ישראל מהדקת את המצור: צמצום אספקת מים כדי "לדחוף" את תושבי עזה דרומה
הממשלה מתכננת להפחית את אספקת המים לעיר עזה כחלק מתוכנית להשתלטות על כלל הרצועה, כך דווח בתאגיד השידור הישראלי.
דיווחים חדשים מצביעים על כך שממשלת נתניהו שוקלת לקצץ באספקת המים לצפון רצועת עזה – מהלך הנתפס כענישה קולקטיבית חמורה, שנועד להאיץ את עקירתם הכפויה של מאות אלפי אזרחים מדרום לעיר. על פי החשיפה, במקביל להפחתת המים בצפון, ישראל משקמת קווי מים לדרום – לא כמענה הומניטרי אמיתי אלא כהכנה למהלך צבאי של שליטה כוללת ברצועה.
האסטרטגיה הזאת מתווספת לשורה של צעדים שישראל כבר נוקטת – מניעת דלק, הגבלת מזון, פגיעה בתשתיות בריאות וחשמל – שזכו לביקורת חריפה ברחבי העולם כהפרת בוטה של המשפט הבינלאומי. משרד התקשורת בעזה חשף כי כבר בינואר ניתקה ישראל את המים של חברת "מקורות", אחד המקורות המרכזיים שנותרו לתושבים. במרץ נותק גם קו החשמל האחרון למתקן ההתפלה, מה שגרם לייבוש מלאכותי של אוכלוסייה שלמה.
ביום רביעי אישר שר הביטחון ישראל כ"ץ את תוכנית "מרכבות גדעון 2", המכוונת להשתלטות מלאה על העיר עזה, זאת למרות שחמאס הסכים עקרונית להצעת הפסקת אש ולמרות מאמצי התיווך הבינלאומיים. התוכנית מתוכננת בשלבים: תחילה עקירת כמיליון תושבי עזה דרומה והקפת העיר, ובהמשך פלישה למחנות הפליטים במרכז, שרבים מהם כבר חרבים.
החזון הישראלי מציג "אזורי הומניטריים" בדרום, שאליהם יועברו בכפייה למעלה מ-800 אלף פלסטינים, תחת אוהלים, מקלטי חירום ובתי חולים שדה – תסריט המזכיר לא מעט מחנות פליטים משנות הארבעים, אלא שכעת הוא מתרחש לעיני המצלמות ובחסות שתיקת חלק מהקהילה הבינלאומית.
המספרים מצמררים: מאז אוקטובר 2023 נהרגו בעזה יותר מ־62,100 פלסטינים. הרצועה כולה חרבה, ורעב המוני מאיים על מאות אלפים. כל זאת בזמן שישראל מתמודדת עם צווי מעצר בינלאומיים שהוציא בית הדין הפלילי בהאג נגד נתניהו ויואב גלנט, ועם תביעה על רצח עם בבית הדין לצדק – אך בפועל, בשטח, תוכניות "הדחיפה דרומה" והשליטה המוחלטת נמשכות.
ההחלטה להשתמש במים – המשאב הבסיסי ביותר לקיום – ככלי מלחמה, חושפת את עומק המשבר המוסרי והמשפטי שמדיניות ישראל נקלעה אליו: במקום לראות בתושבי עזה בני אדם, הם נתפסים כאמצעי לחץ, כלי מיקוח, או "בעיה דמוגרפית" שיש לנהל.
