התוכנית המסוכנת של הכובשים נגד עזה; מדוע העיר עזה חשובה למשטר הישראלי?
כשהתקשורת הציונית מנסה להסיט את תשומת הלב העולמית מהמציאות בשטח על ידי התמקדות בידיעות מצונזרות, כמו חילוקי הדעות בין הדרג המדיני והדרג הצבאי במשטר הציוני בנוגע לתוכנית כיבוש עזה, הצבא הכובש נוקט צעדים להתקפה מסיבית על העיר עזה
לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, במהלך יותר מ-22 חודשי המלחמה ברצועת עזה, צבא ישראל נכנס שוב ושוב לעיר עזה שבצפון הרצועה ואז נסוג משם.
מה הסיפור של התוכנית לכיבוש העיר עזה?
התקפות הצבא הכובש על העיר עזה כללו תקיפות קרקעיות ואוויריות על שכונות כמו זייתון וסברה, שימוש ברובוטים ממולכדים וירי ארטילרי, והכובשים טענו מספר פעמים כי אין עוד כוחות המזוהים עם ההתנגדות הפלסטינית בעיר הזאת. אבל בכל פעם לאחר שהצבא הכובש נסוג, כוחות ההתנגדות השתלטו מחדש על עמדות שונות בעיר עזה.
גם כיום, הציונים ובנימין נתניהו, ראש ממשלת המשטר הכובש מדברים על כיבוש העיר עזה ולאחר מכן כל רצועת עזה, כשנכשלו בהשגת מטרותיהם המוצהרות במלחמה, ובזמן שסבב חדש של משא ומתן על הפסקת אש החל בדוחא לפני יותר מחודש.
האתר הישראלי "Ynet" דיווח בהקשר זה: המצב בשטח והחלטת הקבינט המדיני-ביטחוני מצביעים על הכנה למבצע קרקעי רחב יותר במרכז העיר עזה. החלטה זו כוללת הגברת מוכנות הכוחות והשלמת הכנה לגיוס מילואים - בהתאם להנחיות הדרג המדיני והצבאי. אך עדיין לא ניתן לקבוע אם מדובר יהיה במתקפה קרקעית מקיפה וסופית על העיר עזה.
כלי התקשורת הישראלי הדגיש כי כמובן, בימים האחרונים מתנהלים דיונים בדרג המדיני והצבאי על האפשרות לכיבוש מחדש של העיר עזה כבר בימים הקרובים.
בימים האחרונים הודיע צבא ישראל כי הרמטכ"ל "אייל זמיר" קיים דיון עם פורום המטה הכללי, נציגי שב"כ ומפקדים צבאיים נוספים, שבמסגרתו אושר הרעיון המרכזי לתוכנית הפעולה לכיבוש עזה. לפני כן, גובשה גם מסגרת ראשונית לגיוס 80,000 עד 100,000 אנשי מילואים. ובמקביל, אייל זמיר התמודד עם מחאות וכעס מצד משפחות חטופים שקראו לו לא לסכן את ילדיהם, כמו גם עם זעמם של אנשי מילואים שחוקים.
גורם ביטחוני ציוני דיווח כי מלבד ההכנות הצבאיות למבצע קרקעי רחב היקף, במערכת הביטחון הישראלית מגבשים תוכנית הומניטרית שלמה כדי להבטיח שבאזור שאליו יפונו העזתים יהיו תשתיות הומניטריות מספקות מבחינת מזון, מענה רפואי, מים ותשתיות חיוניות אחרות.
הגורם הציוני אמר כי שירותי הביטחון הישראליים מעריכים כי יש לפנות בין 800 אלף למיליון תושבים מצפון רצועת עזה לפני הפעולה הקרקעית של צבא ישראל. זה ממחיש את מורכבות התמרון הקרקעי המתוכנן של ישראל. תמרון זה אינו מוגבל ללחימה ולשימוש בכוח צבאי, אלא כולל גם ניהול עניינים אזרחיים כדי לרסן את הלחץ הבינלאומי על ישראל.
בהקשר זה, "גלי צה"ל" דיווח כי הרמטכ"ל מקיים פגישה לאישור תוכניות לכיבוש עזה לפני ה-7 באוקטובר. על פי דיווח זה, בקרוב יתחילו תמרונים בתוך עזה, ופינוי התושבים ידרוש את הפיכת דרום רצועת עזה לאזורים הומניטריים! "גלי צה"ל" הודיע כי ארבע אוגדות מרכזיות ועשרות אלפי חיילי מילואים יוצבו בעזה כדי לבצע את הפעולה הזו.
ממדים וסיבות לחשיבותה של העיר עזה לציונים
"יוחנן צורף", חוקר בכיר במכון למחקרי בטחון לאומי של המשטר הישראלי, הכריז כי עזה היא העיר הגדולה ביותר בכל רצועת עזה והעיר הפלסטינית השלישית בגודלה אחרי מזרח ירושלים וחברון. עזה נהנתה בעבר ממעמד דומה לזה של רמאללה, משום שיו"ר הרשות הפלסטינית שהה בה חלק מהשבוע, והעיר הייתה למעשה הבירה הדרומית ומרכז עיקרי לפעילות השלטונית, התרבותית, החינוכית והמסחרית.
החוקר הישראלי הדגיש: העיר צמחה במיוחד לאחר הסכמי אוסלו, עם מגדלים רבים והגעה של צעירים ממחנות פליטים וערים אחרות ברצועה. עד 7 באוקטובר 2023 ופרוץ המלחמה, פעלו בה שלוש אוניברסיטאות לפחות, ובהן האוניברסיטה האסלאמית, שנשלטה על ידי חמאס והייתה מבצר חשוב לפעילות הארגון הזה. האוניברסיטה הזו נהרסה לחלוטין על ידי צבא ישראל.
הוא הוסיף: העיר עזה שימשה מוקד מרכזי לפעילות חמאס, כולל כנסים והצהרות, ולכן לא פעם הייתה יעד לניסיונות חיסול של מנהיגים ומפקדים בכירים של ארגון זה.
לפי "אל-ערבי אל-ג'דיד": בין הפעילים הבולטים שפעלו בעיר נמנים "עז א-דין חדאד", המפקד הבכיר בצמרת הצבאית של חמאס, שעדיין בחיים ונחשב כיום למנהיג הארגון בפועל ברצועה. לאחרונה חשף צבא ישראל כי הוא שינה את מראהו.
ב"ניו יורק טיימס" דווח כי לפי הערכות המודיעין, עז א-דין חדאד עדיין נמצא בעזה ומנהל את המלחמה כמח''ט העיר עזה. בנוסף, לפי הערכות יש לחמאס חוליות רבות הפועלות במודל של לוחמת גרילה ברחבי העיר עזה.
יוחנן צרוף, החוקר הבכיר במכון למחקרי בטחון לאומי של המשטר הישראלי, עוד כתב: כיבוש העיר עזה מהווה אתגר מורכב לא רק בגלל הנוכחות הגדולה של חמאס בה, אלא גם משום שבתוך העיר מתרכזים לא רק כ-500 אלף תושבים, אלא גם רבים שנעקרו מהערים הדרומיות והגיעו אליה במהלך המלחמה. סך הכול מדובר בכמיליון איש בעיר עזה.
הוא הדגיש: כיבוש העיר עלול להיתקל בהתנגדות בינלאומית חריפה, לא רק בשל פעולות צבאיות אגרסיביות של ישראל, אלא גם בשל הסמליות שמייחסים לה. כמו כן, מתנהלים דיונים בתוך צבא ישראל בנוגע לפרטי התקיפה על העיר עזה ולשיטות התמרון של צבא ישראל שם, וזה מצביע על כך שבכל מקרה, ביצוע התמרון יימשך עד סוף שנת 2026, ותוצאותיו אינם ידועים.
הטעיות ישראליות והכנה למתקפה מסיבית על העיר עזה
המציאות בשטח, במיוחד לאחר הריגתם של שישה עיתונאים, בראשם "אנאס אל-שריף", כתב אל-ג'זירה, ולאחר מכן התקפות צבא ישראל על שכונות זייתון וסברה, הפצצות נרחבות ראשוניות לצד ירי ארטילרי, תקיפות אוויריות כבדות ופיצוץ מבנים באמצעות רובוטים ממולכדים, שהובילו להרג ולפציעה של מספר רב של אזרחים ולעקירתם ההמונית ממערב העיר עזה לאזורים אחרים, עשויים להעיד על הכנה לכיבוש העיר עזה.
בנסיבות אלה, ובעוד הדרג הצבאי והמדיני במשטר הציוני משלים את ההכנה למתקפה מסיבית על העיר עזה, בכלי התקשורת העבריים, הנמצאים תחת שליטתו המוחלטת של הדרג הצבאי והמדיני של המשטר הזה ואינם מפרסמים ידיעות ללא צנזורה, יש ידיעות רבות שמטרתן להסיט את תשומת הלב מהמציאות בשטח, כולל על מחלוקת בין הדרג הצבאי והמדיני בישראל, ובמיוחד בין שר הביטחון ישראל כץ לאייל זמיר, בנוגע לתוכנית לכיבוש עזה.
במקביל, ננקטו צעדים לחידוש המשא ומתן על הפסקת האש בעזה בשני קווים מקבילים בין דוחא לקהיר; משא ומתן שכמעט איבד את משמעותו, והמשטר הציוני מנסה, כרגיל, להוביל אותו לכישלון ולהאשים את חמאס בכך.
ישנם משקיפים בעלי ידע סבורים כי המשטר הציוני מתכונן בשקט לכיבוש העיר עזה ולאחר מכן כל הרצועה. אך בכל מקרה, עלינו להמתין להתפתחויות עתידיות ולתוצאות של המשא ומתן החדש.
