כיצד הוצאות צבאיות מכניסות את ישראל למשבר?
מומחים כלכליים ופוליטיים ערביים ומערביים מזהירים כי הפזיזויות הצבאיות של בנימין נתניהו באזור יובילו ללחץ כלכלי כבד וחסר תקדים על המשטר הציוני בעתיד הקרוב, ובעקבותיו לבעיות חברתיות
טהרן – אירנ''א - מומחים כלכליים ופוליטיים ערביים ומערביים מזהירים כי הפזיזויות הצבאיות של בנימין נתניהו באזור יובילו ללחץ כלכלי כבד וחסר תקדים על המשטר הציוני בעתיד הקרוב, ובעקבותיו לבעיות חברתיות.
לפי אירנ''א, טעותו של בנימין נתניהו בביצוע תוקפנות צבאית פלילית נגד איראן היא שמלבד היותה מבוססת על תמיכה טכנולוגית, צבאית ולוגיסטית מערבית, התבססה לא פחות גם על "קמפיין תעמולה" ו"לוחמה פסיכולוגית". אחד המרכיבים של קמפיין תעמולה זה, מלבד הצנזורה החמורה על ידיעות שמגלות נפגעים ונזקים צבאיים ואנושיים של המשטר הציוני במהלך התוקפנות הצבאית הזו, הוא הצנזורה ויצירת הגבלות על פרסום דיווחים הקשורים להוצאות הכספיות של משטר זה.
כלי התקשורת, שמתפארים בניצחון המוחלט של המשטר הישראלי בפעולה הצבאית נגד איראן, לעולם אינם מתייחסים להשפעות העלויות הכבדות של מערכות צבאיות ישראליות בזירות שונות על תושבי השטחים הכבושים. על פי הערכות ודיווחים מסוימים, העלויות וההפסדים הכספיים של ישראל במלחמה האחרונה שהטיל המשטר הזה נגד איראן עלו על 40 מיליארד דולר.
יש לבחון איזו השפעה תהיה לעלויות אלו על העניינים הכלכליים והחברתיים של המשטר הציוני. הדו"ח האנליטי הבא פורסם על ידי מכון המחקר הישראלי "אדוה", והוא כמובן אינו כולל את העלויות וההפסדים הכבדים והמפרכים של משטר תל אביב במלחמה האחרונה.
עם זאת, הוא מצביע גם על בעיותיו הפנימיות הרבות של המשטר, מידע שאינו נמצא בכותרות הידיעות בכלי תקשורת מערביים מרכזיים, ולכן, הוא יהיה מעורר מחשבה ושימושי מאוד. דו"ח זה נכתב על ידי "שלמה סבירסקי", מייסד מרכז אדוה.
הסבל האנושי שנגרם עקב המלחמה האחרונה הוא חסר תקדים בתולדות המלחמות של ישראל. בהקשר זה, הצעת התקציב לשנת 2025 מבטיחה לישראלים "שנים שחורות", שנים ללא סדר יום חברתי.
מאז הקמתה, ישראל נאלצה להתמודד עם שני אתגרים תקציביים - אתגר ביטחוני להחזיק צבא גדול יחסית, היכול לעמוד תכופות עם צבאות של מדינות שכנות וכן עם כוחות גרילה מקומיים ואזוריים; ואתגר חברתי-כלכלי, שפירושו המעשי הוא החזקת מערכת שירותים חברתיים מורכבת ברמת מדינות המערב, היכולה לשמש הן לקידום רמת החיים הכללית לזו של מדינות מפותחות וגם לקידום יכולות חדשניות לאזרחיה.
תקציב הביטחון והתקציב החברתי-כלכלי
לפני כמעט שלושה עשורים, באוקטובר 1995, החל מרכז אדוה לפרסם ניתוח שנתי עצמאי של הצעת התקציב הממשלתי. במרבית השנים מאז, המסמך של אדוה התמקד בתקציב החברתי והכלכלי. להתמקדות זו היו שתי סיבות: ראשית, העובדה שתקציב הביטחון של ישראל מעולם לא התפרסם במלוא פרטיו; ושנית, המסמך החברתי והכלכלי של אדוה משך ביקוש של עשרות ארגונים חברתיים שנולדו באותן שנים. נזכיר כי עשור אחד קודם לכן, ב-1985, הנהיגה ישראל את "תוכנית החירום לייצוב המשק", שעיקרה הפרטה של שירותים חברתיים. במסגרת זו, מאז ועד היום הופרטו מרבית שירותי הרווחה הניתנים באמצעות קבלני משנה, כפי שהופרטו גם שירותי החינוך הבלתי פורמלי והעשרה בחינוך הפורמלי. במקביל, נעשו מאמצים להחליש את האיגודים המקצועיים ובראשם הסתדרות העובדים הכללית.
שנים ספורות לאחר מכן, ב-2001, ניצבה ישראל מול משבר כפול: אינתיפאדה שנייה ומשבר עולמי בענפי ההיי-טק. בתגובה, הממשלה החליטה לנקוט בצעדים כלכליים חריפים ובראשם קיצוצים בתקציבי השירותים החברתיים של ישראל. בעוד קיצוצים אלה פגעו במרבית האוכלוסייה הישראלית, אך במיוחד בבעלי הכנסות בינוניות ונמוכות.
על כן החליטו במרכז אדוה לקרוא לניתוח השנתי שלהם "שנה שחורה". שנה לאחר מכן, כשהמדיניות התקציבים נותרה ללא שינוי במצב השחור ההוא, נתנו לפרסום השנתי שלהם את הכותרת "שנים שחורות".
מאז אותן שנים שחורות חלפו שנות דור והם שוב נדרשים להתמודד עם שני משברים בו-זמנית - מלחמה ומשבר כלכלי חמור. אין זה סוד שתקציב ביטחוני ותקציב חברתי שלובים זה בזה.
הסבל האנושי שהמלחמה הנוכחית יצרה הוא ללא תקדים במערכות של ישראל. עשרות אלפי משפחות איבדו את יקיריהן, את מקורות המחייה שלהן ואת קורת הגג שמעל לראשן. במישור הלחימה, צבא ישראל גייס והחזיק במשך למעלה משנה עשרות אלפי אנשי מילואים והשתמש בכמות אדירה של ציוד וחימוש צבאי. הגיוס, מצדו, פגע בענפי משק רבים.
מה שנדרש עתה, אם כן, הוא תקציב חברתי-כלכלי שיעמיד את המשק על רגליו. אלא שהפעם חורג הדיון התקציבי מן החלוקה "הרגילה" בין תקציב ביטחוני ובין תקציב חברתי, שכן מלחמת "חרבות ברזל", שהתחילה כעימות "רגיל" בין ישראל לפלסטינים, העלתה אל פני השטח עימות רחב הרבה יותר: העימות המעצמתי בין ארה''ב ובעלות בריתה מחד ובין סין, ברית המועצות ואיראן מצד שני, על שליטה במזרח התיכון בכללותו.
ישראל, כאחת המשתתפות במערכה גדולה זו לצד ארה''ב נלחמה ב-7 זירות שונות. מאז תחילת המערכה באוקטובר 2023 העניקה ארה''ב לישראל סיוע צבאי בסך 22 מיליארד שקל.
סכום גדול זה מוצג כ"מתנה", אלא שזו מתנה עצמית, כיוון שרובה מיועד לרכישה של ציוד ונשק ממפעלים בארה''ב, ובכך מחזקת את התעשייה הביטחונית האמריקאית.
לא זו בלבד, הציוד הרב שנרכש מחייב שימוש ותחזוקה שוטפת בידי אנשי צבא ישראליים. במלים אחרות, מדובר במערכה הכובלת את ידיה של ישראל לתקציב ביטחוני למשך שנים. בניסוח אחר, היא מקשה על ישראל להמשיך ולפתח תקציב חברתי ראוי לשמו.
כך רואה זאת שר האוצר הימני "בצלאל סמוטריץ", אך מנקודת מבט הפוכה. במסיבת עיתונאים שנערכה ב-3.9.2024 הבהיר סמוטריץ כי נחוצה כלכלה חזקה כדי לשאת את משא הביטחון לאורך שנים. הוא הדגיש כי ישראל חייבת להמשיך להילחם בכל הזירות – בדרום, בצפון, ביהודה ושומרון, וגם בזירות רחוקות יותר, וכי אין דרך אחרת. על הרקע הזה הצעת התקציב לשנת 2025 מבטיחה לישראלים הרבה "שנים שחורות". הרבה שנים ללא סדר יום חברתי ותוכניות רווחה.
