספר התיירים, בהכנסות וביצוא התיירותי, ונאלץ להישען על פתרונות זמניים כגון אירוח מפונים ותמיכה ממשלתית במקום פעילות תיירותית יציבה. עוד מצוין כי עתיד הענף תלוי ביציבות הביטחונית ובמדיניות ממשלתית שתצליח להציג את ישראל כיעד תיירותי בטוח – יעד שנראה רחוק מהשגה בעתיד הקרוב, נוכח המשך הלחימה והמתיחות האזורית.
